מאת ד”ר בן פודה שקד

בדו”ח חדש אשר פורסם מטעם ה-American Academy of Pediatrics (AAP) בגיליון דצמבר של ירחון Pediatrics סוקרים הכותבים את היתרונות הבריאותיים הידועים כיום לשימוש בתכשירי פרוביוטיקה ופרה-ביוטיקה, לרבות אלו אשר הוספו לפורמולות לתינוקות ולמוצרי מזון נוספים לילדים.

לדברי החוקרים, מאמצים להטיב את המילייה המיקרוביאלי במעי הביאו לעניין גובר בהוספת תכשירי פרוביוטיקה ופרה-ביוטיקה למוצרי מזון. כשם שהדבר נכון לגבי אנטיביוטיקה, הם מוסיפים, יש להדגים את השימוש והיעילות של פרוביוטיקה ושל פרה-ביוטיקה בצורה נסמכת ראיות. לפיכך, מטרת המחקר הנוכחי הייתה לסקור את השימושים הרפואיים של שני סוגי תכשירים אלו ולסכם את הידוע עד כה אודות התועלת הבריאותית הכרוכה בשימוש בהם כתוספי מזון הנכללים במוצרי מזון המשווקים לילדים, לרבות פורמולות לתינוקות. לטענתם, ההנחיות הניתנות בסקירתם זו עשויות לסייע לאנשי צוות רפואי המטפלים בילדים לקבל החלטות נכונות יותר ביחס לשימושיות ולתועלת של פרוביוטיקה ופרה-ביוטיקה עבור מטופליהם.

החוקרים מסבירים כי תכשירים פרוביוטיים הינם תוספים או מזונות המכילים מיקרואורגניזמים ויאביליים המסוגלים לשנות את המיקרופלורה של הפרט הצורך אותם. לדבריהם, מחקרים קליניים בהקצאה אקראית (Randomized clinical trials, RCT) הראו כי פרוביוטיקה הינה בעלת יעילות מתונה בטיפול בשלשול הנלווה לגסטרואנטריטיס ויראלית חריפה בילדים בריאים. עבור ילדים ותינוקות הסובלים משלשול שכזה אולם הינם בריאים בדרך כלל, מתן פרוביוטיקה מוקדם במהלך המחלה עשוי לצמצם את משך השלשולים בכיום אחד.

על אף היעדר ראיות ביחס ליעילות של פרוביוטיקה בטיפול בשלשול הקשור בנטילת טיפול אנטיביוטי בקרב ילדים הבריאים בדרך כלל, הראו מחקרי RCT כי הינה בעלת יעילות מתונה במניעתו.

בעוד שיש צורך בהמשך המחקר בנושא, מציינים החוקרים כי ראיות מסוימות תומכות בשימוש בפרוביוטיקה למניעת Necrotizing Enterocolitis (NEC) בקרב ילודים בעלי משקל לידה נמוך במיוחד (בין 1000-1500 גרם).

בנוסף, בטרם ניתן יהיה להמליץ על פרוביוטיקה בטיפול בתסמונת המעי הרגיז (Irritable bowel syndrome, IBS), מחלת קרוהן, colic ועצירות, או למניעה של זיהומים שכיחים ואלרגיה בילדים, טוענים החוקרים כי יש צורך בעריכת מחקרים נוספים.

עם זאת, דווחו לדברי החוקרים תוצאות ראשוניות מבטיחות של RCTs בהם שימשה פרוביוטיקה כטיפול בגסטריטיס של Helicobacter pylori בגיל הילדות, IBS, דלקת כיבית כרונית של המעי ו-Infantile colic, או כמניעה של אטופיה בגיל הילדות. מאידך, הראיות עד כה לא הראו תועלת לפרוביוטיקה בטיפול או במניעה של סרטן באדם או בטיפול במחלת קרוהן בילדים.

החוקרים מוסיפים כי השימוש הרוטיני בפרוביוטיקה או בפרה-ביוטיקה המוספים לפורמולות לתינוקות ולמוצרי מזון נוספים המיועדים לצריכת ילדים איננו נתמך על ידי הראיות הקיימות של יעילות קלינית, אם כי לא נראה שפורמולות אלו מזיקות לבריאותם. עם זאת, אין לתת פרוביוטיקה לדברי החוקרים לילדים עם מחלות קשות או כרוניות, כגון ילדים מדוכאי חיסון, ילדים המוגבלים בצורה כרונית או אלו עם מכשור רפואי חודרני קבוע.

לחילופין, תכשירים פרה-ביוטיים הינם תוספים או מזונות המכילים מרכיב מזון שאינו ניתן לעיכול אשר מקדם באופן סלקטיבי או צמיחתם ו/או פעילותם של חיידקים פרוביוטיים טבעיים. פרה-ביוטיקה המצויה בחלב אם עשויה לצמצם שיעור זיהומים שכיחים ואקזמה אטופית בתינוקות בריאים, אולם יש צורך בראיות נוספות בטרם ניתן יהיה להמליץ על הוספת פרה-ביוטיקה לפורמולת תינוקות, טוענים החוקרים.

לבסוף, מסכמים החוקרים כי נותרות מספר שאלות חשובות ביחס לביסוס השימושים הקליניים בפרוביוטיקה, לרבות משך המתן המיטבי, מינון וזן החיידקים המועדפים. לדבריהם, ההשלכה ארוכת הטווח על המיקרופלורה של המעי בילדים אינה ידועה, וכן נותר לבחון שמא ישנה תועלת ביולוגית משמעותית למתן פרוביוטיקה במהלך ההיריון וההנקה, תוך השוואה ישירה לתועלת הביולוגית האפשרית המופקת ממתן פורמולה המכילה פרוביוטיקה לתינוקות.

נזכיר כי דיווחנו לאחרונה על מחקר נוסף אשר סקר את השימוש בפרוביוטיקה ופרה-ביוטיקה בהקשר של מחלות אלרגיות בילדים, ופורסם בגיליון ספטמבר של ירחון Current Opinion in Pediatrics.

Pediatrics 2010

לידיעה במדסקייפ