ממחקר חדש שפורסם ב-Ophthalmology עולה כי הסיכויים לפתח קוצר-ראיה במהלך החיים נקבעים, לפחות חלקית, בשלב מוקדם מאוד במהלך החיים.
בהנחה שחלק מהמאפיינים המוקדמים במהלך החיים דוגמת אימהות היולדות בגיל מבוגר ושיעורי הישרדות טובים יותר של תינוקות קטנטנים הופכים נפוצים יותר ויותר באזורים רבים ברחבי העולם, הקשר בין מצבים אלו ובין קוצר ראייה עשוי להסביר, לפחות באופן חלקי, את הסיבה לעליה בשכיחות הפרעת הראייה.
מהממצאים עולה כי רמזים ראשונים לקוצר ראייה מופיעים מוקדם מכפי שסברו. אפילו גורמים הפועלים במהלך ההיריון עשויים להשפיע על הסיכון לקוצר ראייה.
במטרה לבחון את הקשר בין גורמים במהלך החיים המוקדמים ובין הסיכון למיופיה, החוקרים אספו נתונים אודות למעלה מ-2,400 משתתפים, כולל 1214 (49%) שפיתחו קוצר ראייה.
מהתוצאות עולה כי בקרב מבוגרים לאימהות שהיו בנות 35 ומעלה בזמן הלידה, הסיכון לקוצר ראייה היה גבוה ב-50% . במידה והם היו תינוקות קטנטנים, הסיכון לקוצר ראייה היה מעט גבוה יותר. במידה והאימהות עישנו במהלך ההיריון, הילד היה בסיכון לפתח קוצר ראייה חמור.
החוקרים מצאו כי בקרב ילדים בגיל שבע שנים עם ציונים גבוהים יותר במבחני קריאה (עדות לכך שהקדישו יותר זמן לקריאה ולמידה), הסיכון לפתח קוצר ראייה היה גבוה יותר ב-20%. בדומה, בקרב מבוגרים שלמדו באוניברסיטה ועבדו בעבודות לא-ידניות הסיכון לקוצר ראייה היה גבוה יותר בשיעור של 20-40%.
החוקרים מאמינים כי העלייה בשכיחות קוצר ראייה עשויה לנבוע בעיקר משינויים בגורמים סביבתיים, מאחר שלא תתכן עלייה כה משמעותית בנטייה הגנטית. גורמי סיכון סביבתיים אלו עשויים להשפיע ישירות על הראייה.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!