רגישות ירודה של בדיקת ממוגרפיה בשל צפיפות רקמת השד אחראית לתוצאות פחות טובות בנשים צעירות (מתוך Journal of the National Cancer Institute)

מאת ד”ר בן פודה שקד

ממחקר חדש אשר פורסם בגיליון יולי של ירחון Journal of the National Cancer Institute עולה כי תוצאות פחות טובות של בדיקות סקר בממוגרפיה רגילה בקרב נשים בשנות הארבעים לחייהן נובעות בעיקר מרגישות מוגבלת של טכנולוגיית הבדיקה.

לדברי החוקרים, קרוב ל-80% מההבדל בין תוצאות הבדיקה בנשים צעירות לעומת נשים מבוגרות יותר נובעים מחוסר היכולת של הממוגרפיה לזהות גידולים קטנים ברקמת השד של הנשים הצעירות, וכ-20% ניתנים לייחוס לקצב גבוה יותר של הכפלת נפח הגידול (Tumor volume doubling time). הם טוענים כי ממצאיהם אלו מדגישים את החשיבות של המשך המאמצים לשיפור טכנולוגיות לאיתור מוקדם של סרטן השד בנשים צעירות, ובמיוחד בכאלו עם רקמת שד צפופה.

מחקרים אשר פורסמו לאחרונה מראים כי הן ממוגרפיה דיגיטלית והן אולטראסאונד הינן בדיקות רגישות יותר לאיתור סרטן השד בנשים עם רקמת שד צפופה וצריכות לפיכך להישקל לשם שיפור רגישות בדיקות הסקר באוכלוסייה זו.

מומחה בתחום אשר נתבקש להגיב לפרסום הדברים מציין כי תוצאות המחקר עומדות בקנה אחד עם ההבנה הנוכחית של מגבלות בדיקת הממוגרפיה הרגילה בקרב נשים הצעירות מגיל מסוים, ומצביעות על הצורך בשיפור שיטות הסקר בנשים אלו.

מומחית נוספת מתחום הדימות מציינת כי אם מתבוננים על יכולת הזיהוי של גידול בנקודת זמן מסוימת, אין זה משנה אם קצב הכפלת הנפח שלו איטי או מהיר אם אין ביכולתך לאתרו, כך שחשובים יותר לדבריה צפיפות הרקמה והקושי באיתור הגידול. היא מוסיפה כי כעת בקונטיקט כל הנשים העוברות ממוגרפיה, בכל קבוצת גיל שהיא, נדרשות לקבל מידע גם ביחס לממצאים הקשורים לצפיפות רקמת השד. נשים אשר מסווגות כבעלות צפיפות בדרגה 3 (הטרוגנית, עם רקמת שד צפופה המהווה למעלה מ-50% מהשד) או בדרגה 4 (רקמת שד צפופה במיוחד עם מעט מאוד שומן) מקבלות מכתב לפיו הן עשויות להרוויח כתוצאה מבדיקות סקר משלימות, כגון אולטראסאונד שד, דימות תהודה מגנטית (MRI) או שניהם גם יחד, בתלות בגורמי הסיכון הפרטניים.

המומחית מוסיפה כי לו עלות כספית לא הייתה מהווה בעיה, הייתה צריכה כל אישה עם רקמת שד צפופה בלמעלה מ-50% מהשד לעבור בדיקה נוספת, כגון אולטראסאונד שד מלא, MRI או אחד מהחידושים הטכנולוגיים הקרובים, דימות מולקולארי, שהינו יקר אף יותר.

במחקר הנוכחי, יצרו החוקרים מודל סימולציה ממוחשב של בדיקות סקר לסרטן שד על פי גיל. המודל נועד להעריך את גודל הגידול החציוני הניתן לזיהוי באמצעות ממוגרפיה ואת פרק הזמן הממוצע להכפלת נפח הגידול. הערכותיהם הופקו תוך התאמה בין שיעורי ההיארעות האמיתיים והמשוערים של סרטן השד ממאגר ה-Surveillance, Epidemiology and End Results, ובין הפיזור הממשי והמשוער של גדלי הגידולים המזוהים בבדיקות הסקר תוך שימוש בנתוני ה-Breast Cancer Surveillance Consortium.

החוקרים מציינים כי על פי המודל, נשים צעירות יותר הראו סף גבוה יותר לזיהוי על ידי הממוגרפיה, לפיו הקוטר הקטן ביותר של הגידול שניתן לזיהוי בבדיקה זו עמד על ערך חציוני של 1.63 ס”מ בנשים מתחת לגיל 40, 1.44 ס”מ בנשים בגילאי 40-49 ו-1.25 ס”מ בנשים בגילאי 50-59. פרק הזמן הממוצע עד להכפלת נפח הגידול היה 179, 206 ו-233 ימים, בהתאמה.

בהמשך, יצרו החוקרים מגוון מצבים היפותטיים על מנת לבחון מה צפוי לקרות באם נשים בשנות הארבעים לחייהן היו מראות את פרק הזמן להכפלת נפח הגידול או את ערכי הסף לזיהוי בממוגרפיה של נשים המבוגרות מהן בעשר או עשרים שנים. הם מצאו כי כאשר המודל התייחס לגודל הממוצע של הגידול בעת הזיהוי, לתוחלת החיים המתווספת בעקבות הזיהוי ולשיעור התמותה הכרוך בסרטן השד, היו התרומות היחסיות של יכולת זיהוי הגידול ושל פרק הזמן להכפלת נפח הגידול דומות. בנוסף, נצפה לדבריהם קשר כמעט ליניארי בין רגישות בדיקת הסקר ובין הירידה בשיעור התמותה מסרטן השד עם ביצוע בדיקות הסקר מדי שנה או שנתיים בהשוואה להיעדר בדיקות סקר כלשהן.

עם זאת, כשביקשו החוקרים להשוות בדיקות סקר שנתיות או כאלו המבוצעות מדי שנתיים, נמצא כי רגישות הבדיקה הייתה מושפעת במידה רבה יותר על ידי יכולת זיהוי הגידול בממוגרפיה לעומת פרק הזמן להכפלת נפח הגידול.

עורכי הירחון מציינים בתגובה לפרסום הדברים כי בין מגבלות המחקר הנוכחי נכלל השימוש בהערכות החשופות להטיות, והעובדה כי החוקרים לא התייחסו לאפשרות לפיה יכולת ירודה לזיהוי גידול בממוגרפיה עשויה להוות בפני עצמה גורם סיכון בלתי תלוי הקשור בתת-סוג מסוים של סרטן השד.

J Natl Cancer Inst 2010

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם להכחדה של הליקובקטר פילורי השפעה על הסיכון לסרטן הוושט? (Gastroenterology)

    האם להכחדה של הליקובקטר פילורי השפעה על הסיכון לסרטן הוושט? (Gastroenterology)

    במאמר שפורסם בכתב העת Gastroenterology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי הכחדת הליקובקטר פילורי אינה מלווה בעליה בשיעורי היארעות ממאירות של הוושט. החוקרים אספו נתונים אודות כלל החולים שעברו טיפול להכחדת הליקובקטר פילורי בפינלנד, דנמרק, איסלנד, נורבגיה ושבדיה בין השנים 1995 עד 2019. המאגר כלל 661,987 משתתפים עם למעלה מחמש מיליון-שנות לאחר […]

  • השוואת Sacituzumab Govitecan לעומת Docetaxel בטיפול ב-NSCLC מתקדם או גרורתי (J Clin Oncol)

    השוואת Sacituzumab Govitecan לעומת Docetaxel בטיפול ב-NSCLC מתקדם או גרורתי (J Clin Oncol)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of Clinical Oncology עולה כי טיפול ב- Sacituzumab Govitecan עשוי לשפר את ההישרדות הכוללת לעומת Docetaxel בחולים עם סרטן ריאות גרורתי מסוג NSCLC (או Non-Small Cell Lung Cancer) עם התקדמות לאחר טיפול קודם. מחקר EVOKE-01 הינו מחקר בשלב III, בתווית-פתוחה, להערכת Sacituzumab Govitecan לעומת טיפול ב-Docetaxel בחולים עם NSCLC […]

  • יעילות ובטיחות משלב Olanzapine עם נוגדי-בחילה למניעת בחילות והקאות משנית ל-Carboplatin (מתוך J Clin Oncol)

    יעילות ובטיחות משלב Olanzapine עם נוגדי-בחילה למניעת בחילות והקאות משנית ל-Carboplatin (מתוך J Clin Oncol)

    הוספת Olanzapine לטיפול משולש בנוגדי-בחילה לא הפחיתה משמעותית את שיעורי הקאות משנית לטיפול ב-Carboplatin, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of Clinical Oncology. באשר למניעת תחושת בחילה, הוספת Olanzapine הובילה להטבה גדולה יותר בתופעות הלוואי משנית למשטר טיפול כימותרפי המבוסס על Carboplatin. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הבטיחות והיעילות של טיפול נוגד-הקאה […]

  • רמות אלבומין מסוכרר בדם בהיריון מוקדם מנבאות סוכרת הריונית (Diabetes Care)

    רמות אלבומין מסוכרר בדם בהיריון מוקדם מנבאות סוכרת הריונית (Diabetes Care)

    במאמר שפורסם בכתב העת Diabetes Care מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי ריכוז אלבומין מסוכרר בדם בהיריון מוקדם עשוי לסייע בחיזוי הסיכון לסוכרת הריונית. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את הקשר בין ריכוזי אלבומין מסוכרר בדם בהיריון מוקדם ובאמצע ההיריון ובין הסיכון לאבחנה של סוכרת הריונית. החוקרים מדדו את ריכוזי אלבומין מסוכרר […]

  • מגמות הישרדות חולים עם NSCLC גרורתי לפני ואחרי אישור שימוש בטיפול אימונותרפי (Cancer)

    מגמות הישרדות חולים עם NSCLC גרורתי לפני ואחרי אישור שימוש בטיפול אימונותרפי (Cancer)

    מנתונים שפורסמו בכתב העת Cancer עולה כי בעקבות אישור טיפול אימונותרפי בארצות הברית חל שיפור בשיעורי הישרדות חולים עם אבחנה של סרטן ריאות גרורתי מסוג NSCLC (או Non-Small Cell Lung Cancer). בשנת 2015, מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) אישר את Nivolumab כתכשיר אימונותרפי ראשון לטיפול בחולים עם סרטן ריאות מתקדם מסוג NSCLC. […]

  • בדיקת FDG-PET/CT מצמצמת היקף ניתוחים מיותרים בחולים עם ממאירות ראש וצוואר (Radiotherapy and Oncology)

    בדיקת FDG-PET/CT מצמצמת היקף ניתוחים מיותרים בחולים עם ממאירות ראש וצוואר (Radiotherapy and Oncology)

    בחולים עם קרצינומה של תאי קשקש של הראש והצוואר, השלמת בדיקת FDG-PET/CT להערכת התגובה לטיפול כימו-קרינתי מעלה משמעותית את הדיוק בזיהוי חולים בהם תתכן תועלת לניתוח הצלה לדיסקציה צווארית, עם הפחתת מספר החולים המופנים לניתוח מיותר, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Radiotherapy and Oncology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי בדיקת FDG-PET/CT משמשת יותר […]

  • דיאטה עתירת-סיבים משחררת הורמון מדכא תאבון (Science Translational Medicine)

    דיאטה עתירת-סיבים משחררת הורמון מדכא תאבון (Science Translational Medicine)

    דיאטה עתירת סיבים משפיעה על המטבוליזם של המעי הדק ומעודדת שחרור הורמון מעי מדכא-תאבון, PYY (או Peptide Tyrosine Tyrosine), יותר מדיאטה דלת-סיבים, זאת ללא תלות בהרכב המזון, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Science Translational Medicine. החוקרים בחנו את ההשפעה של דיאטה דלת סיבים ועתירת סיבים על שחרור הורמוני מערכת עיכול, כולל PYY ו-GLP-1. […]

  • טיפול ב-Denosumab מונע אובדן עצם והידרדרות מיקרו-ארכיטקטורה בנשים לפני-מנופאוזה עם סרטן שד תחת טיפול לדיכוי אסטרוגן (J Clin Oncol)

    טיפול ב-Denosumab מונע אובדן עצם והידרדרות מיקרו-ארכיטקטורה בנשים לפני-מנופאוזה עם סרטן שד תחת טיפול לדיכוי אסטרוגן (J Clin Oncol)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of Clinical Oncology כי טיפול ב- Denosumab (פרוליה) בעת התחלת טיפול לדיכוי אסטרוגן משמר צפיפות עצם, מיקרו-ארכיטקטורה של העצם וחוזק עצם. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי טיפול לדיכוי שחלתי ומעכבי ארומטז משפרים את שיעורי ההישרדות ללא-מחלה בנשים לפני-מנופאוזה עם סרטן שד בשלב-מוקדם וחיובי לקולטנים לאסטרוגן, אך מאיצים אובדן […]

  • ההשפעה של פעילות גופנית על דיכאון וחרדה בנשים לאחר-מנופאוזה (BMC Public Health)

    ההשפעה של פעילות גופנית על דיכאון וחרדה בנשים לאחר-מנופאוזה (BMC Public Health)

    במאמר שפורסם בכתב העת BMC Public Health מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי פעילות גופנית עשויה לסייע בהקלה על תסמיני דיכאון בנשים לאחר-מנופאוזה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי פעילות גופנית זוהתה כטיפול תא-תרופתי מבטיח להקלה על דיכאון, אך עדיין קיימת מחלוקת באשר לסוג הפעילות היעיל ביותר. מטרתם כעת הייתה להשוות ולדרג את […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה