(*) הכותבת עורכת באתר “כמוני” , רשת בריאות חברתית מיסודו של מכון גרטנר

האם ניסחף בגל הרזיה בריאה? ההשמנה התפשטה כוירוס רישתי, האם נוכל לקדם את התפשטות ההרזיה באותה דרך?

מצטברות עדויות רבות המצביעות על כך שרשתות חברתיות משחקות תפקיד נכבד (ולא תמיד מוכר) בהשפעה על התנהגויות האנשים.

כבר לפני שנתיים פורסם מחקר בעיתון הרפואה של ניו-אינגלנד (1) ובו הראו החוקרים כי ההחלטה להפסיק לעשן מושפעת חזק מהחלטתם של אחרים בסביבה החברתית להפסיק לעשן, ולפעמים אפילו כאלה שאינם מוכרים. למרבה ההפתעה הם מצאו שרשרת שלמה של מעשנים מפסיקה לעשן משום מה ביחד באותו זמן.

נראה שהתנהגויות שונות מונעות על ידי הרשתות החברתיות ואולי כדאי לנצל את כוחן לעזור לאנשים לאמץ דרכי בריאות נוספות כמו התעמלות או אכילת ירקות.

חוקרי העישון בחנו בקפידה את הנתונים של 5124 משתתפים בסקר פרמינגהם, בין השנים 1971-2003. החוקרים בחנו אותם והוסיפו גם את שכניהם, קרוביהם, שותפיהם לעבודה וחבריהם וכך נבדקו נתונים של יותר מ- 12000 משתתפים.

במעקב אחרי הפסקת עישון במהלך 32 השנים שנבדקו הם גילו שההחלטה להפסיק לעשן היתה מושפעת חזק מהחלטה של קרוב ברשת החברתית להפסיק לעשן. למשל, מי שבן זוגו הפסיק לעשן היה לו 67% סיכוי להפסיק לעשן גם הוא, או 36% סיכוי להפסיק לעשן אם חבר הפסיק לעשן. ההשפעה היתה חזקה יותר אצל אוכלוסיה משכילה ואצל כאלה שעישנו “בינונית” ולא היו נורא מכורים. שכנים לא השפיעו זה על עישון של זה, אבל חברים כן השפיעו גם אם גרו מאד רחוק זה מזה.
מה שהיה מפתיע בתוצאות הוא ההשפעה המרחיקת לכת של המפסיקים לעשן שהידהדה אפילו ל- 3 דרגות קירבה. זה יכול להיות החבר של החבר של מישהוא בעבודה שיפסיק לעשן וישפיע על הפסקת העישון.

נראה שההתנהגות היא עדרית (ראו בקישור המאמר את סרטון האנימציה), דהיינו הרבה מקרובי הרשת מפסיקים לעשן באותו זמן והתופעה ניתנת לתיאור כמו גל המתפשט בים או עדת הנמלים המכתיבה את התנהגות הנמלה.

ועוד, חוקרים מאוניברסיטת דיוק אכן הראו שההתנהגות שלנו היא חברתית ומדבקת (2).

רוח הזמן המוציאה את העישון מהאופנה דוחפת תהליך כזה של הפסקת עישון וכל מה שצריך הוא התחלות במקומות שונים ברשת שיפיצו את ההתנהגות החדשה לכולה. המעשנים החריפים שאינם מפסיקים, נדחפים לשולי הרשת החברתית ונשארים יותר מבודדים ויחד עם חברים מעשנים. דרך אגב, גם הבדידות מדבקת (3).

לאחרונה אותם חוקרי התנהגות העישון מקליפורניה הראו שגם חוסר שינה הוא “מדבק” (4).

התנהגות חברתית מקדמת כמובן גם קוים אחרים, כמו למשל אלטרואיזם או דאגה לזולת.

מעניין איך יראו מהלכי הרזייה חברתיים, אם נמצא להרזיה גישה יעילה…
מצב ההשמנה אכן מדאיג בייחוד כשהיא התפשטה גם לבני הנוער (5).

ואכן, חוקרי העישון חקרו עוד קודם את מהלכי ההשמנה והראו איך התפשטה ההשמנה בארה”ב כמו וירוס (6).

זאת מגמה מעניינת שניתן אולי לרתום לכיוון ההפוך מההשמנה, להרזיה, נראה שעכשו זה זמן טוב להיפוך מגמה שכן התחילו לראות אצל ילדים בארה”ב הפסקה בעליה בשיעור ההשמנה.

חשוב לשים לב שהדעה האישית על מידת ההשמנה מושפעת חזק ממשקלם של הסובבים, ולפיכך גם ההרזייה של הסובבים תעודד הרזייה.

הצלחתו של פרויקט “העיר הבריאה”בצרפת (ירידה ברורה בשעור ההשמנה בין הילדים) אכן נשען על הכח החברתי התומך במניעת השמנה בקרב הילדים.

זה מתחיל להיות ברור שפיתרון לבעיית ההשמנה חייב להיות בעל מימד חברתי, זאת לא בעיה פרטית. הנה עוד דוגמה להשפעה הסביבתית על הרזייה, בני זוג המרזים בעקבות בני זוגם (7). 

לאור מצב ההשמנה שצבר בארה”ב מימדים מפחידים (כשני שליש מהאוכלוסיה), זה מתחיל להיות מובן שכדאי לנצל את הכח של הרשת ולעודד גל של “הסרת דאגת הגוף“? אין ספק שמי שצריך, כמו למשל בעלי עודף משקל, גם ירזה בעקבותיו.

כדאי לשים לב שגם האושר מתפשט מהר יותר ברשתות חברתיות.

REF.