ירידה קוגניטיבית בחולי סוכרת סוג 2 בגיל העמידה (מתוך ה- Diabetes Care)

מאת ד”ר מיכל איזנשטט

מתוצאות מחקר שפורסם בירחון Diabetes Care ב- 2 ביוני, עולה כי חולי סוכרת סוג 2 בגיל העמידה הינם בעלי ירידה משמעותית פי 3 בתפקודים קוגניטיביים מסוימים בתקופת מעקב של 5 שנים בהשוואה לנבדקים ללא סוכרת.

לדברי החוקרים, יש להעריך ירידה קוגניטיבית ולנטרה בחולי סוכרת סוג 2 בגיל העמידה.

במחקר הנוכחי בוצע שימוש בנתונים ממחקר ה- Doetinchem Cohort Study.  במחקר נכללו 2,613 נבדקים (1,288 גברים ו 1,325 נשים) בגילאי 43 עד 70 שנים, אשר לקחו חלק בשתי מדידות קוגניטיביות שנערכו בין השנים 1995 2002 ו 2000 2007.

המדידות הקוגניטיביות כללו ארבעה מבחנים: מבחן למידת 15 מילים, Stroop Color-Word Test, מבחן שטף דיבור ומבחן החלפת אותיות וספרות.  מטרת המבחנים הייתה להעריך תפקוד קוגניטיבי גלובאלי וכן זיכרון, מהירות תהליכי חשיבה וגמישות קוגניטיבית.

סטטוס מחלת הסוכרת נקבע עפ”י דיווח עצמי שאושר ע”י הרופא המטפל; דיווח עצמי בלבד בהעדר אישור רופא מטפל; או ערך סוכר אקראי של 200 מ”ג/ד”ל ומעלה.

לאחר התאמה לגיל, מין ורמת השכלה, לנבדקים עם סוכרת היו ירידות קוגניטיביות משמעותיות יותר מבחינת זיכרון, גמישות מחשבתית ותפקוד קוגניטיבי כללי בהשוואה לנבדקים ללא סוכרת.  נבדקים אשר החלו לסבול ממחלת הסוכרת בעיצומו של המחקר הדגימו ירידה משמעותית פי 2 מאלו ללא סוכרת, אולם הבדל זה היה מובהק רק עבור זיכרון, מהירות וגמישות מחשבה בנבדקים בני 60 שנה ומעלה.

לאחר התאמה למשתנים נוספים שכללו רמות HDL, לחצי דם סיסטוליים, שימוש בתרופות ליתר לחץ דם, עבר של אוטם לבבי, דיכאון, פעילות גופנית, צריכת אלכוהול, עישון, היקף מותניים ודירוג קוגניטיבי בסיסי, נמצא כי ירידה קוגניטיבית בזיכרון, גמישות מחשבתית ותפקוד קוגניטיבי גלובאלי הייתה רבה יותר בחולים עם סוכרת (מעת כניסתם למחקר) לעומת נבדקים ללא סוכרת.  יחד עם זאת, ממצא זה היה מובהק סטטיסטית רק עבור גמישות מחשבתית בנבדקים בני 60 שנים ומעלה וכן עבור תפקוד קוגניטיבי גלובאלי.  ההבדלים בירידה הקוגניטיבית בזיכרון ובמהירות בין אלו עם סוכרת חדשה ובין נבדקים ללא סוכרת לא נותרו משמעותיים סטטיסטית לאחר התאמה לכל המשתנים הנ”ל.

לטענת החוקרים, היקף הירידה בתפקוד הקוגניטיבי בחולים שפיתחו סוכרת במהלך המחקר היה בין זה שנמדד בקרב נבדקים ללא סוכרת ובין זה שנמדד בקרב נבדקים שגויסו למחקר כחולי סוכרת, אולם לא נותר שונה משמעותית מכל אחת מהקבוצות לאחר התאמה לגורמי סיכון קרדיו-וסקולאריים אחרים.

החוקרים מציינים כי ממצאי המחקר מצביעים על כך שהיפרגליקמיה משפיעה על תפקודים קוגניטיביים בשלבים שונים של התקדמות המחלה.  לדוגמה, נראה כי זיכרון מושפע באופן מתמשך, בעוד שמהירות תהליכים קוגניטיביים מושפעת ככל הנראה רק במהלך השנים הראשונות של ההיפרגליקמיה.

לדבריהם, טיפול מוקדם בהיפוגליקמיה עשוי למנוע חלק מהירידה התפקודית במהירות תהליכים קוגניטיביים, אולם יתכן שיועיל פחות במקרה של זיכרון.

החוקרים מסיקים כי סוכרת קשורה בירידה קוגניטיבית משמעותית יותר בגיל העמידה, אולם לא ברור איזה תפקוד קוגניטיבי הינו הפגיע ביותר.

היות והתאמה לגורמי סיכון קרדיו-וסקולאריים שעשויים להתלוות למחלת הסוכרת ומשפיעים על תפקוד קוגניטיבי (דוגמת יתר לחץ דם) לא שינתה משמעותית את תוצאות המחקר, תחלואות נלוות לסוכרת מסבירות רק באופן חלקי את הקשר בין סוכרת ובין ירידה קוגניטיבית.

החוקרים מציינים כי יתרונותיו של המחקר כוללים את אופיו הפרוספקטיבי, השימוש בנתוני נבדקים צעירים באופן יחסי, ומשך המעקב הממושך שהיה כרוך בו וכלל הערכות קוגניטיביות חוזרות.

בין מגבלות המחקר יש לציין מספר נקודות.  ראשית, שיעור הנשירה מן המחקר עמד על 20%, אולם החוקרים מאמינים כי הדבר לא השפיע באופן ניכר על תוצאות המחקר.  שנית, יתכן כי מקרי סוכרת הוחמצו בעת הכניסה למחקר, עקב צורת הסיווג למחלת הסוכרת במסגרת המחקר, ועל כן חלק מנבדקים לא שויכו נכונה לקבוצות.  ושלישית, המחקר לא יכול היה לקשור רמות גלוקוז ארוכות משך לשינויים קוגניטיביים לאור העדר שימוש ברמות המוגלובין A1c.

החוקרים מתארים מספר מסלולים אפשריים המובילים ממחלת הסוכרת לירידה הקוגניטיבית.  מסלול אחד הינו הלחץ האוקיסדטיבי הנגרם ע”י היפרגליקמיה אשר מביא להשפעה מזיקה לתאי המוח, וכן רמות גלוקוז גבוהות יותר בדם עלולות להביא לשינויים תפקודיים בפרפוזיה האיזורית למוח.  בנוסף ירידה קוגניטיבית עשויה להיות תוצאה של סיבוכי סוכרת כגון רטינופתיה ונוירו פתיה או של מחלות הקשורות במחלת הסוכרת, דוגמת מחלת לב איסכמית, מחלות צרברו-וסקולאריות, יתר לחץ דם, השמנה ודיכאון.

Diabetes Care

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם בדיקה גנטית יכולה לנבא תגובה ל-Semaglutide? (מתוך כנס ה-ADA)

    האם בדיקה גנטית יכולה לנבא תגובה ל-Semaglutide? (מתוך כנס ה-ADA)

    מנתונים חדשים שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-ADA (או American Diabetes Association) עולה כי בדיקה גנטית לזיהוי נטייה להפרעה בשובע לאחר ארוחה (Abnormal Postprandial Satiety) עשויה לסייע בחיזוי טיב התגובה לטיפול ב-Semaglutide, אם כי לא הודגם קשר דומה עם הטיפול בתכשיר אחר מאותה משפחה. הבדיקה הינה חלק מהפורטפוליו של MyPhenome Obesity Phenotyping Portfolio של חברת […]

  • מה בין משך השינה ובין לחץ הדם בצעירים? (Pediatrics)

    מה בין משך השינה ובין לחץ הדם בצעירים? (Pediatrics)

    במאמר שפורסם בכתב העת Pediatrics מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי משך שינה ארוך יותר והתחלת שינה בשעה מוקדמת יותר מלווים במדדי לחץ דם נמוכים יותר. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי כיום אין בהמלצות התייחסות ליעד דפוסי שינה אופטימאליים כטיפול ביתר לחץ דם. כעת הם בחנו את הקשר בין משך ומועד שינה […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 1 - היפוגליקמיה

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 1 - היפוגליקמיה

    לפניכם מפגש ראשון מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש הראשון עוסק בהיפוגליקמיה. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת נובו נורדיסק

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 3 - אינסולינים ארוכי טווח

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 3 - אינסולינים ארוכי טווח

    לפניכם מפגש שלישי מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש השלישי עוסק באינסולינים ארוכי טווח. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 4 - טכנולוגיות בסוכרת

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 4 - טכנולוגיות בסוכרת

    לפניכם מפגש רביעי מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש הרביעי עוסק בטכנולוגיות בסוכרת. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת נובו […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 2 - טיפולים מתקדמים במבוגר הסוכרתי

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 2 - טיפולים מתקדמים במבוגר הסוכרתי

    לפניכם מפגש שני מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש השני עוסק בטיפולים מתקדמים במבוגר הסוכרתי. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 5 - רפואה מותאמת אישית

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 5 - רפואה מותאמת אישית

    לפניכם מפגש חמישי מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש החמישי עוסק ברפואה מותאמת אישית. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה