האם תיקון מוקדם של מום לבבי מולד קשור לאיחור התפתחותי מוטורי וקוגניטיבי? (מתוך Pediatrics)

מאת ד”ר מיכל איזנשטט

מתוצאות מטה-אנליזה שפורסמה בירחון ה- Pediatrics במרץ 2010, עולה כי ילדים העוברים תיקון ניתוחי של מום לבבי מולד במהלך ששת חודשי חייהם הראשונים, יבטאו עיכובים התפתחותיים קוגניטיביים ומוטוריים בגיל שנה.

החוקרים מסבירים כי עלולים להופיע סימנים מדאיגים כבר בגיל שנה המסוגלים להעלות חשד לגבי סיכון מוגבר לבעיות התפתחותיות בילדים המועדים לכך.

במטה-אנליזה זו איתרו החוקרים מתוך מאגרי מידע בין השנים 1999 2008, מחקרים שכללו תינוקות שעברו תיקונים ניתוחיים קבועים או זמניים למומי לב מולדים עד גיל חצי שנה.  לבסוף נכללו 8 מחקרים שהיו בחלקם מחקרי ביקורת בבחירה אקראית שנערכו במרכז רפואי יחיד ובחלקם מחקרי עוקבה פרוספקטיביים.  המחקרים כללו תינוקות עם TGA (transposition of the great arteries) 3 מחקרים; תינוקות עם מומי חדר יחיד 2 מחקרים; ותינוקות עם מומי לב מולדים שונים 3 מחקרים.  כל המחקרים העריכו יכולות מוטוריות וקוגניטיביות, בעזרת כלים סטנדרטיים מתאימים, כשבמחקר הנוכחי בוצע ניתוח של יכולות אלו עד גיל שנה.

מתוצאות המטה-אנליזה עולה כי מדד ההתפתחות המנטאלית (Mental Development Index) הממוצע עמד על 90.3 (95% CI  88.9-91.6; P = 55.9).  מבחינה מוטורית התוצאות היו פחות טובות, כשמדד ההתפתחות הפסיכומוטורית (Psychomotor Development Index) הממוצע המחושב עמד על 78.1 (95% CI  76.4-79.7; P = 69.1).

החוקרים מציינים כי אינם מבינים לגמרי מדוע עיכובים מוטוריים הינם יותר משמעותיים מעיכובים קוגניטיביים.  יחד עם זאת, מומחים מציעים הסבר הנובע מכך שהמערכת המוטורית מתפתחת במהירות בחודשי החיים הראשונים ועל כן היא הפגיעה ביותר.  הם מוסיפים כי המערכת המוטורית הבסיסית הינה מצע ליכולות קוגניטיביות אחרות, ופגיעה בהן עלולה ליצור השפעה שלילית על מערכות מוטוריות נוספות וכן על מערכות סנסוריות חשובות.

החוקרים מסבירים כי בחרו להעריך ילדים שעברו ניתוחים לבביים לפני גיל חצי שנה, היות וילדים אלו הם הרגישים ביותר לאור העובדה שהחומר הלבן במוחם עדיין מתפתח עובדה המציבה אותם בסיכון גבוה ביותר לבעיות התפתחותיות.  הם מוסיפים, כי ככל שהילדים מתבגרים כך הפרוצדורות הופכות לפחות מורכבות ומערכות העצבים המרכזיות שלהם איתנות יותר בפני פגיעות המופיעות סביב הפרוצדורות הניתוחיות.  החוקרים העדיפו להתמקד בתינוקות צעירים עוד יותר, אולם לא היה די מידע זמין לגבי קבוצת הגיל של עד 3 חודשים.

החוקרים מציינים שונות רבה בין המחקרים שנכללו בעבודתם.  השונות התבטאה בין היתר בהיבטים ניתוחיים, דוגמת הגישה ל- pH והשימוש בהיפותרמיה לגרימת דום קרדיו-וסקולארי, ובהיבטים פוסט-ניתוחיים, דוגמת הופעת פרכוסים לאחר הניתוח.  עוד הם מציינים, כי היה מיעוט במחקרים פרוספקטיביים, רוב ההערכות ההתפתחותיות נעשו בנקודת זמן יחידה, כשהכלים להערכה השתנו עם הזמן.

החוקרים מדגישים את הצורך בביצוע מחקרים ממוקדים לטווח ארוך על מנת להבין לעומק את התוצאות ההתפתחותיות של הילדים הללו, ומומחים מסכימים כי מחקרים שכאלו ישפכו אור על ההשפעה המדויקת על יכולותיהם בגיל מבוגר יותר.

עפ”י החוקרים, באופן אידיאלי, אמורה הייתה להיות מרפאה התפתחותית בכל מרכז גדול בו מתבצעות פרוצדורות קרדיאליות לילדים.  מרפאה שכזו תשלב בין אנשיה פיזיותרפיסטים, קלינאי תקשורת, מרפאים בעיסוק ופסיכולוגים, ותבצע בדיקות סקר לכל הילדים המצויים בסיכון גבוה לבעיה התפתחותית, ולא רק לאלו שלגביהם עלה חשד לבעיה שכזו.  הצורך במרפאה שכזו הוא הכרחי, לדבריהם, היות ולא רק רופאי הילדים המטפלים אינם מודעים לבעיה, אלא לעתים גם ההורים אינם מצליחים להבחין בכך שלילדם יש עיכוב התפתחותי כלשהו.  ההורים אמנם מיודעים לגבי סיכון לפגיעה מוחית בדרגות שונות, אולם במקרים רבים, לאחר אשפוז ממושך ומתח נפשי סביב ניתוחים כה גדולים, כאשר הילד כבר חוזר לביתו, ניזון היטב, עולה במשקל וישן היטב, תשומת הלב לקצב התפתחותו מעט נפגעת.

בין מגבלות המחקר, החוקרים מציינים את הרגישות המוגבלת של מבחנים התפתחותיים מוקדמים, בהשוואה לבדיקות מתוחכמות ומבוססות יותר של אינטליגנציה, התנהגות ופעילות קורטיקלית גבוהה יותר אשר נעשות בגילאי בית הספר.  יחד עם זאת, לטענתם, מבחני ההערכה הקוגניטיבית והמוטורית שבוצעו במחקרים שנכללו במטה-אנליזה הינם בעלי תוקף מוכח ומדויקים ככל שניתן לצפות.  יש לזכור, אולם,  כי גיל שנה הינו הגיל המוקדם ביותר בו הערכות התפתחותיות שכאלו יכולות להתבצע, ויתכן כי הערכות בגיל שנתיים עשויות להיות יעילות יותר.

עפ”י המידע שנאסף עבור המחקר הנוכחי, פגיעה מוחית הינה הסיבוך המשמעותי ביותר של ניתוח לתיקון מום לבבי מולד.  עפ”י טכניקות הדמיה שונות, נמצאו פגיעות מולדות ונרכשות בדרגות שונות בעד חצי מהתינוקות שעברו ניתוחים לבביים.

מומחים מביעים דאגה לאור תוצאות המחקר.  הם מסבירים כי על אף שהציונים הקוגניטיביים שהודגמו היו במסגרת התחום הממוצע, הם היו באופן עקבי נמוכים יותר מאלו באוכלוסיה הכללית.  כל ירידה שכזו, עשויה לנבא, לדבריהם, פגיעה ביכולותיהם האינטלקטואליות, האקדמיות וההתנהגותיות בעתיד.

המומחים מציינים כי לא בוצעה התייחסות במחקר הנוכחי להפרעות קשב וריכוז כתוצאה מניתוח בגיל מוקדם, ומדגישים את חשיבותם בפגיעה בהיבטים חינוכיים, התנהגותיים וחברתיים.

המומחים מסכימים עם רעיון הקמת מרפאות רב תחומיות שיסייעו בזיהוי מוקדם של ילדים המועדים לעיכוב התפתחותי, ומוסיפים כי למרפאות כאלו עשויה להיות גם תועלת בצורת סיוע להורים וזיהוי גורמים סביבתיים וחברתיים שעשויים להשפיע בצורה שלילית על התפתחותם של ילדים אלו.

Pediatrics

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • ניתוח רובוטי להחלפה מלאה של מפרק הירך מלווה בסיכון מוגבר לסיבוכים סביב הניתוח (J Arthroplasty)

    ניתוח רובוטי להחלפה מלאה של מפרק הירך מלווה בסיכון מוגבר לסיבוכים סביב הניתוח (J Arthroplasty)

    במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Arthroplasty דווח על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי ניתוח רובוטי להחלפה מלאה של מפרק הירך מלווה בעלויות טיפול גבוהות יותר וסיכון מוגבר לסיבוכים ניתוחיים, כולל שבר סביב מפרק תותב ועירויים, בהשוואה לניתוח קונבנציונאלי להחלפת מפרק הירך. החוקרים השלימו מחקר עוקבה רטרוספקטיבי שכלל נתונים אודות כ-1.2 מיליון חולים (גיל […]

  • גורמי סיכון לתמותה במבוגרים עם מחלת לב מולדת ואנדוקרדיטיס זיהומי (Int J Cardiol)

    גורמי סיכון לתמותה במבוגרים עם מחלת לב מולדת ואנדוקרדיטיס זיהומי (Int J Cardiol)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת International Journal of Cardiology עולה כי שיעורי התמותה משנית לאנדוקרדיטיס זיהומי במבוגרים עם מחלת לב מולדת הם נמוכים, אך טיפול שמרני במקרים אלו מלווה בסיכון הגבוה ביותר לתמותה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחלת לב מולדת זרימת דם טורבולנטית חריגה מלווה בסיכון הגבוה ביותר לאנדוקרדיטיס זיהומי. למרות התקדמות באבחנה וטיפול, […]

  • האם לדחק וחרדה בזמן הריון השפעה על משך ההיריון? (Eur J Epidemiol)

    האם לדחק וחרדה בזמן הריון השפעה על משך ההיריון? (Eur J Epidemiol)

    במאמר שפורסם בכתב העת European Journal of Epidemiology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה קשר אפשרי בין תחושת דחק וחרדה בזמן הריון ובין סיכון מוגבר ללידה בשבוע מוקדם יותר, אך רק בשבועות מוקדמים של ההיריון. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שהאטיולוגיה אינה ידועה היטב, לידה מוקדמת מהווה סוגיה רפואית חשובה מאחר והינה […]

  • היסטוריה של הפלות חוזרות מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות דמנציה (Eur J Epidemiol)

    היסטוריה של הפלות חוזרות מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות דמנציה (Eur J Epidemiol)

    בנשים עם היסטוריה של הפלות חוזרות תועד סיכון מוגבר להתפתחות דמנציה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת European Journal of Epidemiology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי עוד ועוד עדויות מצביעות על הקשר בין היסטוריה פוריות ורביה, כולל גיל הופעת מחזור ווסת ראשון, ולדנות וגיל בעת הופעת מנופאוזה, ובין הסיכון להתפתחות דמנציה. עם זאת, אין […]

  • הפסקת עישון משפרת את תוחלת החיים בכל גיל (Am J Prev Med)

    הפסקת עישון משפרת את תוחלת החיים בכל גיל (Am J Prev Med)

    הפסקת עישון בכל גיל מלווה בהארכת תוחלת החיים הצפויה, כאשר התועלת הרבה ביותר תוארה באלו שהפסיקו לעשן בגיל צעיר, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת American Journal of Preventive Medicine. החוקרים בחנו את ההשפעות המזיקות של עישון וההשפעה החיובית של הפסקת עישון על תוחלת החיים במבוגרים בגילאי 35-75 שנים. שיעורי התמותה הספציפיים לגיל לפי […]

  • מחלת כליות כרונית בשלב מתקדם מלווה בסיכון מוגבר לתמותה בחולים מבוגרים (Kidney Med)

    מחלת כליות כרונית בשלב מתקדם מלווה בסיכון מוגבר לתמותה בחולים מבוגרים (Kidney Med)

    במאמר שפורסם בכתב העת Kidney Medicine מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בחולים מבוגרים שלקחו חלק במחקר SPRINT, קצב פינוי גלומרולארי נמוך ללא אלבומינוריה מלווה בסיכון מוגבר לתמותה, אך ללא סיכון מוגבר לאירועים קרדיווסקולאריים. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי קיימת מחלוקת באשר לסיווג KDIGO (או Kidney Disease: Improving Global Outcomes) של מחלת […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה