מתוצאות מחקר חדש שהוצגו בכנס השנתי ה-46 של European Association for the Study of Diabetes עולה כי בקבוצת חולים עם סוכרת מסוג 2 ארוכת-טווח ואיזון תת-אופטימאלי של רמות הסוכר תחת טיפול פומי ולנטוס (Insulin Glargine), הוספת ביאטה (Exenatide) פעמיים ביום, עם התאמת מינון לנטוס, מובילה לשיפור ניכר יותר ברמות HbA1c.

בקבוצת המטופלים ב- Exenatide תועדו רמות סוכר יציבות ונמוכות יותר לאורך היום, בהשוואה לקבוצת הביקורת. לא תועדה עליה באירועי היפוגליקמיה בקרב מטופלים ב- Exenatide, והטיפול לווה בירידה מתונה במשקל הגוף; בקבוצת הביקורת, לעומת זאת, חלה עליה במשקל.

החוקרים הציגו את ממצאי המחקר הגדול, אקראי, סמוי, מבוקר-פלסבו, בו ערכו השוואה בין רמות HbA1c לאחר 30 שבועות עם ערכי HbA1c בתחילת המחקר. כל החולים היו מעל גיל 18, אובחנו עם סוכרת מסוג 2 וטופלו בלנטוס בלבד או בשילוב לנטוס עם טיפול פומי לסוכרת, למשך שלושה חודשים לפחות בטרם התחלת המחקר, עם ערכי HbA1c בטווח 7.1-10.5%.

המשתתפים חולקו באקראי לטיפול ב- Exenatide פעמיים ביום עם לנטוס, או פלסבו פעמיים ביום עם לנטוס. מינון Exenatide עמד על 5 מיקרוגרם במהלך 4 השבועות הראשונים, ולאחר מכן הועלה ל-10 מיקרוגרם בשבועות 4-30. החוקרים התבססו על טיטרציה מובנית של לנטוס במטרה להשיג איזון אופטימאלי של רמות הסוכר בדם. אוכלוסיות ITT (Intention-To-Treat) כללה 259 חולים 137 בקבוצת Exenatide ו-122 בקבוצת הפלסבו. מינון אינסולין בתחילת המחקר עמד על 0.51 יחידות לק”ג בקבוצת המטופלים ב- Exenatide ו-0.50 יחידות לק”ג בקבוצת הפלסבו.

בתחילת המחקר, הקבוצות היו די-תואמות בגיל (59 שנים), במשקל הגוף (95.4 לעומת 93.4 ק”ג בקבוצת בתחילת המחקר לעומת קבוצת הפלסבו), HbA1c (8.32% לעומת 8.50%, בהתאמה), משך סוכרת (12 שנים), רמות סוכר בצום, לחץ דם וטיפול פומי לסוכרת. 19% מהחולים בקבוצת בתחילת המחקר פרשו מהמחקר וכך גם 18% מהחולים בקבוצת הפלסבו.

הבדל חשוב אחד נבע מכך ש-13 חולים פיתחו תופעות לוואי עם Exenatide, בהשוואה לחולה אחד בקבוצת הפלסבו.

לאחר 18 שבועות, רמות HbA1c בקבוצת Exenatide צנחו בכ-1.8%, בהשוואה לכ-0.9% עם פלסבו. רמת HbA1c בקבוצת Exenatide ירדו מ-8.3% ל-6.70% לאחר 30 שבועות. בקבוצת הפלסבו תועדה ירידה מ-8.5% בתחילת המחקר ל-7.41% לאחר 30 שבועות.

החוקרים נעזרו בפרופיל סוכר בן 7 נקודות, להערכת רמות סוכר לאורך היום. בתום המחקר, למעט רמות סוכר בצום בבוקר, שהיו מקבילות, בקבוצת Exenatide תועדו רמות סוכר בדם נמוכות משמעותית בהשוואה לקבוצת הפלסבו בכל נקודות הזמן, כולל במדידות לאחר-ארוחה ובאמצע היום (p<0.01). בנוסף, כפי שעלה מבדיקות דם של 1,5-Anhydroglucitol, בקבוצת Exenatide איזון רמות הסוכר לאחר-ארוחה היה טוב יותר (p=0.003).

לאחר 30 שבועות, בקבוצת Exenatide חלה ירידה של 1.78 ק”ג במשקל הגוף, לעומת עליה של 0.96 ק”ג בקבוצת הפלסבו. משבוע 4 והלאה, בקרב מטופלים ב- Exenatide חלה ירידה משמעותית במשקל הגוף בבדיקות שנערכו כל שבועיים, בהשוואה לאלו בקבוצת הפלסבו (p<0.001).

עד לתום המחקר, חולים בקבוצת הפלסבו קיבלו מינוני אינסולין גבוהים יותר (אבסולוטית או יחסית) בהשוואה לחולים שטופלו ב- Exenatide.

כצפוי עם הטיפול התרופתי, תועדה שכיחות גבוהה יותר משמעותית של בחילות (41%), שלשולים (18%) והקאות (18%) עם Exenatide, בהשוואה לפלסבו (8%, 8% , 4%, בהתאמה, p<0.05). כמו כן, תועדה שכיחות גבוהה יותר משמעותית של כאבי ראש ועצירות עם Exenatide. אך ההיארעות הכוללת של היפוגליקמיה לא הייתה שונה בין קבוצות המטופלים ב- Exenatide (25%) ובפלסבו (29%).

החוקרים מדווחים כי תועדו מעט מאוד אירועי היפוגליקמיה חמורים רק שני מקרים בחולה אחד בקבוצת הפלסבו.

לסיכום, מתן Exenatide פעמיים ביום, בהשוואה לפלסבו פעמיים ביום, והתאמת מינון לנטוס בשתי הקבוצות, הובילה לשיפור ניכר יותר במדדי HbA1c, עם שיפור גדול יותר בפרופיל הסוכר בדם, ללא עלייה באירועי היפוגליקמיה בקבוצת המטופלים ב- Exenatide. בקבוצה זו תועדה בנוסף ירידה מתונה במשקל הגוף.

זו הפעם הראשונה בה יש נתונים ממחקר קליני  איכותי, התומכים בבירור בבטיחות וביעילות השילוב התרופתי. עם זאת, יש לזכור כי שילוב Exenatide עם אינסולין אינו מאושר כיום.

European Association for the Study of Diabetes (EASD) 46th Annual Meeting

לידיעה במדסקייפ