מתוצאות סקירה סיסטמית חדשה עולה כי התועלת בהוספת טיפול תת-עורי ב- Omalizumab (זולאייר) לטיפול בסטרואידים בחולי אסתמה אלרגית בחומרה בינונית, מלווה בפרופיל בטיחות מקובל.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי Omalizumab הינו נוגדן הומאני, חד-שבטי, כנגד IgE, המשמש לטיפול באסתמה אלרגית חמורה. מאחר שהתרופה מכוונת כנגד מולקולות של מערכת החיסון, קיים עניין רב בפרופיל הבטיחות של הטיפול.
בסקירה הנוכחית ביקשו החוקרים להעריך את היעילות והבטיחות של טיפול תת-עורי ב- Omalizumab, כתוספת לטיפול בסטרואידים. החוקרים סקרו מחקרים מבוקרי-פלסבו. היעד העיקרי היה הפחתת השימוש בסטרואידים וירידה בשכיחות התלקחויות אסתמה. יעדים משניים כללו תפקוד ריאתי, נטילת תרופות במסגרת טיפול הצלה, תסמיני אסתמה, איכות חיים בריאותית ותופעות לוואי.
החוקרים זיהו שמונה מחקרים (3429 משתתפים) שענו על קריטריוני הסקירה. בתום שלב הפחתת הטיפול בסטרואידים, בקרב חולים שטופלו ב- Omalizumab תועד סיכוי גבוה יותר לגמילה מלאה מטיפול בסטרואידים, בהשוואה למטופלי פלסבו (סיכון יחסי של 1.80, 95% CI = 1.42-2.28, p=0.00001). בחולים שטופלו ב- Omalizumab תועדה ירידה בסיכון להתלקחויות אסתמה בתום שלב הטיפול היציב בסטרואידים (יחס סיכון של 0.57, 95% CI = 0.48-0.66, p=0.0001) ובשלב תקנון הטיפול (יחס סיכון של 0.55, 95% CI = 0.47-0.64 , p=0.0001). מניתוח פוסט-הוק של הממצאים עולה כי ההשפעה לא הייתה תלויה במשך הטיפול, גיל, חומרת אסתמה וסיכון להטייה.
שכיחות תופעות לוואי חמורות הייתה דומה בין מטופלי Omalizumab (3.8%) ופלסבו (5.3%). עם זאת, תגובות באתר ההזרקה היו נפוצות יותר בקרב מטופלים ב- Omalizumab (19.9% לעומת 13.2%). לא זוהה סיכון מוגבר לתגובות רגישות-יתר, השפעות קרדיווסקולאריות או מחלות ממאירות.
החוקרים מסכמים וכותבים כי הנתונים מעידים על היעילות והבטיחות של הוספת Omalizumab לחולים עם אסתמה בדרגה בינונית.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!