ממחקר חדש מפינלנד, שתוצאותיו פורסמו ב-BJOG, עולה כי ניתן לטפל במטפורמין במקום באינסולין בנשים בעלות עודף-משקל המפתחות סוכרת היריונית בשלב מאוחר במהלך ההיריון.
מחקר קודם מצא כי מטפורמין שניתן כטיפול לסוכרת היריונית לא לווה בסיבוכים פרינטאליים והיה והתקבל טוב יותר ע”י המטופלות, בהשוואה לטיפול באינסולין. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את היעילות של מטפורמין במניעת מקרוזומיה של העובר ואת ההשפעות על תחלואה נאונטלית.
המחקר כלל 100 נשים עם סוכרת היריונית מאושרת, לאחר ממוצע של 23 שבועת היריון, עם רמות סוכר שלא התנרמלו עם דיאטה מתאימה. הנשים חולקו לטיפול באינסולין או מטפורמין לאחר 30 שבועות היריון. היעד העיקרי של המחקר היה היארעות יילודים גדולים לגיל ההיריון ותחלואה נאונטלית.
שיעור היילודים הגדולים לגיל היריון (LGA) עמד על 8.5% בקבוצת המטופלות באינסולין ו-10.0% בקבוצת מטפורמין, הבדל שלא היה מובהק (p=0.97). השיעורים המקבילים של היפרבילירובינמיה של היילוד עמדו על 36.0% לעומת 27.7% (p=0.38), ושיעורי האשפוז ביחידת טיפול נמרץ ביילודים עמדו על 22.0% ו-14.9% (p=0.37), בהתאמה.
15 מ-47 נשים (31.9%) שחולקו באקראי לטיפול במטפורמין לא זכו לאיזון רמות הסוכר, ונזקקו לתוספת טיפול באינסולין. בנשים אלו ערכי BMI היו גבוהים יותר, עם ריכוז סוכר בצום גבוה יותר וצורך בטיפול תרופתי בשלב מוקדם יותר בהשוואה לנשים עם רמות סוכר מאוזנות תחת טיפול במטפורמין.
החוקרים מסכמים וכותבים כי מטפורמין הינה חלופה יעילה ובטוחה לאינסולין בטיפול בסוכרת היריונית, וכי הטיפול מתאים במיוחד לנשים עם סוכרת היריונית קלה. במקרים של מחלה חמורה, כפי שנקבע לפי אבחנה מוקדמת, היפרגליקמיה צום והשמנה משמעותית, נראה כי התחלת טיפול באינסולין הינה בחירה טובה יותר.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!