שימוש ב- PPI נקשר לזיהום ב- Clostridium Difficile (מתוך ה- Archives of Internal Medicine)

מאת ד”ר מיכל איזנשטט

מתוצאות שני מחקרים שפורסמו בירחון Archives of Internal Medicine ב- 10 במאי, עולה כי שימוש ב- PPIs (proton pump inhibitors) קשור לזיהום ב- Clostridium difficile.

החוקרים מתריעים כי היארעות זיהומים ב- Clostridium difficile וחומרתם גוברות.  לדבריהם, טיפולים מדכאי חומצה הוצעו בעבר כגורמי סיכון לזיהום ב- Clostridium difficile, אולם הדבר נותר שנוי במחלוקת.

במחקר הראשון מחקר עוקבה פרמקו-אפידימיולוגי – החוקרים ביצעו ניתוח משני של מידע שנאסף באופן פרוספקטיבי מ- 101,796 חולים ששוחררו מבתי חולים שלישוניים במהלך תקופה של 5 שנים.  חשיפה לטיפול מדכא חומצה היוותה משתנה עיקרי לבדיקה, וסווגה עפ”י עוצמה, כלומר, העדר טיפול, טיפול ב- H2RA (histamine2-receptor antagonist), טיפול אחת ליום ב- PPI, וטיפול תכוף יותר ב- PPI.

מתוצאות מחקר זה עולה כי הסיכון לזיהום נוזוקומיאלי ב- Clostridium difficile גבר ככל שעלתה רמת דיכוי החומצה.  הסיכון עמד על 0.3% (95% CI, 0.21% – 0.31%) בחולים שלא טופלו בסותרי חומצה, 0.6% (95% CI, 0.49% – 0.79%) באלו שטופלו ב- H2RA, 0.9% (95% CI, 0.80% – 0.98%) באלו המטופלים ב- PPI אחת ליום, ו 1.4% (95% CI, 1.15% – 1.71%) בנבדקים הנוטלים PPI יותר מאחת ליום.

הקשר נשמר גם לאחר תקנון לתחלואות נלוות, גיל, שימוש באנטיביוטיקה ונטייה להעדר סיכוי לקבלת מדכאי חומצה.  יחס הסיכויים (odds ratio) היה 1 עבור העדר טיפול סותר חומצה (נקודת ייחוס), 1.53 עבור טיפול ב- H2RA (95% CI, 1.12 – 2.10), 1.74 עבור שימוש אחת ליום ב- PPI (95% CI, 1.39 – 2.18), ו 2.36 עבור שימוש תכוף יותר ב- PPI (95% CI, 1.79 – 3.11).  ניתוח מותאם ושיטות מקרי ביקורת הדגימו תוצאות דומות.

החוקרים מסיקים רמות גבוהות של דיכוי חומצה קשורות בסיכון מוגבר לחלות בזיהום נוזוקומיאלי על רקע Clostridium difficile.  העדות להשפעה תלוית מינון תומכת עוד יותר באופי הסיבתי של דיכוי חומצה יטרוגני בהקשר של התפתחות זיהום נוזוקומיאלי ב- Clostridium difficile.

בין מגבלות המחקר יש לציין אופי תצפיתי, הטיות בחירה וערפלנים אפשריים, והעדר מידע בנוגע לשימוש בתרופות לדיכוי חומצה ובאנטיביוטיקה טרם האשפוז.

במחקר השני מחקר עוקבה רטרוספקטיבי נעשה שימוש במאגרי מידע של ה- New England Veterans Healthcare System.  במהלך 5 שנים נבדקו 1,166 חולי מרפאה וחולים מאושפזים שטופלו במטרונידזול או ונקומיצין הידרוכלוריד עקב מקרי זיהום ב- Clostridium difficile.

מתוך כלל הנבדקים, 527 (45.2%) טופלו ב- PPIs פומיים במהלך 14 יום סביב האבחנה.  החוקרים בדקו את יחס הסיכון (hazard ratio) עבור זיהום חוזר ב- Clostridium difficile, שהוגדר כתוצאת טוקסין חיובית בתקופה של 15 עד 90 יום לאחר הופעת הזיהום הראשוני.

מתוצאות מחקר זה עולה כי הנבדקים שטופלו ב- PPIs היו מועדים יותר לזיהום חוזר ב- Clostridium difficile בהשוואה לנבדקים שלא טופלו בתרופה (25.2% מול 18.5%), עם יחס סיכון מותאם של זיהום חוזר שעמד על 1.42 (95% CI, 1.11 – 1.82), בהתבסס על שיטות Cox proportional survival.

בין הנבדקים שנחשפו ל- PPIs, סיכון לזיהום חוזר ב- Clostridium difficile היה הגבוה ביותר בקרב אלו מעל גיל 80 שנים (יחס סיכון 1.86; 95% CI, 1.15 – 3.01?) ובקרב אלו שטופלו באנטיביוטיקה שלא נועדה לטיפול ב- Clostridium difficile במהלך המעקב (יחס סיכון 1.71; 95% CI, 1.11 – 1.64).

החוקרים מסכמים כי שימוש ב- PPI במהלך אירוע זיהום ב- Clostridium difficile היה כרוך בסיכון מוגבר ב- 42% לחזרה של הזיהום.  הם מוסיפים כי ממצאיהם מהווים בסיס להמשך מחקר בנושא ועריכת שיקולים זהירים בכל הנוגע לאינדיקציות לשימוש ב- PPIs בעת טיפול ב- Clostridium difficile.

בין מגבלות המחקר יש לציין את השימוש במידע תצפיתי, סיווג חשיפה שאינו בהכרח מדויק, וטעויות פוטנציאליות בסיווג תוצאות בדיקות חיוביות לטוקסין החיידק כמדד יחיד לחזרת הזיהום.

במאמר מערכת נלווה, נכתב כי העלייה בסיכון ללקות בזיהום ב- Clostridium difficile תוך שימוש ב- PPIs הינה ניכרת, ומשקפת את החשיבות של חומצות הקיבה בהגנה מפני פתוגן זה.

עוד נכתב כי מחקרים בסדר גודל כה גדול הדגימו הן השפעה תלוית מינון בין מידת דיכוי החומצה והסיכון ללקות בזיהום ב- Clostridium difficile, והן קשר בין טיפול ב- PPI בעת זיהום ב- Clostridium difficile ובין סיכון לזיהום חוזר בחיידק.

Arch Intern Med. 2010;170:747-748, 772-778, 784-790

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • גורמי סיכון לתמותה במבוגרים עם מחלת לב מולדת ואנדוקרדיטיס זיהומי (Int J Cardiol)

    גורמי סיכון לתמותה במבוגרים עם מחלת לב מולדת ואנדוקרדיטיס זיהומי (Int J Cardiol)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת International Journal of Cardiology עולה כי שיעורי התמותה משנית לאנדוקרדיטיס זיהומי במבוגרים עם מחלת לב מולדת הם נמוכים, אך טיפול שמרני במקרים אלו מלווה בסיכון הגבוה ביותר לתמותה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחלת לב מולדת זרימת דם טורבולנטית חריגה מלווה בסיכון הגבוה ביותר לאנדוקרדיטיס זיהומי. למרות התקדמות באבחנה וטיפול, […]

  • הפסקת עישון משפרת את תוחלת החיים בכל גיל (Am J Prev Med)

    הפסקת עישון משפרת את תוחלת החיים בכל גיל (Am J Prev Med)

    הפסקת עישון בכל גיל מלווה בהארכת תוחלת החיים הצפויה, כאשר התועלת הרבה ביותר תוארה באלו שהפסיקו לעשן בגיל צעיר, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת American Journal of Preventive Medicine. החוקרים בחנו את ההשפעות המזיקות של עישון וההשפעה החיובית של הפסקת עישון על תוחלת החיים במבוגרים בגילאי 35-75 שנים. שיעורי התמותה הספציפיים לגיל לפי […]

  • טיפול ב-Pantoprazole מגן מפני דימום מדרכי עיכול עליונות בחולים תחת הנשמה פולשנית (N Engl J Med)

    טיפול ב-Pantoprazole מגן מפני דימום מדרכי עיכול עליונות בחולים תחת הנשמה פולשנית (N Engl J Med)

    במאמר שפורסם בכתב העת New England Journal of Medicine מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בחולים תחת הנשמה פולשנית, טיפול ב- Pantoprazole הפחית משמעותית את הסיכון לדימום משמעותי קלינית מדרכי עיכול עליונות, ללא השפעה משמעותית על הסיכון לתמותה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי לא ידוע אם טיפול במעכבי תעלות מימן מועיל או […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר תכשיר ביוסימילאר שלישי של Ustekinumab (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר תכשיר ביוסימילאר שלישי של Ustekinumab (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) הודיע על אישור Ustekinumab-ttwe (או Pyzchiva) כתכשיר ביוסימילאר שלישי של Ustekinumab (סטלרה) לטיפול במגוון מצבים דלקתיים. בנוסף, הסוכנות קבעה באופן זמני כי התרופה אינה שונה מהתכשיר המקורי וצעד זה יאפשר לרוקחים בארצות הברית להחליף את התכשיר הביוסימילאר בתכשיר המקור ללא תלות במרשם שניתן מהרופא. התכשיר Ustekinumab-ttwe, אנטגוניסט […]

  • משלב Bulevirtide עם Peginterferon Alfa-2a עדיף על Bulevirtide לבדו כנגד זיהום כרוני בהפטיטיס D (מתוך N Engl J Med)

    משלב Bulevirtide עם Peginterferon Alfa-2a עדיף על Bulevirtide לבדו כנגד זיהום כרוני בהפטיטיס D (מתוך N Engl J Med)

    משלב Bulevirtide במינון 10 מ”ג עם Peginterferon Alfa-2a עדיף על Bulevirtide במינון 10 מ”ג בלבד בטיפול בחולים עם זיהום כרוני בנגיף הפטיטיס D (HDV, או Hepatitis D Virus) כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת New England Journal of Medicine. במחקר בשלב 3, טיפול מונותרפי ב- Bulevirtide הוביל לתגובה נגיפית בחולים עם זיהום כרוני […]

  • אנטיביוטיקות חדשות ומוגבלות (U.S. Pharmacist)

    אנטיביוטיקות חדשות ומוגבלות (U.S. Pharmacist)

    בשנים האחרונות, ה-FDA אישר מספר אנטיביוטיקות חדשות למאבק בחיידקים עמידים: סקירה חדשה שפורסמה בירחון U.S. Pharmacist בחנה תרופות אלו המשמשות בעיקר בבתי החולים. יהונתן ניסן משתף את הסקירה בהמלצתו של פרופ’ שוורצברג.

  • הופעה מוקדמת של סרטן מעי גס ורקטום אינה מחייבת מעקב הדוק יותר (Clin Gastro & Hepatol)

    הופעה מוקדמת של סרטן מעי גס ורקטום אינה מחייבת מעקב הדוק יותר (Clin Gastro & Hepatol)

    בהשוואה לחולים עם אבחנה של סרטן מעי גס ורקטום בגיל אופייני, באלו עם הופעה מוקדמת של המחלה הממארת לא תועד סיכון מוגבר למחלה מתקדמת ולכן אין צורך בבדיקות קולונוסקופיה תדירות יותר בהשוואה להמלצות בהנחיות הנוכחיות, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Clinical Gastroenterology and Hepatology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות העלייה בהיארעות הופעה […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה