המדור החודשי הקבוע היוצא כל חודש ב  JBJS  האמריקאי הסוקר כל חודש חידושים בענפי האורטופדיה השונים הוקדש החודש לאורטופדיה ילדים.

מפרקי ירך: כרגיל מפרק הירך ובעיקר דיספלזיה ( DDH) תפס חלק מרכזי בדיון. שוב מודגשת חשיבות הגנטיקה בסיכון ללקות ב DDH. כאשר קרוב מדרגה ראשונה לוקה במחלה, הסיכון עולה פי 12 לעומת האוכלוסייה הכללית, אך גם שמדובר בקרוב בדרגה רחוקה יותר, למשל בן דוד, הסיכון כמעט פי שנים.

מהי הדרך היעילה ביותר לאבחון DDH? האם בדיקת על קול לכל הילודים מוצדקת? הנטייה היום היא לבצע לכל הילודים בדיקה פיזיקלית לאיתור DDH ובדיקת על קול למפרקי הירך במקרי סיכון ובהתאם לממצאי הבדיקה הפיזיקלית. הטיפול המומלץ במצבי DDH הוא רצועות פבליק. לגבי תת הקבוצה בה המפרק אינו יציב וניתן לפריקה (אורטולני חיובי), מוסכם שהטיפול הראשוני המומלץ הוא רצועות פבליק ומעקב צמוד בעל קול. במקרה של כישלון המפרק להתייצב תוך 3 שבועות, היה מקובל ברוב המרכזים לבצע החזרה סגורה או פתוחה בחדר ניתוח. אפשרות טיפול נוספת שנמצאה יעילה יותר, היא החלפת רצועות הפבליק במחוך קשיח למחצה.

בדיקת ה MRI זוכה להתוויות נוספות ב DDH. המבצעים בדיקה זו, מבקשים לבדוק את איכות ההחזרה הסגורה או הפתוחה ולבחון האם קיימים מכשולים אנטומיים להחזרה. בנוסף נמצא כי ה MRI יעיל לבדיקת פרפוזיה של ראש הפימור לאחר ההחזרה, כמנבא להתפתחות נמק אווסקולרי (AVN).

התוצאה הסופית של דיספלזיה שאירית במפרק הירך היא אוסטיאוארטריטיס (א”א). בארטרוסקופיות נמצא כי גם בשלבים לפני התפתחות ארטריטיס, ניתן למצוא קרע בלברום ונזק סחוסי אשר מערב לרוב את החלק האצטבולרי הקדמי והעליון. הסיכון להתפתחות  א”א עולה כאשר קיימת ירידה בזווית CEA לטרלית, קדמית ו/או קרע בלברום.

מה הטיפול המומלץ ב DDH בגיל בוגר יותר עוד לפני שינויים ניווניים קשים? ההמלצה היא אוסטיאוטומיה פרי-אצטבולרית. יש להקפיד על תיקון אופטימלי של הכיסוי האצטבולרי. כיסוי יתר או מעט כיסוי, רטרו-ורסיה של הפרגמנט האצטבולרי וכמובן ארטריטיס מתקדם בזמן ביצוע הניתוח, נמצאו כולם כגורמי סיכון לכישלון הפעולה. 

כפות רגליים: שיטת פונסטי לטיפול ב CLUBFOOT מככבת. מחקרים הדגימו כי בשיטה זו ובשיטה הצרפתית נחסכים ניתוחים נרחבים ב 95% מהמקרים. נמצא כי במקרי חזרות (Relapse) נדרשו יותר ניתוחים במטופלים בשיטה הצרפתית לעומת אלו שטופלו על פי שיטת פונסטי (רק שליש ממקרי החזרות חייב טיפול ניתוחי). שיטת פונסטי מומלצת גם כטיפול ראשני במקרי CLUBFOOT שאינו אידיופאתי, למרות שבמקרים אלו מדווח על יותר חזרות.

עמוד שדרה: הגדרות ודירוג עקמת על פי קינג הם out, הקלסיפיקציה של לנקה (Lenke) in. לכן כל המתיימר לטפל בעקמת חייב לשלוט בהגדרות אלו. נציין כי לנקה שם דגש מעבר לחומרת העקמת במישור הקורונלי, גם על המישור הסגיטלי של עמוד השדרה. המטרות בכל קיבוע של חוליות עמוד השדרה, הוא לנסות להגיע לעמוד שדרה מאוזן בשני המנחים, למנוע סטייה חדה בין החלק החוליות המקובעות לחוליות הסמוכות אליהן שאינן מקובעות, ולצמצם ככל האפשר את מספר החוליות המקובעות.

גידולים: אין עדיין תשובה מהו הטיפול הטוב ביותר בציסטות פשוטות בעצמות. מסתמן כי הטיפול היעיל ביותר, הוא זה המבוצע בהזרקה מלעורית של חומרים שונים כולל מוח עצם, demineralized bone matrix ותרכובות סידן ופוספט. נעבר לסכויי הצלחה גבוהים יותר, טיפול זה מלווה באחוזי תחלואה נמוכים יחסית לניתוחים המחייבים חשיפה כירורגית רחבה, כגון גירוד גבולות הציסטה והשתלת עצם.

מדע בסיסי: בעבר עיקר המחקר, ההוראה ותשומת הלב בחבלות במפרקים ניתנו לייצוב המיכני של המפרק. על פי התיאוריה המקובלת מפרק בלתי יציב (למשל ברך לאחר קרע של רצועה צולבת קדמית) גורלו נחרץ לא”א. לפיכך עיקר המאמצים היה בשחזור רצועות, תפירת מניסקוסים וכדומה. בהיבט הביולוגי ידוע כי חבלה מיכנית ישירה לסחוס המפרקי גורמת למות תאי סחוס. לאחרונה זוהתה תרכובת  אשר לוכדת רדיקלים חופשיים שגורמים למות תאי הסחוס לאחר החבלה. יתכן כי שילוב הכולל מתן תרכובת זו מייד לאחר החבלה עם ייצוב מיכני של המפרק, יהיו יעילים יותר במניעת א”א, מאשר ייצוב מיכני בלבד. במספר מחקרים זוהו גורמים שונים בסרום אשר מחישים חיבור שבר, ותאים ספציפיים באנדותל, אשר בגירוי מתאים הופכים לתאי עצם ועלולים לגרום לhetrotopic ossification (HO). המשך מחקר בתחומים אלו עשוי כמובן לסייע בזירוז חיבור שברים ובמניעת HO.

YJ Kim. KJ Noonan. What’s new in Pediatric Orthpaedics. J Bone Joint Surg Am. 2010;92:1575-82