דיכאון קשור לפעילות בלתי תקינה של הגן ל- Circadian Rhythm (מתוך ה- Journal of Affective Disorders)

מאת ד”ר מיכל איזנשטט

מתוצאות מחקר שפורסם בירחון Journal of Affective Disorders, עולה כי הפרעה במנגנונים ביוכימיים המווסתים את הקצב הסירקדיאני (circadian rhythm) עשויים להיות קשורים בדיכאון.

המחקר בדק האם רמות ביטוי של 4 גנים הקשורים בשעון הביולוגי היו שונות בין מבוגרים בריאים עם וללא עבר של דיכאון.

ארבעת הגנים שנבחרו עבור המחקר הנוכחי היו Clock, Period1, Period2 ו Bmal1.  רמות הביטוי שלהם נקבעו ע”י מדידת רמות של mRNAs מתאימות עבורם בלויקוציטים בדגימות דם פריפרי.  מדובר בגנים הקשורים ב- circadian rhythm.

גנים אלו הינם פעילים בגרעין ההיפותלמי מעל הכיאזמה האופטית “השעון הפנימי” המווסת מספרת מערכות בגוף למחזור של 24 שעות בקירוב.  גנים אלו מבוטאים גם בלב, כליות, ריאות, כבד, עיניים, שיריר שלד ובלויקוציטים בדם.

במחקר הנוכחי נכללו 60 מבוגרים בגיל ממוצע של 71 שנים.  מחציתם היו בעלי עבר של דיכאון: 16 עם אירוע אחד של דיכאון מג’ורי, 13 עם אירועים חוזרים ואחד עם הפרעה דיכאונית ללא סיווג ברור.  4 מתוך קבוצה זו סבלו מדיכאון במהלך המחקר.

כל המשתתפים נשלפו ממחקר גדול יותר אודות מטפלים בבני משפחה עם שיטיון מתקדם ונחקרי ביקורת שלא טיפלו בבני משפחה שכאלו.  מחקרים בבעלי חיים הראו כי מתח כרוני עלול לשנות ביטוי גנים הקשורים לזמנים, וטיפול בחולי שיטיון הינו מקור למתח כרוני.  המחקר הנוכחי כלל 25 מטפלים ו 35 שאינם מטפלים, אולם סיווג זה לא נמצא כמשפיע על ביטוי גנים הקשורים לזמנים.

יחד עם זאת, אלו עם עבר של דיכאון הדגימו ביטוי שונה של mRNA בגנים Clock (P = .05), Period1 (P = .02) ו BMal1 ((P = .04 בהשוואה לאלו ללא דיכאון.

רמות נמוכות של mRNA של Clock היו יותר נפוצות בקרב משתתפים ללא עבר של דיכאון, ואילו רמות גבוהות של mRNA זה היו נפוצות יותר במשתתפים עם עבר של דיכאון.  תבנית דומה נצפתה גם בהקשר של ביטוי mRNA בגנים Period1 ו BMal1.

בניתוח סימולטני של כל ארבעת הגנים, רק mRNA של Clock הודגם כמנבא בלתי תלוי של סיפור של דיכאון (P = .05). יתר שלושת הגנים צפו דיכאון אולם הקשר איבד מעוצמתו לאחר תיקנון לגיל, מין, וערפלנים נוספים כגון כושר גופני, שימוש באלכוהול או טבק, מצבים רפואיים או שימוש בתרופות.

לאור ממצאים לא עקביים בנושא שעלו ממחקרים שבוצעו בעבר, החוקרים מציעים הסבר בצורת כמה אפשרויות: ראשית, שילוב של כמה גנים העובדים יחד עם מעגלי היזון; שנית, הצורך במספר וריאציות על מנת לפגום באופן מעשי במערכת הזמן המחזורית לאורך 24 שעות היממה; ושלישית, השפעה בלתי ישירה לאור הקשר בין גנים אלו ובין הפרעות שינה.

המומחים מציינים כי חלק מן התרופות המצויות בשימוש להפרעות אפקטיביות משפיעות על גן ה- Clock וה- Bmal1.

J Affect Disord. 2010;126:161-166

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה