מדובר בגבר בן 58 אשר עבר כריתה שלמה של הגרון ב- 2005, עקב גידול נרחב של תיבת הדיבור שלא הגיב לטיפול כימותראפי.
ב- 2006 החל להתלונן על קשיים בבליעה ונמצאה היצרות של מוצא קנה הנשימה (סטומה). בוצע ניתוח להרחבת הסטומה וגם של הוושט. 4 ימים לאחר מכן הופיע דימום מאסיבי מדרכי העיכול העליונות. באנדוסקופיה נמצאה היצרות פתח הוושט וגם קרעים בדופן האחורי של הוושט מאמצעו ועד לחיבור בין הוושט לקיבה. הרחבת הוושט אשר קדמה לאירוע התחייבה מההיצרות שהייתה קיימת בחיבור שבין ההיפופארינקס לוושט.
הדימום שהופיע היה מאסיבי ביותר ולמרות מאמצי החייאה מהירים ונמרצים לא ניתן היה להצילו.
מסקנות:
הוועדה התרשמה כי החולה טופל כהלכה, בדייקנות ובמיומנות לכל אורך שהייתו בבית החולים. פעולת הרחבת הוושט היתה הכרחית בשל ההיצרות שלאחר הטיפול הכימותראפי, הטיפול הקרינתי והניתוחי.
האפשרויות לדמם שנלקחו בחשבון על ידי הוועדה הם סינדרום ע”ש: BOORHAVE
ב- AORTO ESOPHAGEAL FISTULA או קרע ברירית הוושט אשר נוצר במהלך ההרחבה והחל לדמם קרוב לוודאי תחת מתן מדללי הדם.
בהתאם למסקנות הוועדה, לא הייתה רשלנות רפואית או חוסר טיפול מקצועי ואין מקום לפתוח בהליכים משמעתיים נגד הרופאים שהיו מעורבים בטיפול בחולה זה.
מקור: דוברות משה”ב
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!