במאמר חדש שפורסם במהדורת אוקטובר של Chest מדווחים חוקרים כי ייתכן ואין צורך בהפסקת הטיפול בנוגדי-קרישה לקראת צנתור כלילי אלקטיבי. עם זאת, החוקרים מזהירים כי העדויות אינן טובות דיו בכדי להסיק מסקנות חד-משמעיות.
החוקרים מסבירים כי כיום, שיטות טיפול בנוגדי-קרישה סביב פרוצדורות כוללות הפסקת טיפול באנטגוניסטים לוויטמין K למשך חמישה ימים לפני הפרוצדורה, הפסקת טיפול באנטגוניסטים לוויטמין K ומתן טיפול נוגד-קרישה מגשר, לרוב ב-LMWH, או המשך טיפול באנטגוניסטים לוויטמין K בזמן הפרוצדורה.
במטרה לקבוע את היארעות דימומים במהלך צנתור כלילי אלקטיבי, עם או בלי PCI, החוקרים זיהו שמונה מחקרים רלבנטיים. עם זאת, מרבית המחקרים היו באיכות בינונית עד נמוכה מאוד.
ממטה-אנליזה של הנתונים עולה כי אי-הפסקת טיפול באנטגוניסטים לוויטמין K לוותה בשכיחות דימומים באתר החדירה של 4%. השכיחות נעה בין 2% ל-14% עם הפסקת טיפול באנטגוניסטים לוויטמין K, למרות הטרוגניות רבה בין המחקרים.
האירועים האתרותרומבוטיים היחידים שתועדו במחקר אחד היו אירוע שבץ אחד בחולים שלא הפסיקו טיפול באנטגוניסטים לוויטמין K ושני אירועי שבץ בחולים בהם הופסק טיפול באנטגוניסטים לוויטמין K.
החוקרים מסכמים וכותבים כי הממצאים העיקריים העולים מן המחקר מעידים על כך שהמשך טיפול באנטגוניסטים לוויטמין K סביב הפרוצדורה בחולים המטופלים באנטגוניסטים לוויטמין K ונדרשים לצנתור כלילי, עשוי להיות בטוח כמו שיטות המבוססות על הפסקת טיפול באנטגוניסטים לוויטמין K, עם או בלי טיפול מגשר.
עם זאת, החוקרים מדגישים כי דרושים מחקרים נוספים להשוואת השיטות השונות ועד אז ההחלטה תתבסס בכל מקרה לגופו, בהתאם לסיכון היחסי לתרומבואמבוליזם ודימומים.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!