טיפול תוך-ורידי במגנזיום בדימום תת-עכבישי – האם הסיכון עולה על התועלת? (Stroke)

מתוצאות מחקר חדש שפורסמו במהדורת אוגוסט של Stroke עולה כי ייתכן וטיפול תוך-ורידי במגנזיום-סולפט אינו מסייע לחולים עם דימום תת-עכבישי חריף על-רקע מפרצת.

חוקרים מהונג-קונג וניו-זילנד מסבירים כי ריכוז גבוה של מגנזיום בדם מלווה בתוצאות נוירולוגיות גרועות יותר. הממצאים סותרים תוצאות מחקרים מוקדמים לפיהם רמות מגנזיום נמוכות לאחר דימום תת-עכבישי מובילות לתוצאות שליליות .

החוקרים בחנו את הנתונים ממחקר אקראי, כפל-סמיות, בשלב III, שכלל 327 מבוגרים. מבין אלו, 169 חולים טופלו במגנזיום סולפט (80 מילימול בתמיסת סיליין 500 מ”ל ביום), בעוד ש-158 חולים טופלו בפלסבו (500 מ”ל סיליין ביום) למשך עד 14 ימים לאחר אבחנת דימום תת-עכבישי חריף על-רקע מפרצת. העירוי החל 31.7 שעות לאחר ההתקף, בממוצע.

מינון מגנזיום הותאם להשגת ריכוז מגנזיום בדם בטווח 2-2.5 מילימול לליטר. החולים טופלו בנוסף ב-Nimodipine.

במטרה להעריך את ההשפעות של מגנזיום, החוקרים השוו את הרמות בדם עם התוצאות הנוירולוגיות, כולל מדד Extended Glasgow Outcome Scale (היעד העיקרי של המחקר, שנבדק לאחר 6 חודשים), מדד Modified Rankin Scale (לאחר 6 חודשים), מדד Barthel Index וחסר נוירולוגי איסכמי מאוחר.

בקרב חולים שטופלו במגנזיום, החוקרים זיהו קשר בין ריכוז מגנזיום גבוה יותר בדם ובין מדדים גרועים יותר (p<0.01) בכל התוצאות למעט חסר נוירולוגי איסכמי מאוחר. בחולים בקבוצת הפלסבו תועדו תוצאות גרועות יותר במדדים Extended Glasgow Outcome Scale וחסר נוירולוגי איסכמי מאוחר בקרב אלו עם רמות מגנזיום גבוהות יותר בדם.

מניתוח רב-משתנים עולה כי ריכוז מגנזיום ממוצע של מעל 1.82 מילימול לליטר בקבוצת ההתערבות, לווה בירידה מובהקת בסיכויים לתוצאות טובות במדדי Extended Glasgow Outcome Scale (מדד 5-8, OR = 0.3) ו-Modified Rankin Scale (מדד 0-2,  OR = 0.3).

בדומה, בקבוצת הביקורת, ריכוז מגנזיום של מעל 0.89 מילימול לליטר לווה בירידה מובהקת לסיכויים לתוצאות טובות יותר במדדי Extended Glasgow Outcome Scale, Modified Rankin Scale ו-Barthel Index.

החוקרים מסכמים וכותבים כי ניתן להתייחס להיפומגנזמיה בעת האשפוז כאל תגובה תקינה של הגוף לאיסכמיה, ולכן הינה חסרת משמעות פרוגנוסטית. הם מוסיפים כי במטרה להעריך באופן מדויק יותר את יעילות הטיפול בדימום תת-עכבישי על-רקע מפרצת, דרושים מחקרים נוספים, שיתייחסו גם לאיכות החיים או לתפקוד הקוגניטיבי של החולים.

Stroke 2010;41

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם בדיקה גנטית יכולה לנבא תגובה ל-Semaglutide? (מתוך כנס ה-ADA)

    האם בדיקה גנטית יכולה לנבא תגובה ל-Semaglutide? (מתוך כנס ה-ADA)

    מנתונים חדשים שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-ADA (או American Diabetes Association) עולה כי בדיקה גנטית לזיהוי נטייה להפרעה בשובע לאחר ארוחה (Abnormal Postprandial Satiety) עשויה לסייע בחיזוי טיב התגובה לטיפול ב-Semaglutide, אם כי לא הודגם קשר דומה עם הטיפול בתכשיר אחר מאותה משפחה. הבדיקה הינה חלק מהפורטפוליו של MyPhenome Obesity Phenotyping Portfolio של חברת […]

  • האם טיפול ב-Semaglutide מעלה את הסיכון ל-NAION? (מתוך JAMA Ophthalmol)

    האם טיפול ב-Semaglutide מעלה את הסיכון ל-NAION? (מתוך JAMA Ophthalmol)

    בחולים עם סוכרת מסוג 2, עודף-משקל או השמנת-יתר, טיפול ב-Semaglutide מלווה בסיכון מוגבר לאבחנה של NAION (או Non-Arteritic Anterior Ischemic Optic Neuropathy), כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Ophthalmology. המחקר הרטרוספקטיבי כלל 16,827 חולים ממרכז Massachusetts Eye and Ear בבוסטון. החוקרים התמקדו ב-710 חולים עם סוכרת מסוג 2 , כולל 194 חולים שקיבלו […]

  • מה בין משך השינה ובין לחץ הדם בצעירים? (Pediatrics)

    מה בין משך השינה ובין לחץ הדם בצעירים? (Pediatrics)

    במאמר שפורסם בכתב העת Pediatrics מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי משך שינה ארוך יותר והתחלת שינה בשעה מוקדמת יותר מלווים במדדי לחץ דם נמוכים יותר. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי כיום אין בהמלצות התייחסות ליעד דפוסי שינה אופטימאליים כטיפול ביתר לחץ דם. כעת הם בחנו את הקשר בין משך ומועד שינה […]

  • אפשרויות טיפול תרופתי באלופציה אראטה (U.S. Pharmacist)

    אפשרויות טיפול תרופתי באלופציה אראטה (U.S. Pharmacist)

    אלופציה אראטה, הפרעת שיער אוטואימונית לא צלקתית, הינה בעלת שיעור היארעות של עד כ-2% במהלך החיים ועלולה להשפיע על תחומים פסיכולוגיים, רגשיים וחברתיים. יהונתן ניסן משתף את מאמר העוסק בהפרעה מה- U.S. Pharmacist, בהמלצתו של פרופ’ שוורצברג.

  • גורמי סיכון לתמותה במבוגרים עם מחלת לב מולדת ואנדוקרדיטיס זיהומי (Int J Cardiol)

    גורמי סיכון לתמותה במבוגרים עם מחלת לב מולדת ואנדוקרדיטיס זיהומי (Int J Cardiol)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת International Journal of Cardiology עולה כי שיעורי התמותה משנית לאנדוקרדיטיס זיהומי במבוגרים עם מחלת לב מולדת הם נמוכים, אך טיפול שמרני במקרים אלו מלווה בסיכון הגבוה ביותר לתמותה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחלת לב מולדת זרימת דם טורבולנטית חריגה מלווה בסיכון הגבוה ביותר לאנדוקרדיטיס זיהומי. למרות התקדמות באבחנה וטיפול, […]

  • היסטוריה של הפלות חוזרות מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות דמנציה (Eur J Epidemiol)

    היסטוריה של הפלות חוזרות מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות דמנציה (Eur J Epidemiol)

    בנשים עם היסטוריה של הפלות חוזרות תועד סיכון מוגבר להתפתחות דמנציה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת European Journal of Epidemiology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי עוד ועוד עדויות מצביעות על הקשר בין היסטוריה פוריות ורביה, כולל גיל הופעת מחזור ווסת ראשון, ולדנות וגיל בעת הופעת מנופאוזה, ובין הסיכון להתפתחות דמנציה. עם זאת, אין […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה