ממחקר חדש שפורסם ב-Medical Teacher עולה כי מפגש עם חולים מדומים בתנאים אמבולטוריים, עם מעבר לאחר מכן של מדריך קליני לקבלת משוב המבוסס על תיעוד המפגש בווידיאו, עשוי לסייע בשיפור הכישורים הקליניים בתנאים אמבולטוריים.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי רפואה אמבולטורית שמה יותר ויותר דגש על חינוך רפואי של סטודנטים בשנים הראשונות ללימודי רפואה. בשל הזמינות המוגבלת של חולים אמיתיים, חולים מדומים משמשים להערכת והדרכת כישורים בתנאים אמבולטוריים.

במחקר הנוכחי ביקשו החוקרים להעריך את השימוש בכלי זה להדרכת סטודנטים בשנים הראשונות ללימודיהם, תוך התמקדות בנושא הכישורים הקליניים בתנאים אמבולטוריים.

סטודנטים לרפואה בשנה השלישית ללימודיהם פגשו שני חולים מדומים שונים, שהציגו בעיות רפואיות נפוצות אמיתיות, במהלך הקלרקשיפ ברפואה פנימית. כל מפגש ארך 30 דקות ולאחר מכן ניתן משוב מצד החולה המדומה ומצד המדריך הקליני, באמצעות תיעוד בווידיאו של המפגש בין הסטודנט והחולה.

החוקרים ערכו סקר בקרב סטודנטים להערכת מטרות התכנית בתום הסבב ברפואה פנימית במסגרת לימודי הרפואה בשנה שלישית (בין 2006 ל-2008).

מהתוצאות עולה כי מרבית הסטודנטים מצאו כי המפגשים עם החולים המדומים היו מלמדים וסייעו להם. צילומי וידאו של המפגשים הקליניים סיפקו לסטודנטים דרך לחשוב על התנהגותם ולקבל משוב מצד המדריכים הקליניים. עם זאת, הסטודנטים זיהו מספר חסרונות למפגשים עם החולים המדומים. לדוגמא, חשיפה קודמת לתרחיש עם החולה המדומה הפחיתה את המתח עקב ההתנסות ומשוב לא-עקבי מצד המדריכים גרמו לבלבול בקרב הסטודנטים.

החוקרים מסכמים וכותבים כי מפגשים עם חולים מדומם בתנאים אמבולטוריים, ולאחריהם משוב מצד המדריכים הקליניים על-בסיס תיעוד המפגש בוידאו, עשויים לסייע בהדרכת כישורים קליניים.

Med Teach. 2010;32(11):e467-70