רובינו הולכים לישון כבר ב- 11 בלילה ונרדמים תוך 18 דקות ל-7 שעות שינה. מי שסובלים מנדודי שינה יירדמו רק אחרי 30  דק’ מול הטלוויזיה והסיבה הנפוצה ביותר לנדודי שינה הינה לחץ.

לנשים קשה יותר להירדם מהגברים בשל מחשבות מטרידות ובעיות רפואיות.

מסקר שנערך בקרב מדגם מייצג על ידי מכון גיאוקרטוגרפיה עבור חברת התרופות כצט, יצרנית טונייט (לטיפול בהפרעות שינה זמניות), עולות מספר מסקנות מעניינות לגבי הרגלי השינה של הציבור הישראלי. 

מספר שעות ממוצע של שינה בלילה

בממוצע הציבור הישראלי ישן קרוב לשבע שעות בלילה. 15% בלבד ישנים יותר מ- 8 שעות בלילה.
גילאי 55 ומעלה ישנים בממוצע פחות שעות בלילה, בהשוואה לגילאים צעירים יותר- 27% מהם ישנים חמש שעות או פחות בלילה. זאת לעומת 16%-17% בלבד שישנים חמש שעות או פחות בקרב גילאים צעירים יותר.

מועד ההליכה לישון

מעל לשליש מהציבור (37%) הולכים לישון בין השעה 11 ל- 12. ו- 13% בלבד הולכים לישון אחרי השעה 1.  בעוד 27% מהצעירים בגילאי 18 עד 34 הולכים לישון אחרי השעה 1 בלילה,  רק 4%-6% מגילאי 35 ומעלה הולכים לישון בשעה זו. 5% פונים לישון לפני 10 בלילה.

הזמן שלוקח להירדם

הזמן הממוצע להירדמות הוא 18 דקות. 21% מהישראלים נרדמים מיד כשראשם נוחת על הכר,

ואילו ל- 14% לוקח יותר מחצי שעה להירדם. לבעלי הכנסה נמוכה לוקח באופן מובהק בבמוצע זמן ארוך להרדם לעומת בעלי הכנסה גבוהה.

שיעור הסובלים מנדודי שינה או קשיים בהירדמות

22% מהציבור סובלים מקשיי הירדמות או נדודי שינה, כאשר 6% סובלים מכך כמעט תמיד לעתים קרובות.
שיעור הנשים הסובלות מנדודי שינה או מקשיי הירדמות כמעט כפול משיעור הגברים הסובלים מכך (29% בהשוואה ל- 14%). כמו כן, עם העלייה בגיל עולה שיעור הסובלים מהתופעה (19% בקרב גילאי 18 עד 34, 21% בקרב גילאי 35 עד 54 ו- 28% בקרב גילאי 55 ומעלה).

מה עושים הסובלים מנדודי שינה

כשנשאלו מה הם עושים כאשר הם סובלים מנדודי שינה, ציינו הסובלים בעיקר כי הם צופים בטלוויזיה (20%), לוקחים תרופות לטיפול בנדודי שינה (16%) וקוראים (14%). מנגד, 37% ציינו כי אינם עושים דבר כאשר הם סובלים מנדודי שינה.

בזמן נדודי שינה נשים נוהגות יותר לקרוא (19% בהשוואה ל- 2% בלבד בקרב הגברים) ולהשתמש בשיטות אלטרנטיביות (8% בקרב הנשים, לא צויין כלל על ידי הגברים).

סיבות לנדודי השינה או לקושי בהירדמות

הסיבה הנפוצה ביותר לנדודי שינה או קושי בהירדמות הינה לחץ והיא צוינה על ידי 46% ממי שסובל מהתופעה. סיבות נוספות שציינו הסובלים מהתופעה הן מחשבות מטרידות (19%), בעיות רפואיות (13%) ועומס בעבודה (8%).

עיקרי המסקנות:

בממוצע הציבור הישראלי ישן קרוב לשבע שעות בלילה. 15% בלבד ישנים יותר מ- 8 שעות בלילה.

גילאי 55 ומעלה ישנים בממוצע פחות שעות בלילה, בהשוואה לגילאים צעירים יותר.

מעל לשליש מהציבור (37%) הולכים לישון בין השעה 11 ל- 12. ו- 13% בלבד הולכים לישון אחרי השעה 1.

מי שסובלים מנדודי שינה ציינו יותר כי הם הולכים לשון לפני 11 בערב, לעומת מי שאינם סובלים מנדודי שינה (24% לעומת 18% בהתאמה).

הזמן הממוצע להירדמות הוא 18 דקות. חמישית מהישראלים נרדמים מיד כשראשם נוחת על הכר, ואילו ל- 14% לוקח יותר מחצי שעה להירדם.

שיעור גבוה יותר של צעירים בגילאי 18 עד 34 הולכים לישון אחרי השעה 1 בלילה, בהשוואה לגילאים מבוגרים יותר.

הזמן הממוצע להירדמות בקרב מי שסובלים מנדודי שינה כפול ממשך הזמן שלוקח להירדם בקרב מי שאינם סובלים מנדודי שינה.

שיעור הנשים הסובלות מנדודי שינה או מקשיי הירדמות כמעט כפול משיעור הגברים הסובלים מכך.
כמו כן, עם העלייה בגיל עולה שיעור הסובלים מהתופעה.

כשנשאלו מה הם עושים כאשר הם סובלים מנדודי שינה, ציינו הסובלים בעיקר כי הם צופים בטלוויזיה, לוקחים תרופות לטיפול בנדודי שינה וקוראים. מנגד, 37% ציינו כי אינם עושים דבר כאשר הם סובלים מנדודי שינה.

הסיבה הנפוצה ביותר לנדודי שינה או קושי בהירדמות הינה לחץ. סיבות נוספות שציינו הסובלים מהתופעה הן מחשבות מטרידות, בעיות רפואיות ועומס בעבודה.

נשים ציינו בשיעורים גבוהים יותר כי הן סובלות מנדודי שינה או מקשיים בהירדמות בשל מחשבות מטרידות ושינויי מזג אוויר, גברים ציינו מעט יותר את נושא הלחץ.