מאת ד”ר בן פודה שקד

ממחקר חדש אשר פורסם בגיליון נובמבר של ירחון Archives of General Psychiatry עולה כי יוצאי צבא הסובלים מהפרעה ביפולרית (Bipolar disorder, BD) מצויים בסיכון מוגבר משמעותית להתאבדות בהשוואה לאלו עם הפרעות נפשיות אחרות.

לדברי החוקרים, על אף שכל האבחנות הפסיכיאטריות שנבדקו (לרבות סכיזופרניה, התמכרויות לחומרים, דיכאון, הפרעת דחק פוסט-טראומטית והפרעות חרדה נוספות) הראו סיכון מוגבר לאובדנות, הרי שהפרעה ביפולרית הייתה קשורה בסיכון הגבוה ביותר לכך מכלל אוכלוסיית המחקר. למעשה, הם מדווחים כי 9% מבין יוצאי הצבא בעוקבה זו אשר התאבדו אובחנו כסובלים מהפרעה ביפולרית. בנוסף, הפרעה זו הייתה גורם הסיכון המשמעותי ביותר למעשה אובדני בקרב הגברים שבעוקבה.

החוקרים טוענים כי הממצא לפיו הפרעה ביפולרית הינה גורם סיכון עקבי למעשה אובדני, עומד בקנה אחד עם מחקרים קודמים, אולם מוסיפים כי עד כה לא ניתן בוצעה השוואה בין סיכון זה לבין אלו המופיעים במצבים פסיכיאטריים אחרים. לדבריהם, הופתעו כאשר התגלתה הפרעה ביפולרית כגורם מנבא חזק יותר לאובדנות מאשר ההפרעות האחרות שנבדקו, ובמיוחד סכיזופרניה.

החוקרים מוסיפים כי הפרעת התמכרות לחומרים נמצאה כגורם הסיכון המשמעותי ביותר בקרב הנשים שבעוקבה, ומעט לאחריה הפרעה ביפולרית.

בסך הכל, מציינים החוקרים כי היו ממליצים לקלינאים לנטר היטב אחר תסמינים ולערוך הערכה מקיפה לסיכון האובדני בקרב חולים עם כל הפרעה פסיכיאטרית שהיא. גם במצבים אשר הראו סיכון נמוך יותר, הם מסבירים, הרי שהסיכון למות כתוצאה ממעשה אובדני בחולים אלו היה כמעט כפול מזה של אלו שאינם סובלים מהפרעה פסיכיאטרית.

החוקרים מסבירים כי על אף שמעשה אובדני הינו אחד הגורמים השכיחים ביותר לתמותה הניתנת למניעה בארצות הברית, עומד השיעור הגס של מעשים אובדניים שם על כ-23 למאה אלף בלבד בגברים ו-6 למאה אלף בלבד בנשים. עם זאת, הם מציינים כי מחקרים קודמים אשר כללו מידע מנתיחות שלאחר המוות העריכו כי 90-98% מאלו אשר מתו כתוצאה ממעשה אובדני סבלו מהפרעה פסיכיאטרית אחת בלבד.

המחקר הנוכחי הינו אחד מכמה פרוייקטים המבוצעים בידי קבוצת חוקרים זו במטרה לבחון את גורמי הסיכון לאובדנות בקרב יוצאי צבא, אולם הדבר מורכב לטענתם מאחר ומעשים אובדניים הינם נדירים באופן יחסי. לדבריהם, על אף שפסיכולוגים מכירים מערך של גורמים המרמזים על סיכון מוגבר במרבית המטופלים, הרי שהבסיס המחקרי לכך עודנו מתפתח, ואיננו מבוסס עדיין כשם שמבוססים גורמי הסיכון המוכרים למחלת לב, למשל.

במחקרם זה ביקשו החוקרים לבחון מגוון של מצבים פסיכיאטריים וכיצד כל אחד מהם תורם לסיכון למעשה אובדני, וכן ביקשו להשוות בין המצבים השונים. לשם כך, בחנו גיליונות רפואיים ממוחשבים של חולים אשר קיבלו טיפול כלשהו מה-Department of Veterans Affairs (VA) במהלך שנת 1999, עם סך של 3,291,891 גיליונות. בנוסף, סקרו החוקרים מידע מה-National Death Index של ה-Centers for Disease Control and Prevention (CDC).

החוקרים מציינים כי האבחנות הפסיכיאטריות נאספו מגיליונות הטיפול של החולים במהלך שנת 1998 ו-1999 ושימוש לנבא את הסיכון לתמותה כתוצאה ממעשה אובדני במהלך שבע השנים שלאחר מכן באמצעות ניתוח שרידות מרובדת על פי מין ומתוקננת לגיל.

החוקרים מצאו כי 25.6% מבין יוצאי הצבא הראו אבחנה פסיכיאטרית אחת לפחות (26.5% מהגברים ו-17.3% מהנשים). דיכאון היה האבחנה השכיחה ביותר בכלל העוקבה (14.5%) וכן בקרב הגברים (14.7%) והנשים (12.7%), ולאחריו הפרעות התמכרות לחומרים (10% סך הכל; 10.7% מהגברים; 3.2% מהנשים). הפרעה ביפולרית הייתה האבחנה הכי פחות שכיחה מבין אלו שנבדקו, עם שיעור של 2.9% בכלל העוקבה, בקרב הגברים ובקרב הנשים.

בסך הכל, נרשמו 7,684 מקרי תמותה כתוצאה ממעשה אובדני במהלך שבע שנות המעקב (7,426 בגברים ו-258 בנשים). מבין אלו, 46.8% הראו אבחנה אחת לפחות של מצב פסיכיאטרי. כאמור, מחקרים קודמים אשר כללו מידע מנתיחות שלאחר המוות דיווחו על שיעור העולה על 90%. בתגובה לפער זה בין תוצאות המחקר הנוכחי ובין תוצאות המחקרים הקודמים, מציעים החוקרים כי יתכן והדבר נבע מסטיגמות, במיוחד בקרב גברים עם רקע צבאי, אשר מנעו מהחולים לדווח על תסמיניהם הנפשיים לרופא. לטענתם, ממצא זה מדגיש את החשיבות של בדיקות סקר וחיפוש אשר סימני ההפרעות הפסיכיאטריות באוכלוסיה זו.

החוקרים מוסיפים כי בקרב חולים עם מצבים פסיכיאטריים, הפרעה ביפולרית הראתה את הקשר החזק ביותר עם אובדנות, עם גבול תחתון של רווח בר הסמך הגבוה מהגבול העליון אשר נצפה ביחס לכל מצב פסיכיאטרי אחר שנבדק. לאחר הפרעה ביפולרית, הסיכון הרב ביותר לאובדנות היה קשור באבחנה של דיכאון, ולאחריו הפרעות התמכרות לחומרים, סכיזופרניה, הפרעות חרדה אחרות ו-PTSD. סדר זה היה נכון גם עבור הגברים שבעוקבה.

באשר לנשים, הסיכון הגבוה ביותר לאובדנות היה קשור באבחנה של התמכרות לחומרים, ואחריה הפרעה ביפולרית, סכיזופרניה, דיכאון, PTSD והפרעות חרדה אחרות. בשל המספר הנמוך יחסית של נשים אשר נעזרות בשירותי ה-VA לעומת גברים, והשיעור הנמוך יותר של אובדנות בקרב נשים, רווחי בר הסמך היו רחבים יותר, מסבירים החוקרים. הם מציינים בנוסף כי התוצאות הכוללות היו שונות מאלו של מחקר אחר אשר פורסם לאחרונה, ובו נצפו שיעורים דומים של אובדנות בקרב אלו הסובלים מדיכאון, סכיזופרניה והפרעה ביפולרית. עם זאת, אותו מחקר התמקד באבחנות אשר ניתנו במהלך אשפוז פסיכיאטרי, עובדה אשר מובילה לזיהוי של חולים עם התייצגות חמורה יותר של ההפרעה.

לטענת החוקרים, יתכן והסיכון לאובדנות בקרב אלו עם דיכאון חמור יותר דומה יותר לזה הקשור בהפרעה ביפולרית חמורה. עם זאת, מאחר ואלו הנעזרים בשירותי ה-VA נוטים להיות בעלי מצב בריאותי גופני ונפשי ירוד יותר בהשוואה לאוכלוסיה הכללית בארצות הברית, הם מדגישים כי יש לנקוט במידה של זהירות כאשר מבקשים להכליל מאותן תוצאות לאלו של אנשים שאינם יוצאי צבא. עם זאת, הממצאים מדגישים לדבריהם את החשיבות של זיהוי, אבחנה וטיפול טובים יותר בחולים עם אבחנות פסיכיאטריות.

Arch Gen Psychiatry. 2010;67:1152-1158

לידיעה במדסקייפ