מאת ד”ר מיכל איזנשטט

מתוצאות מחקר שהוצג בכנס ה- American Diabetes Association, עולה כי הויטמינים C ו E אינם מצליחים לסייע במניעת פרה-אקלמפסיה בנשים עם סוכרת מסוג 1.  במקביל פורסם המחקר בירחון ה- Lancet, ב- 25 ביוני.

תוספים של שני הויטמינים לא היו טובים יותר מפלצבו במניעת פרה-אקלמפסיה בנשים סוכרתיות.  כמו כן, תוספי ויטמינים לא הצליחו להפחית את התדירות של יתר לחץ דם בהיריון, משקל לידה נמוך ויחס PAI1/PAI2 (plasminogen activator inhibitor), מדד לתפקוד אנדותליאלי.

יחד עם זאת, לא נצפו תופעות לוואי אימהיות או עובריות, ובשני ניתוחי קבוצות מתוך 11 שבוצעו, נמצא סיכון מופחת משמעותית לפרה-אקלמפסיה בנשים סוכרתיות שטופלו בתוספי ויטמינים בהשוואה לאלו שטופלו בפלצבו.

לדברי המומחים, לאור תפקודם הבלתי מספק של ויטמינים במניעת מצבים אחרים, פרט לויטמין B שהינו יוצא דופן משמעותי בהשפעתו המניעתית על מומי תעלת השדרה, תוצאות המחקר הנוכחי אינן מפתיעות, אך מאכזבות.

פרה-אקלמפסיה הינה בעיה משמעותית, בעיקר בנשים עם סוכרת סוג 1, וטרם נמצא פתרון ממשי.  נראה כי קיים קשר לאיזון ערכי סוכר, אולם ערכי סוכר מאוזנים לא בהכרח ימנעו את המצב.

במחקר הנוכחי נכללו 762 נשים הרות שאובחנו כחולות סוכרת סוג 1, טרם כניסתן להיריון, ונמצאו בשבועות 8 22 להריונן.  הנשים חולקו אקראית לשתי קבוצות בראשונה טופלו בויטמין C במינון של 1,000 מ”ג פלוס ויטמין E במינון של 400 יב”ל מידי יום, ובשנייה קיבלו פלצבו מידי יום.

פרה-אקלמפסיה הוגדרה כיתר לחץ דם במהלך ההיריון יחד עם פרוטאינוריה.  יתר לחץ דם הריוני נקבע לפי שתי מדידות לחץ דם דיאסטולי שהדגימו ערך של 90 מ”מ כספית או יותר בהפרש של לפחות 4 שעות, או מדידה חד פעמית של לחץ דם דיאסטולי בערך של 110 מ”מ כספית ומעלה בנשים שהיו בעלות ערכי לחץ דם תקינים עד כה.  נשים עם יתר לחץ דם כרוני טרם הריונן נחשבו כלוקות ביתר לחץ דם הריוני אם הודגמה עליה של 10 מ”מ כספית במדידה הראשונה של לחץ הדם לאחר השבוע ה- 20 להיריון או במשך 48 השעות הראשונות לאחר הלידה.

החוקרים אספו דגימות דם ושתן באופן אקראי בשבועות 26 ו 34 להיריון, וניתחו אותם עבור יחס PAI1/PAI2 כסמן לתפקוד אנדותל, וכן אסקורבאט, אלפא-טוקופרול, HbA1c (glycosylated hemoglobin) בבדיקות הדם, ועבור יחס אלבומין/קריאטינין בשתן.

מתוצאות המחקר עולה כי פרה-אקלמפסיה הופיעה ב- 15% מן הנשים שטופלו בויטמינים וב- 19% מן הנשים בקבוצת הפלצבו (יחס סיכון, 0.81, 95% CI, 0.59 – 1.12, P = .20).  שיעורי יתר לחץ דם הריוני היו זהים ועמדו על 11% בשתי הקבוצות (יחס סיכון, 1.02, CI, 0.68 – 1.53; P = .92).  שיעור הנשים שילדו תינוקות במשקלי לידה נמוכים מאחוזון 10 היה מעט נמוך יותר בקרב הנשים שטופלו בויטמינים בהשוואה לקבוצת הפלצבו (6% לעומת 10%), אולם ערך זה לא היה מובהק סטטיסטית (יחס סיכון, 0.64; 0.64; CI, 0.39 – 1.05; P = .08).

לא הודגמו הבדלים משמעותיים בין הקבוצות בשיעורי ההפלות, הגרידות, מקרי המוות האימהיים, אירועי לידה עקב אשפוז בשל יתר לחץ דם, מקרי האקלמפסיה, בצקות ריאה או משתנים נוספים שנחקרו.

לאחר ניתוח של הנבדקות עפ”י קטגוריות ערכי HbA1c, רמות ויטמין C ו E בסיסיות ועישון בכניסה למחקר (סה”כ 11 תת קבוצות), נמצא יתרון משמעותי לשימוש בויטמינים רק בשתי קבוצות: נשים עם רמות ויטמין C בסיסיות בשליש התחתון 10 מיקרומול ומטה (7% לעומת 46%; יחס סיכון, 0.14; CI, 0.02 – 0.76; P = .03), ונשים עם רמות ויטמין E בשליש האמצעי 3 5 מיקרומול/מילימול כולסטרול (8% לעומת 24%; יחס סיכון 0.35; CI, 0.12 – 0.97; P = .04).  יחד עם זאת מספרי הנבדקות היו קטנים 7 נשים בקבוצת הויטמין C הנמוך שפיתחו פרה-אקלמפסיה, ו 59 נשים בקבוצת הויטמין E.

במאמר מערכת נלווה, נכתב כי פרה-אקלמפסיה הינה בעיה מורכבת ללא פתרונות קלים,  והאטיולוגיה לבעיה הינה רבת משתנים.  בין הגורמים השונים יש לציין סיבות אימונולוגיות, סיבות תזונתיות וכן תחלואה קיימת.  לאור זאת, לא סביר כי התערבות יחידה עשויה להיות יעילה כפעולה מניעתית במצב זה.

מתוך הכנס המדעי ה- 70 של ה- ADA (American Diabetes Association), שנערך ביוני 2010, באורלנדו, ארה”ב.

Lancet, 2010

Lancet, 2010, editorial

לידיעה במדסקייפ