מאת ד”ר בן פודה שקד
ממחקר חדש אשר פורסם בגיליון ספטמבר של ירחון American Journal of Cardiology עולה כי השימוש בתכשיר Bivalirudin (אנגיומקס) בצורה לא סלקטיבית בחולים העוברים צנתור כלילי קשור בפחות דימום בהשוואה ל-Unfractuinated heparin (UFH) בתום חודש ובתום שנה, וזאת ללא סיכון רב יותר להיארעות Major adverse cardiac event (MACE).
החוקרים מציינים כי התכשיר Bivalirudin נמצא כקשור לשיפור בתוצאות הדמם קצרות הטווח בהשוואה ל-UFH במחקרים קליניים אשר בוצעו בהקצאה אקראית בקרב חולים העוברים צנתור כלילי בשל תעוקת חזה יציבה ותסמונת כלילית חריפה. מטרת מחקרם זה הייתה לקבוע את השפעתו ארוכת הטווח במסגרת העשייה הקלינית היומיומית.
במחקר נכללו 3,367 חולים עוקבים אשר טופלו במרכז רפואי יחיד בארצות הברית, ואשר נזקקו לצנתור כלילי בשל תעוקת חזה יציבה או תסמונת כלילית חריפה ללא עליית ST, בין החודשים ספטמבר 2005 ואפריל 2009. מבין חולים אלו, מדווחים החוקרים כי 2,228 חולים (66%) קיבלו UFH ו-1,139 (34%) טופלו ב-Bivalirudin. החוקרים חולקו לאחת משלוש עוקבות על פי משך המעקב שבוצע אחריהם (קבוצת המעקב באשפוז; קבוצת מעקב בן שלושים יום; וקבוצת מעקב בן שנה) וביצעו השוואה של סיבוכי הדימומים ושיעור ה-MACE בנקודות זמן אלו.
החוקרים מצאו כי השימוש בטיפול נוגד קרישה המבוסס על Bivalirudin היה קשור בשיעור נמוך יותר של סיבוכים דימומיים בתום 30 ימי מעקב (7.0% לעומת 13.7%; p=0.001) ובתום שנה (12.7% לעומת 18.9%; p=0.013). לדבריהם, לא נצפה הבדל מובהק בין בשיעור ה-MACE בין הקבוצות בעת השחרור מבית החולים (6.4% לעומת 8.3%; p=0.103), בתום שלושים ימי מעקב (9.4% לעומת 10.9%; p=0.449) או בתום שנה (12.1% לעומת 14.8%; p=0.235). כמו כן, לא נצפה הבדל משמעותי בשיעור התמותה הכולל בין קבוצות הטיפול (0.9% לעומת 0.8%, p=0.808 בעת השחרור; 1.9% לעומת 3.6%, p=0.112 בתום 30 יום; ו-3.6% לעומת 5.5%, p=0.195 בתום שנה של מעקב).
לטענת החוקרים, תוצאותיהם אלו מעידות על כך שהתועלת של גישת טיפול נוגד קרישה המבוססת על התכשיר Bivalirudin אשר נצפתה במסגרת מחקרים קליניים עולה גם מהעשייה הקלינית הממשית.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!