ארסן טריאוקסיד הינו טיפול יעיל מאוד בחולים עם הישנות לויקמיה מסוג APL (Acute Promyelocytic Leukemia), וממחקר חדש עולה כי התועלת של הטיפול קיימת גם בחולים עם אבחנה חדשה.

שיעורי ההישרדות ללא-אירועים, שהוגדרו כיעד הסיום העיקרי של המחקר, עמדו על כ-80% לאחר 3 שנים בחולי APL שחולקו לטיפול בארסן טריאוקסיד כחלק מטיפולי הקונסולידציה. בחולים שלא טופלו בארסן טריאוקסיד, שיעורי ההישרדות ללא אירועים עמדו על 63% (p<0.0001).

שיעורי ההישרדות הכוללים לאחר שלוש שנים היו גם כן טובים יותר בחולים שטופלו בארסן טריאוקסיד (86% לעומת 81%, p=0.07).

החוקרים סבורים כי לחולים שטופלו בארסן טריאוקסיד לאחר טיפול ראשוני סטנדרטי סיכויי ריפוי גבוהים.

לאחר 36 חודשים לא תועדו הישנויות. הממצאים מספקים תקווה כי עם הוספת ארסן טריאוקסיד בשלב מוקדם של הטיפול, ניתן יהיה לוותר על חלק מהטיפול הכימותרפי ולצמצם רעילות ועלויות.

ממצאי המחקר הוצגו לראשונה בכנס השנתי של American Society of Clinical Oncology בשנת 2007. מומחים שלא לקחו חלק במחקר היו מופתעים מהתוצאות, לאור היעילות של ארסן טריאוקסיד כטיפול קו-שני.

טיפול יעיל בחולים עם הישנות

APL, יישות קלינית ופתולוגית ייחודית, אחראית לכ-10-15% מהמקרים של לויקמיה מילואידית חריפה. הטיפול הסטנדרטי כולל Tretinoin וכימותרפיה על-בסיס אנתרציקלינים להשראת הפוגה, ולאחר מכן טיפול כימותרפי לקונסולידציה וטיפול אחזקה ב-Tretinoin. שיעורי ההפוגה המלאה בגישה זו נעים סביב 90% עם שיפור שיעורי ההישרדות ללא-אירועים.

ארסן טריאוקסיד הינו טיפול יעיל בחולים עם הישנות APL, וקיבל אישור למטרה זו. מרבית החולים עם הישנות שטופלו בארסן טריאוקסיד נכנסו להפוגה מלאה. במחקר הנוכחי, החוקרים בחנו את ההשערה לפיה טיפול מוקדם בארסן טריאוקסיד יביא לשיפור שיעורי ההישרדות ללא-אירועים של חולים בהפוגה מלאה ראשונה.

הם גם ביקשו להשוות את היעילות והרעילות של טיפול אחזקה ב-Tretinoin בלבד או בשילוב עם טיפול פומי ב-Methotrexate ו-Mercaptopurine.

מדגם המחקר כלל 481 חולים בגיל 15 שנים ומעלה עם APL לא-מטופל, שחולקו באקראי לטיפול אינדוקציה סטנדרטי ב-Tretinoin, Cytarabine ו-Daunorubicin, ולאחר מכן שני קורסים של טיפול קונסולידציה עם Tretinoin ו-Daunorubicin, או לאותו משטר אינדוקציה/קונסולידציה עם שני מחזורי טיפול קונסולידציה בני 25 ימים בארסן טריאוקסיד, שניתנו מיד לאחר האינדוקציה.

החוקרים מצאו כי שיעורי ההישרדות ללא-אירועים היו טובים יותר משמעותית בחולים שקיבלו טיפול קונסולידציה בארסן טריאוקסיד (51 לעומת 97 אירועים, p<0.0001). התועלת של טיפול קונסולידציה בארסן טריאוקסיד זוהתה הן בחולי APL בסיכון נמוך/בינוני (p=0.0003) והן בחולי APL בסיכון גבוה (p=0.015).

בדומה, שיעורי ההישרדות ללא-מחלה היו טובים יותר משמעותית בחולים שטופלו בארסן טריאוקסיד (22 לעומת 72 אירועים; p<0.0001). לאחר שלוש שנים, שיעורי ההישרדות ללא-מחלה עמדו על 90% בחולים שטופלו בארסן טריאוקסיד ו-70% באלו שלא קיבלו טיפול זה (p<0,0001). קונסולידציה עם ארסן טריאוקסיד הביאה לשיפור משמעותי בחולי APL בסיכון נמוך/בינוני ובחולים בסיכון גבוה (p<0.0001).

החוקרים  מצאו כי שיעורי ההפוגה המלאה עמדו על 94% בחולים בסיכון נמוך, 93% בחולים בסיכון בינוני ו-71% בחולים בסיכון גבוה (p<0.0001). מקרי התמותה בשלב האינדוקציה היו דומים בקבוצות החולים בסיכון נמוך ובינוני (4% בכל אחת), אך גבוהים יותר בחולים בסיכון גבוה (20%).

במדגם כולו, שיעורי ההישרדות ללא-אירועים, שיעורי ההישרדות ללא-מחלה ושיעורי ההישרדות הכוללים היו דומים בין הקבוצות בסיכון נמוך ובינוני. עם זאת, כל המדדים הללו היו פחות טובים משמעותית בחולים בסיכון גבוה להישנות המחלה.

למרות ששיעורי ההישרדות ללא-מחלה היו פחות טובים בחולים בסיכון גבוה שלא טופלו בארסן טריאוקסיד, הם היו דומים בין קבוצות חולים בסיכון נמוך/בינוני וקבוצות חולים בסיכון גבוה לארסן טריאוקסיד (p=0.24).

החוקרים לא הצליחו לזהות הבדלים הנוגעים לטיפול אחזקה מאחר שהיו מעט מאוד אירועים. התוצאות נטו להעדפת טיפול ב-Tretinoin עם כימותרפיה, בהשוואה ל-Tretinoin בלבד מבחינת שיעורי ההישרדות ללא-מחלה ושיעורי ההישרדות הכוללים, אך הם לא היו מובהקים סטטיסטית.

טיפול מוקדם בארסן טריאוקסיד הביא לשיפור שיעורי הריפוי וההישרדות, עם תוספת רעילות קלה אם בכלל. לא תועדו מקרי תמותה עקב הטיפול במהלך טיפולי קונסולידציה. במהלך טיפולי קונסולידציה, שיעור תופעות לוואי המטולוגיות בדרגה 3 ו-4 עמד על 16% ו-67%, בהתאמה, בקבוצה הסטנדרטית, ו-21% ו-54% בקבוצת ארסן טריאוקסיד. שיעורי תופעות לוואי לא-המטולוגיות בדרגה 3 ו-4 עמדו על 30% ו-5%, בהתאמה, עם טיפול סטנדרטי, ו-41% ו-5% עם ארסן טריאוקסיד.

Blood. 2010;116

לידיעה במדסקייפ