מתוצאות מחקר חדש שפורסמו במהדורת ינואר של American Journal of Clinical Nutrition עולה כי אין צורך במתן טיפול בחומצה פולית במינונים של מעל 0.2 מ”ג ליום להפחתת רמות הומוציסטאין.
לדברי החוקרים, קיימת מחלוקת בנוגע למינון הנמוך ביותר של חומצה פולית הנדרש לירידה אפקטיבית בהומוציסטאין, אך הדבר חשוב לאור חששות שפורסמו לאחרונה בנוגע לסיכון לתופעות לוואי עקב חשיפת-יתר לוויטמין זה. החוקרים השוו את היעילות של חומצה פולית במינון של 0.2 מ”ג ליום למינון של 0.4 ו-0.8 מ”ג ליום, במטרה להפחית את ריכוז הומוציסטאין במהלך תקופה של שישה חודשים.
מדגם המחקר כלל 203 משתתפים שעברו בדיקות סקר וחולקו באקראי לפלסבו או חומצה פולית (0.2, 0.4 או 0.8 מ”ג ליום) למשך 26 שבועות. 101 חולים עם מחלת לב איסכמית ו-71 מתנדבים בריאים השלימו את המחקר.
הירידה בריכוז הומוציסטאין בתגובה לחומצה פולית הייתה הגדולה ביותר בקרב מטופלים עם ריכוז הומוציסטאין גבוה מלכתחילה, עם ירידה של 220.6% בתגובה לחומצה פולית במינון יומי של 0.2 מ”ג, 220.7% עם מינון של 0.4 מ”ג ו-227.8% עם מינון של 0.8 מ”ג. בקרב משתתפים עם ריכוז הומוציסטאין בסיסי נמוך יותר, הירידה ברמות הומוציסטאין עמדה על 28.2% עם מינון יומי של 0.2 מ”ג, 28.9% עם מינון של 0.4 מ”ג ו-28.3% עם מינון של 0.8 מ”ג. לא תועד הבדל משמעותי בתגובת הומוציסטאין למינונים שונים של חומצה פולית.
התגובה המקסימאלית של הומוציסטאין בקבוצת החולים עם מחלת לב איסכמית נבחנה במרווחי זמן במהלך הטיפול בחומצה פולית והושגה לאחר 6 שבועות עם טיפול במינון 0.8 מ”ג ביום ו-12 שבועות עם מינון של 0.4 מ”ג ביום. עם זאת, עם טיפול במינון 0.2 מ”ג ביום, התגובה של ריכוז הומוציסטאין הייתה תת-אופטימאלית לאחר 6 ו-12 שבועות, בהשוואה למצב לאחר 26 שבועות.
החוקרים מסכמים כי חומצה פולית במינון של 0.2 מ”ג ביום עשויה להפחית ביעילות את ריכוז הומוציסטאין עם טיפול במשך שישה חודשים. אין צורך במינונים גבוהים יותר מאחר שאינם מביאים לירידה נוספת בריכוז הומוציסטאין, בעוד שבטווח הארוך אפילו מינון של 0.2 מ”ג ביום נמצא יעיל. מחקרים קודמים ככל הנראה העריכו ביתר את מינון חומצה פולית הנדרש מאחר שמשך הטיפול היה קצר מדי.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!