HbA1c בלבד הינו מנבא חלש לסוכרת וסיכון קרדיו-וסקולארי (מתוך ה- Diabetes Care)

מאת ד”ר מיכל איזנשטט

מתוצאות שני מחקרים שפורסמו בירחון ה- Diabetes Care, עולה כי HbA1c בלבד אינו מהווה כלי מהימן לזיהוי חולים בסיכון לסוכרת ומחלת לב, היות והוא אינו מדויק כמו מבחן סבילות לסוכר או רמות סוכר בצום.

לא ניתן להשתמש ברמות HbA1c מעל ל- 6.5% כקריטריון יחיד, ורמות HbA1c של 5.7% – 6.4% כזיהוי אלו בסיכון מוגבר.  יחד עם זאת, מדדים אלו יכולים להיות בשימוש נוסף לקטגוריות המתבססות על ערכי גלוקוז בצום ולאחר שעתיים עפ”י המלצות ארגון הסוכרת האמריקני לשנת 2010.

במחקר הראשון, החוקרים ניתחו רמות HbA1c, גלוקוז בדם בצום, וגלוקוז בדם לאחר שעתיים ב- 855 נבדקים, על מנת להעריך את יכולתם של מדדים אלו לזהות את הנבדקים המצויים בסיכון לסוכרת, וכן את הקשר של מדדים אלו לעמידות לאינסולין ולהפרשת אינסולין.

בין הנבדקים נכללו 136 חולי סוכרת.  HbA1c של 6.5% ומעלה זוהה ב- 32.3%, רמות גלוקוז בצום של 126 מ”ג/ד”ל ומעלה זוהו ב- 44.8%, ורמות גלוקוז לאחר שעתיים של 200 מ”ג/ד”ל ומעלה זוהו ב- 86.8%.  השילוב של HbA1c מוגבר ו/או רמות גלוקוז לא תקינות בצום (100 125 מ”ג/ד”ל) זיהו 52.2% מן הסוכרתיים, בעוד שהשילוב של רמות גלוקוז לא תקינות בצום ואי סבילות לסוכר (רמות גלוקוז לאחר שעתיים בין 140 ל- 199 מ”ג/ד”ל) זיהו 97.1%.

HbA1c בין 5.7% ו 6.4% זיהה רק 23.6% מ- 385 הנבדקים ללא סוכרת שהיו בסיכון מוגבר למחלה, בהשוואה ל- 69.1% שזוהו ע”י רמות גלוקוז בצום, ו 59.5% שזוהו עפ”י סבילות לסוכר.  השילוב של HbA1c בטווח זה ורמות גלוקוז לא תקינות בצום זיהה 75.6%, בעוד שהשילוב של רמות גלוקוז לא תקינות בצום ואי סבילות לסוכר זיהה 95.8%.

רמות HbA1c בין 5.7% ו 6.4% הראו רגישות נמוכה בעיקר בזיהוי נבדקים לבנים לא היספניים המצויים בסיכון מוגבר לסוכרת.

במודלים של רגרסיה לינארית, HbA1c היה פחות טוב בהערכת רגישות לאינסולין והפרשת אינסולין בהשוואה לרמות גלוקוז בצום, ורמות גלוקוז לאחר שעתיים.

החוקרים מסיקים כי תוצאותיהם מצביעות על כך שרמות HbA1c שהוצעו לאחרונה עשויות להיות טובות פחות מהמלצות המבוססות על רמות גלוקוז בצום ורמות גלוקוז לאחר שעתיים, הן בזיהוי סוכרת והן בזיהוי אלו המצויים בסיכון לסוכרת.

במחקר השני, החוקרים השוו HbA1c, רמות גלוקוז לאחר שעתיים, ורמות גלוקוז בצום כמנבאים של סוכרת סוג 2, מחלה קרדיו-וסקולארית ותמותה ממחלה קרדיו-וסקולארית במהלך 10 שנים של מחקר פרוספקטיבי שכלל 593 נבדקים.

64 נבדקים (17%) פיתחו סוכרת סוג 2, כולל 37.8% עם גלוקוז לא תקין בצום, 27.1% עם סבילות לקויה לגלוקוז, ו 37.5% עם רמות HbA1c בין 5.7% ו 6.5%.

הרגישות לניבוי סוכרת סוג 2 עמדה על 21.9% עבור רמות גלוקוז לא תקינות בצום, 32.8% עבור HbA1c מוגבר, ו 40.6% עבור סבילות לקויה לגלוקוז.  סגוליות נעה מ- 85.9% עבור סבילות לקויה לגלוקוז, 88.7% עבור HbA1c מוגבר ועד 92.6% עבור רמות גלוקוז לא תקינות בצום.

HbA1c של 6.5% ומעלה, יחד עם רמות גלוקוז לאחר שעתיים בטווח הסבילות הלקויה לגלוקוז והסוכרת, היו משמעותית קשורים בהתפתחות של מחלה קרדיו-וסקולארית, אולם רק בקרב נשים.

היחס בין סמנים אלו לתמותה ממחלה קרדיו-וסקולארית לא יכול היה להיות מוערך לאור שיעורי תמותה נמוכים במחקר זה.

טווח בינוני של HbA1c בין 5.7% ל- 6.4% עשוי להיות בעל תפקיד באוכלוסיה ללא סוכרת המיועד לזיהוי אלו המצויים בסיכון מוגבר לסוכרת סוג 2, בנוסף לרמות גלוקוז לא תקינות בצום ואי סבילות לגלוקוז.

החוקרים מסכמים כי מחקרים נוספים נדרשים על מנת להשוות רמות גלוקוז לאחר שעתיים, רמות גלוקוז בצום ו HbA1c כמנבאי סוכרת סוג 2 וסיכון לאירועים קרדיו-וסקולאריים.

Diabetes Care 2010

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם בדיקה גנטית יכולה לנבא תגובה ל-Semaglutide? (מתוך כנס ה-ADA)

    האם בדיקה גנטית יכולה לנבא תגובה ל-Semaglutide? (מתוך כנס ה-ADA)

    מנתונים חדשים שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-ADA (או American Diabetes Association) עולה כי בדיקה גנטית לזיהוי נטייה להפרעה בשובע לאחר ארוחה (Abnormal Postprandial Satiety) עשויה לסייע בחיזוי טיב התגובה לטיפול ב-Semaglutide, אם כי לא הודגם קשר דומה עם הטיפול בתכשיר אחר מאותה משפחה. הבדיקה הינה חלק מהפורטפוליו של MyPhenome Obesity Phenotyping Portfolio של חברת […]

  • מה בין משך השינה ובין לחץ הדם בצעירים? (Pediatrics)

    מה בין משך השינה ובין לחץ הדם בצעירים? (Pediatrics)

    במאמר שפורסם בכתב העת Pediatrics מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי משך שינה ארוך יותר והתחלת שינה בשעה מוקדמת יותר מלווים במדדי לחץ דם נמוכים יותר. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי כיום אין בהמלצות התייחסות ליעד דפוסי שינה אופטימאליים כטיפול ביתר לחץ דם. כעת הם בחנו את הקשר בין משך ומועד שינה […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 1 - היפוגליקמיה

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 1 - היפוגליקמיה

    לפניכם מפגש ראשון מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש הראשון עוסק בהיפוגליקמיה. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת נובו נורדיסק

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 3 - אינסולינים ארוכי טווח

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 3 - אינסולינים ארוכי טווח

    לפניכם מפגש שלישי מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש השלישי עוסק באינסולינים ארוכי טווח. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 4 - טכנולוגיות בסוכרת

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 4 - טכנולוגיות בסוכרת

    לפניכם מפגש רביעי מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש הרביעי עוסק בטכנולוגיות בסוכרת. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת נובו […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 2 - טיפולים מתקדמים במבוגר הסוכרתי

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 2 - טיפולים מתקדמים במבוגר הסוכרתי

    לפניכם מפגש שני מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש השני עוסק בטיפולים מתקדמים במבוגר הסוכרתי. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 5 - רפואה מותאמת אישית

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 5 - רפואה מותאמת אישית

    לפניכם מפגש חמישי מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש החמישי עוסק ברפואה מותאמת אישית. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה