האם מנגנונים אוטואימוניים קשורים בהתפתחות אלופציה אראטה? (מתוך Nature)

מאת ד”ר בן פודה שקד

ממחקר חדש אשר פורסם בגיליון יולי של ירחון Nature עולה כי אלופציה אראטה (Alopecia Areata, AA), מחלה של אובדן שיער אשר נחשבת פעמים רבות כדומה לפסוריאזיס בשל מעורבות תאי T ודלקת, חולקת ככל הנראה קשרים גנטיים רבים עם מגוון רחב של מחלות אוטואימוניות.

החוקרים מסבירים כי ההתקרחות במסגרת AA נובעת מ’קריסה של הגנה חיסונית’ בזקיקי השערה, באופן בו מערכת החיסון של החולה היא שתוקפת את זקיקי השערה והורסת את תאיהם. מעניין לציין, כי ב-AA ישנה פגיעה רבה יותר בשערות עם פיגמנטציה לעומת שערות ללא פיגמנטציה. לפיכך, האובדן הסלקטיבי של שערות עם פיגמנטציה הגורמת לחולה להראות כאילו ‘האפיר בן לילה’ עשויה למעשה לנבוע מהתחלה חריפה של המחלה במהלך תקופה של מצוקה רגשית רבה.

במחקר שהינו מסוג Genome-wide association study (GWAS) נטלו חלק חוקרים מרחבי העולם, ובראשם קבוצת חוקרים מאוניברסיטת קולומביה בניו-יורק. ניתוח גנוטיפי של 1,054 חולים עם AA ו-3,278 נבדקים כקבוצת ביקורת הביא לאיתור של למעלה ממאה פולימורפיזמים של נוקליאוטיד בודד (Single Nucleotide Polymorphisms, SNPs) הקשורים ב-AA במידה שהיא משמעותית מבחינת ה-GWAS (p≤×10−7). מרבית ה-SNPs הללו היו מרוכזים באחד משמונה אזורים, שרובם מכילים גן אחד או שניים המוכרים כבעלי תפקיד חיסוני, מציינים החוקרים.

לטענת החוקרים, איתור הגנים העומדים בבסיס המחלה הינו צעד חשוב קדימה, אולם אופי הגנים שאותרו  הינו ממצא מרגש אף יותר. הם מדווחים כי שישה מהאזורים כללו את CTLA4, IL-2/IL-21, אזור ה-HLA, גנים של ה-ULBP, IL-2RA (CD25), IKZF4 ו-ERBB3. אזור נוסף היה ב-STX17 ואחד בסמוך ל-PRDX5. הם מציינים כי הקשר החזק ביותר נצפה עבור גן ה-HLA, DQA2 (p=1.38×10−35). מחוץ לאזור ה-HLA, הקשר החזק ביותר היה עם ULBP3 (p=4.49×10−19). הן ULBP3 והן ULBP6 הינם ליגאנדים המשפעלים את NKG2D.

החוקרים מסבירים כי החלבון ULBP3 (המכונה NKG2D ligand 3) מצוי ברמות נמוכות בזקיקי שערה תקינים, אולם במחקר זה נמצא כי מבוטא בצורה גבוהה ב-dermal sheath וכן ב-dermal papilla של שני חולים עם AA בשלבים מוקדמים. ניתוח אימונוהיסטוכימי הראה תאים רבים יותר משמעותית החיוביים ל-ULBP3 ב-16 חולים נוספים עם AA. לדבריהם, יתכן ו-upregulation של ULBP3 עשוי להיות חשוב בהתחלת התגובה החיסונית עם תחילת ההתפתחות של AA, או עשוי להיות שלב מתוך קסקדה דלקתית.

חלבון ה-ULBP3            הנוצר בתאי זקיק השערה נקשר לרצפטור ל-NKG2D על גבי תאי ה-Natural Killer (NK) ומשפעלם. תאים אלו הינם סוג חשוב של לימפוציטים במערכת החיסון המולדת המסוגלים להרוס תאים אחרים. לדברי החוקרים, ההרס האוטואימוני שמתחולל ב-AA עשוי להיות מתווך באופן חלקי על ידי תאי T ציטוטוקסיים שהינם CD8+ NKG2D+, אשר הפעלתם יתכן ונגרמת בעקבות upregulation של ULBP3 ב-dermal sheath של זקיק השערה.

החוקרים מוסיפים כי הגנים ULBP6 ו-ULBP3 טרם נקשרו למחלות אוטואימוניות אחרות, בעוד ש-STX17 נקשר להאפרה מוקדמת של השיער ולא למחלות אוטואימוניות. עם זאת, מרבית האזורים האחרים מעורבים במחלות אוטואימוניות קלאסיות כגון סוכרת מסוג 1 ודלקת מפרקים שגרונית, ואחדים מהם קשורים למחלת צליאק, טרשת נפוצה, SLE, מחלת Grave’s או פסוריאזיס, ומחלות נוספות.

המחקר הנוכחי מציע כי חלבון ה-ULBP3 העובר upregulation בשכבה החיצונית ביותר של זקיקי השערה משפעל NKG2D על גבי תאי NK, ומתחיל בכך תגובה חיסונית. רצפטור ה-NKG2D כבר הוכר כבעל תפקיד חשוב בהתפתחות של מחלות אוטואימוניות כסוכרת מסוג 1, דלקת מפרקים שגרונית וצליאק.

לדברי החוקרים, נראה כי ישנו מנגנון משותף בין איברים שונים המבטא אותות אזהרה של NKG2D כחלק מהתהליך ההתחלתי. הם מציינים כי ישנן כבר תרופות המצויות בפיתוח המכוונות למנגנונים אלו בדלקת מפרקים שגרונית, סוכרת מסוג 1 ומחלות נוספות בהן ישנה מעורבות של רצפטור זה. הם מביעים תקווה כי בקרוב ניתן יהיה להתחיל ולבחון תרופות אלו במחקרים קליניים בהקשר של AA.

Nature. 2010;466:113-117

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה