מאת ד”ר מיכל איזנשטט

מתוצאות מחקר שפורסם בירחון ה- British Medical Journal, עולה כי שימוש בתרופות אנטי פסיכוטיות, מכל סיבה, עלול להגביר את הסיכון לאירועי קרישים ותסחיפים ורידיים (VTE – venous thromboembolism), על אף שהעלייה המוחלטת בסיכון הינה קטנה.

קיימות עדויות ניכרות אך בלתי עקביות הקושרות שימוש בתרופות אנטי פסיכוטיות עם עלייה בסיכון ל- VTE, ומנגנונים ביולוגיים אפשריים הוצעו.

במחקר הנוכחי ביקשו החוקרים לבדוק את הקשר האמור לעומק ע”י שימוש במאגרי מידע אודות אוכלוסיה גדולה המטופלת ע”י רופאי משפחה, שכלל נתונים אודות יותר מ- 11 מיליון אנשים מ- 525 מרפאות.

אוכלוסית המחקר כללה נבדקים שנרשמו לאחת מן המרפאות שנכללו במחקר שמהלך יותר מעשור.  קריטריוני ההכללה היו: גיל בין 15 ל- 100 שנים ואירוע ראשון של VTE שאובחן בתקופת המחקר.  עד ל- 4 מקרי ביקורת הותאמו לכל מקרה מחקר לפי גיל, מין, מרפאה ומועד האבחנה.  נתונים שנבדקו כללו מצב סוציו אקונומי, BMI, עישון, כל אבחנה של פסיכוזה, הפרעה דו קוטבית או דמנציה, וכן תחלואות נלוות שעשויות היו להגביר את הסיכון ל- VTE.  כמו כן נבדקה חשיפה לתרופות אנטי פסיכוטיות, כאשר הנבדקים חולקו למשתמשים בהווה (פחות מ- 3 חודשים טרם תאריך האבחנה), משתמשים לאחרונה (4-12 חודשים טרם האבחנה), משתמשים בעבר (13-24 חודשים טרם האבחנה) והעדר חשיפה בשנתיים טרם האבחנה.

סך האוכלוסיה המתאימה עמדה על 7,267,673 אנשים.  מתוכם, היו 31,612 מקרים של VTE (שיעור גס של 118 ל- 100,000 שנות אדם), כאשר 25,532 התאימו למחקר (15,975 עם קרישי ורידים עמוקים ו 9,557 עם תסחיף ריאתי), והותאמו ל- 89,491 מקרי ביקורת (בממוצע, 3.5 למקרה מחקר).  יש לציין כי מקרי המחקר היו מועדים יותר להיות בעלי גורמי סיכון ל- VTE, בהשוואה למקרי הביקורת.

מתוצאות המחקר עולה כי היה סביר יותר כי מקרי המחקר קיבלו מרשמים לתרופות אנטי פסיכוטיות בשנתיים טרם האבחנה (8.3% לעומת 5.3%), ולאחר התאמה לגורמי סיכון פוטנציאליים, למקרי המחקר היה סיכון מוגבר ב- 32% ל- VTE בהשוואה לאלו שלא השתמשו בתרופות אנטי פסיכוטיות (יחס סיכויים 1.32; 95% CI 1.23 – 1.42).  הסיכון היה גבוה ביותר בשלושת החודשים הראשונים לאחר מרשם התרופה (יחס סיכויים 1.97; 95% CI 1.66 – 2.33).  משתנים נוספים שנקשרו בסיכון מוגבר היו מרשם של תרופות אטיפיות ולא תרופות קונבנציונאליות (יחס סיכויים 1.73; 95% CI 1.37 – 2.17 לעומת 1.28; 95% CI 1.18 – 1.38), שימוש בתרופות חזקות פחות לעומת חזקות יותר (יחס סיכויים 1.99; 95% CI 1.52 – 2.62 לעומת 1.28; 95% CI 1.18 – 1.38).

עודף המקרים הכללי המחושב לשנה ל- 10,000 חולים מטופלים היה 4 בכל החולים ו 10 באלו בני 65 שנים ומעלה.

החוקרים מסיקים כי מרשם של כל אחת מן התרופות האנטי פסיכוטיות היה קשור בסיכון מוגבר ל- VTE באוכלוסית המחקר הנוכחי.

החוקרים מציינים את חוזקו של המחקר בכך שכלל אוכלוסיה גדולה ומייצגת, וכן את מגבלתו העיקרית היותו מחקר תצפיתי.

החוקרים מוסיפים כי העלייה בסיכון המוחלט הייתה קטנה עם מספרים מחושבים הנדרשים להזיק שנעו בין 149 למעל 3,000, אך היו גבוהים ביותר במשתמשים חדשים ואלו שטופלו בתרופות אטיפיות.

לדברי החוקרים, נדרש מחקר נוסף בקנה מידה דומה שיאושש את ממצאיהם, ובמידה ותמצאנה עדויות לקשר בין תרופות אנטי פסיכוטיות ובין VTE במחקר נוסף, יעלה הצורך לעשות שימוש מושכל בתרופות אלו בייחוד בקרב אלו בעלי סיכון מוגבר ממילא ל- VTE.

Br Med J 2010; 341: c4245

לידיעה ב- NeLM