אדנוטונסילקטומיה עשויה לשפר- אם כי לא לרפא- דום נשימה חסימתי בשינה במרבית הילדים (מתוך American Journal of Respiratory and Critical Care Medicine)

מאת ד”ר בן פודה שקד

ממחקר חדש אשר פורסם בגיליון יוני של ירחון American Journal of Respiratory and Critical Care Medicine עולה כי בעוד שניתוח אדנוטונסילקטומיה (Adenotonsillectomy, AT) עשוי לשפר בצורה משמעותית תסמינים של דום נשימה חסימתי בשינה (Obstructive sleep apnea, OSA) בילדים, הרי שהסיכויים כי יביא לריפוי מלא אינם גבוהים.

החוקרים מוסיפים כי ילדים גדולים יותר (שגילם מעל 7 שנים), ילדים הסובלים מהשמנת יתר ואלו עם OSA קשה לפני הטיפול הינם בעלי סיכון רב יותר לסבול ממחלה שיירית לאחר ניתוח זה.

החוקרים מסבירים כי נכון להיום, לא קיימים טיפולים אחרים כקו ראשון להתערבות, כך שיש צורך בביצוע ניתוח AT באם מאובחן דום נשימה חסימתי בשינה בילדים. עם זאת, על הקלינאי לבצע מבחן שינה לפני הניתוח לדבריהם, במטרה לבסס את האבחנה ולהעריך את חומרתה, וכן מבחן שינה נוסף בתר-ניתוחי על מנת לבחון שמא המחלה עברה ריפוי, ולקבוע את הצעדים הבאים לטיפול במידה ולא כך היה.

במחקר השתתפו שישה מרכזים של רפואת שינה בילדים מרחבי ארצות הברית ושניים נוספים מאירופה, ובו ביקשו החוקרים לסקור בדיקות פוליסומנוגראם ליליות שבוצעו בקרב 578 ילדים, בגיל ממוצע של 7 שנים, אשר עברו אדנוטונסילקטומיה בהתוויה של דום נשימה חסימתי בשינה. עבור 471 מהילדים היה זמין מידע ביחס למדד מסת הגוף (BMI), וכ-50% סבלו מהשמנת יתר.

החוקרים מדווחים כי ב-521 (90%) מהילדים הביא הניתוח לירידה במדד ה-Apnea-hypopnea index (AHI), אשר ציונו הממוצע ירד מ-18.2 לשעה לפני הניתוח ל-4.1 לאחריו (ציון של פחות מ-5 נקודות נחשב לתקין, מזכירים החוקרים), אולם רק ב-157 מהילדים (27.2%) הפכה תבנית הנשימה לתקינה במהלך השינה. שפל הסטורציה של החמצן עמד על 86.1%, הם מציינים, הרבה מעבר לגבולות התקין.

החוקרים מוסיפים כי שני גורמים עיקריים נמצאו כמנבאים את ציון מדד ה-AHI הבתר-ניתוחי, והם גיל מעל 7 שנים ו-z-score של מדד מסת הגוף (p<0.001). אסתמה ודרגה חמורה של AHI לפני הניתוח השפיעו אף הם על ציון ה-AHI הבתר-ניתוחי (p<0.05).

לדברי החוקרים, נחירות- שהינן התסמין השכיח ביותר של דום נשימה חסימתי בשינה בילדים- הן תכופות ביותר ואין להתעלם מהן, שכן עלולות להוות סמן לקיומו של OSA בילד. הורים ורופא מטפל שהינם ערים לכך ייפנו את הילד לביצוע מבחן שינה לשם אבחנה מדויקת. באם נמצא כי אכן קיים OSA ומבוצע ניתוח אדנוטונסילקטומיה בשל כך, הרי שיש צורך בחזרה על מבחן השינה על מנת לבחון כי הכל שב לתקין.

החוקרים מציינים כי במחקר נוסף הממומן בידי ה-National Heart and Lung Institute האמריקאי, מנסים חוקרים לפתח שיטות טיפול שאינן ניתוחיות לדום נשימה חסימתי בשינה בילדים. לדבריהם, יש צורך גם לבחון שמא טיפול משולב של תרופות (תכשירים פומיים או כאלו הניתנים כתרסיס) וניתוח יוביל לתוצאות טובות יותר.

Am J Respir Crit Care Med 2010

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה