יתר לחץ דם לא-מאוזן נפוץ במרבית החולים שנה אחת לאחר שבץ מוחי (מתוך הכנס השביעי של World Stroke Congress)

מתוצאות מחקר חדש שהוצגו בכנס השביעי של World Stroke Congress עולה כי שנה לאחר אירוע מוחי, מרבית החולים סבלו מיתר לחץ דם לא-מאוזן. היענותם לטיפול התרופתי הייתה מצוינת, מה שהוביל להשערה כי לא נעשה שימוש מספק בטיפול במשתנים או בתכשירים משולבים.

בתקופה שבין אפריל 2004 ועד ספטמבר 2007, 1306 חולים אושפזו לאחד משלושה בתי חולים בקופנהגן בשל שבץ חד או TIA (Transient Ischemic Attack). החוקרים תיעדו את הטיפול שניתן כנגד יתר לחץ דם לפני השבץ, בעת השחרור מבית החולים ושנה אחת לאחר האירוע המוחי.

במעקב אחר 421 חולים מהמדגם המקורי, 75% מהמשתתפים אובחנו עם שבץ איסכמי, 20% אובחנו עם TIA, וב-5% מהמקרים נקבעה אבחנה של שבץ המורגי. חציון גיל המשתתפים עמד על 71 שנים, 52% היו גברים, 13% אובחנו עם סוכרת, 39% היו מעשנים בהווה וב-52% מהמשתתפים ערכי BMI עלו על 25 ק”ג למ”ר.

לדברי החוקרים, 2-3 ימים לאחר האשפוז בשל אירוע מוחי, רק 8% מהמשתתפים היו מאוזנים מבחינת לחץ הדם (ערכי לחץ דם מתחת ל-120/80 מ”מ כספית). באותה עת, קדם-יל”ד זוהה ב-22% משתתפים (ל”ד של 120/80 ומעלה, ומתחת ל-140/90 מ”מ כספית). מרבית החולים (70%) אובחנו עם יל”ד בדרגה I (לחץ דם של 140/90 מ”מ כספית ומעלה עד 160/100 מ”מ כספית, 30%) או יל”ד בדרגה II (ל”ד של 160/100 מ”מ כספית ומעלה, 40%).

בעת האשפוז בשל שבץ, 45% מהחולים קיבלו טיפול נגד יתר לחץ דם, וקיבלו בממוצע 1.7 תרופות להורדת לחץ-דם. בעת השחרור, 61% קיבלו טיפול תרופתי ונטלו בממוצע 1.6 תרופות, וזמן המעקב בהמשך, 67% קיבלו טיפול תרופתי, עם ממוצע של 1.7 תרופות.

החוקרים מדווחים כי לעיתים קרובות לא נעשה שימוש מספק במשתנים לטיפול ביתר לחץ דם, והם מצאו כי מבין המטופלים, 53% מהחולים טופלו במשתנים בעת האשפוז, 47% טופלו בעת השחרור מבית החולים וכמחצית מהחולים בזמן המעקב טופלו במשתנים.

כאשר נשאלו נושא, 99% מהמשתתפים דיווחו על היענות של לפחות 80% לטיפול במשתנים בשבועיים האחרונים, ו-83% דיווחו על היענות מלאה לטיפול במשתנים. עבור כל התרופות להורדת לחץ-דם, 98% מהחולים הצהירו על היענות של 80%, ו-93% הצהירו על היענות של 100%.

מדידות לחץ דם לאחר שנה אחת נערכו בזמן ישיבה, עם מדידת לחץ דם בשתי הידיים, באמצעות מד דיגיטאלי, לאחר שהחולה נח במשך חמש דקות. החוקרים ערכו שלוש מדידות במרווחים של 10 דקות, כאשר מד לחץ דם הונח על הזרוע עם לחץ הדם הסיסטולי הגבוה יותר. בעת המעקב, רק 12% לא סבלו מיתר לחץ דם.

29% אובחנו עם קדם-יל”ד, 31% אובחנו עם יל”ד בדרגה I, 28% עם יל”ד בדרגה II. לכן, למעלה ממחצית מהמשתתפים סבלו מיתר לחץ דם שנה אחת לאחר השבץ המוחי. בין אם טופלו או לאו, למעלה ממחצית מהחולים סבלו מיתר לחץ דם.

עם העלייה במספר גורמי הסיכון חלה עליה בשיעור החולים עם יתר לחץ דם בדרגה I או II. העלייה הבולטת ביותר תועדה עבור יל”ד מדרגה II. שבעת גורמי הסיכון אליהם התייחסו החוקרים היו גיל 75 ומעלה, BMI של 25 ומעלה, צריכת אלכוהול מופרזת, היפרכולסטרולמיה, סוכרת, חוסר פעילות גופנית ועישון בהווה.

החוקרים מתארים קשר ליניארי בין מספר גורמי הסיכון ושיעור החולים עם יתר לחץ דם מדרגה II. החוקרים מצאו כי לחץ דם סיסטולי 2-3 ימים לאחר שבץ הינו גורם מנבא משמעותי ליתר לחץ דם סיסטולי בעת המעקב, וכך גם היו גיל ועישון.

החוקרים מסכמים וכותבים כי מרבית החולים עם יתר לחץ דם, לא היו מאוזנים היטב שנה אחת לאחר האירוע המוחי, למרות היענות טובה לטיפול בתרופות להורדת לחץ דם. הם קוראים לטיפול אינטנסיבי יותר, כולל משתנים, במטרה להפחית את הסיכון לסיבוכים קרדיווסקולאריים נוספים.

7th World Stroke Congress (WSC)

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה