פעילות בעצימות נמוכה עשויה למנוע עליית משקל בנשים עם ילדים צעירים (מתוך ה- BMJ)

מאת ד”ר מיכל איזנשטט

מתוצאות מחקר שפורסם בירחון BMJ ב- 13 ביולי, עולה כי תוכנית אורח חיים בעצימות נמוכה הנשענת על הקהילה עשויה למנוע עליית משקל בנשים עם ילדים צעירים.

החוקרים מסבירים כי בהעדר התערבויות נגישות ומוצלחות, קיים צורך בפעילויות בעצימות נמוכה המבוססות על התערבות קהילתית אשר ימנעו עליית משקל בנשים.  מטרת המחקר הראשונית הייתה לבדוק האם התערבות בצורת פעילות בעצימות נמוכה המנוהלת ע”י הנבדקת עצמה מנעה עלייה במשקל במסגרת הקהילה, בהשוואה לקבוצת ביקורת של נשים שקיבלו הדרכה באשר לדיאטה ופעילות גופני.  מטרות משניות כללו בדיקת השפעת ההתערבות על מדדים ביוכימיים, פעילות גופנית, צריכת אנרגיה, התנהגות וביטחון עצמי בנבדקות.

300 נשים נענו בחיוב להשתתפות במחקר.  הגיל הממוצע עמד על 40.39 + 4.77 שנים (טווח, 25 51 שנים), וערך ה- BMI (body mass index) עמד על 27.82 + 5.42 ק”ג/מ 2 (טווח, 18 47 ק”ג/מ 2).  הנשים נבחרו אקראית לקבוצת ביקורת או קבוצת התערבות.  בקבוצת ההתערבות נערכו 4 מפגשי קבוצה אינטראקטיביים שנועדו לקדם מסרים פשוטים בענייני בריאות, שיטות לשינוי התנהגותי ודיונים קבוצתיים.  בנוסף, קבוצת ההתערבות קיבלה אחת לחודש הודעות תמיכה באמצעות טלפונים סלולריים במשך שנה.  בקבוצת הביקורת נערך מפגש יחיד של הענקת מידע בנוגע לדיאטה והנחיות לפעילות גופנית.

מטרות המחקר הראשוניות היו שינוי במשקל והבדל בשינוי במשקל בין שתי הקבוצות לאורך שנה.  מטרות משניות היו שינויים ברמות הסוכר והשומנים בצום בדם, שינויי תזונה, ופעילות גופנית.  החוקרים ביצעו התאמה של הניתוח עפ”י ערכים בסיסיים והשפעות אפשריות של קבוצות באוכלוסיה.

במהלך 12 חודשי המחקר, הודגמה עלייה במשקל של 0.83 ק”ג בקבוצת הביקורת (95% CI, 0.12 – 1.54), וירידה במשקל של 0.2 ק”ג בקבוצת ההתערבות (95% CI, −0.90 to 0.49).  לאחר 12 חודשים, ההבדל בשינוי הנצפה במשקל בין קבוצת ההתערבות וקבוצת הביקורת היה 1.13- ק”ג (95% CI, −2.03 to −0.24 ; P < .05).

בהשוואה לקבוצת הביקורת, לקבוצת ההתערבות נראו הבדלים ברמת הכולסטרול הכללי (−0.35 מילימול/ל’; 95% CI, −0.70 to −0.001; P = .05), וכן במספר מדדים נוספים דירוג הדיאטה (0.18; 95% CI, 0.13 – 0.33); דירוג פעילות גופנית (0.24; 95% CI, 0.05 – 0.43); וביטחון בשמירה על המשקל (0.40; 95% CI, 0.11 – 0.69).  בקבוצת ההתערבות בלבד, שקילה עצמית שגרתית נקשרה באובדן משקל (1.98- ק”ג; 95% CI, −3.75 to −0.23).

לדברי החוקרים, עלייה במשקל בנשים עם ילדים קטנים עשויה להימנע ע”י שימוש בבקרה עצמית בעצימות נמוכה המתווכת ע”י הקהילה.  ניהול ובקרה עצמיים של התנהגויות בריאותיות השתפרו עם התקדמות ההתערבות.  שיעור התגובה עמד על 12%, אשר הינו דומה לשיעור שנצפה במחקרים דומים, אולם עשוי להגביל את יכולת ההכללה של המחקר על אוכלוסיות אחרות.

מגבלות נוספות כוללות הטיית גיוס למחקר, והעדר תוקף חזק מספיק לזיהוי הבדלים במשתנים ביוכימיים.

החוקרים מסיקים כי היות ותוכניתם מיועדת לאימהות, יתכן וניתן יהיה לשלבה עם תוכניות השמנת יתר בילדים, עם תוכניות קהילתיות או תוכניות סביבתיות על מנת לספק גישה להשמנת יתר המתמקדת בכמה רבדים.

BMJ. 2010

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה