כאשר משווים בין חולי סוכרת ללא מחלת לב, ובין חולים לאחר התקף-לב ראשון שאינם חולים בסוכרת, עולה כי שיעור האירועים הכליליים המג’וריים לאחר עשר שנים גבוה יותר בקבוצת החולים לאחר התקף-לב ראשון, כך עולה ממאמר חדש שפורסם ב-Diabetes Care.
מהמחקר הפרוספקטיבי שנערך באוכלוסיה ים-תיכונית, עולה כי בקרב חולי סוכרת מסוג 2 תועדה בטווח הארוך היארעות נמוכה יותר של אנגינה לא-יציבה ואוטם לבבי פטאלי או לא-פטאלי, בהשוואה לחולים ללא-סוכרת לאחר התקף-לב ראשון.
החוקרים כותבים כי למיטב ידיעתם, זהו המחקר הראשון להערכת תת-קבוצות חולים לפי חומרת סוכרת, משך ואופי הטיפול, תוך השוואת הפרוגנוזה של חולי סוכרת וחולים לאחר אוטם לבבי.
מדגם המחקר כלל כ-4,500 חולים, בגילאי 30-74 שנים: 2,260 חולי סוכרת מסוג 2 ו-2,150 חולים לאחר אוטם לבבי. החולים בכל קבוצה לא סבלו מהמחלה שאפיינה את הקבוצה הנגדית.
בקרב חולים עם סוכרת מסוג 2 תועדו שיעורי היארעות נמוכים משמעותית למחלת לב כלילית לאחר עשר שנים (Adjusted HR = 0.54 בגברים ו-Adjusted HR = 0.28 בנשים) ותמותה קרדיווסקולארית (Adjusted HR = 0.26 בגברים ו-Adjusted HR = 0.16 בנשים) בהשוואה לחולים לאחר אוטם לבבי, שאינם חולים בסוכרת. בנוסף, בכל תת-קבוצות החולים עם סוכרת תועד סיכון נמוך משמעותית.
בחולים סוכרתיים תועד סיכון נמוך יותר לתמותה מכלל הסיבות (Adjusted HR = 0.44 בגברים ו-Adjusted HR = 0.28 בנשים).
החוקרים כותבים כי אעפ”י שמדובר בממצאים ראשוניים באוכלוסיה ים-תיכונית, התוצאות עולות בקנה אחד עם מחקרים קודמים שנערכו בבריטניה ודנמרק.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!