חוקרים מהמרכז הרפואי הדסה בירושלים פיתחו שיטה חדשה  להפקה של תאי גזע עובריים אנושיים בדרך של תרחיף. פריצת דרך זאת עשויה לשמש בסיס לפיתוח מערכות לייצור הכמויות העצומות של תאי גזע הנדרשות לטיפול במיליוני חולים.

במחקר פורץ דרך הראו החוקרים מהדסה לראשונה בעולם שניתן להפיק תאי גזע עובריים אנושיים ולהרבות אותם כשהם מרחפים בתוך נוזל הגידול. בניגוד למקובל עד כה, לא היה צורך בזריעת תאי הגזע העובריים על משטח של מצע גידול. המחקר התפרסם בימים אלה בכתב העת היוקרתי Nature Biotechnology.

תאי גזע עובריים אנושיים, אשר יכולים להבשיל לכל סוג של תא בגוף, מעוררים עניין רב בשל ההערכה שניתן יהיה בעתיד להשתמש בהם כמקור אין סופי של תאים שיושתלו וישפרו תפקוד במגוון רחב של מחלות ניווניות המאופיינות בפגיעה או בחסר של תאים ספציפיים (כגון תאי שריר הלב , תאי הלבלב, תאי הרשתית, תאי עצב וכו’). מגוון המחלות בהן יתכן ריפוי על ידי השתלת תאי גזע עובריים כולל בין השאר את מחלת פרקינסון, סכרת, ניוון רשתית ועוד.

אחת המגבלות במיצוי הפוטנציאל של תאי גזע עובריים, הן לשם טיפולי השתלה בחולים וכן בשימוש במחקר, הוא הקושי לייצר כמויות גדולות של תאי גזע בתרבית. עד כה מקובל שתאי הגזע מתרבים כמושבות של שכבת תאים אחת הצמודות למצע גידול שטוח, לרוב מצופה בתאים מזינים. הגידול בתנאים אלה כרוך בעבודה רבה, והיכולת לגדל כמויות גדולות של תאים מוגבלת בשל התלות בהדבקה למשטח.

המוסכמה המקובלת עד כה הייתה שרבייה של תאי גזע עובריים בתרחיף אינה אפשרית מאחר שבתנאים אלה תאי הגזע מפסיקים להתחדש ולהתרבות ועוברים הבשלה בלתי מבוקרת לסוגי תאים שונים. החוקרים מהדסה פיתחו תנאים יחודיים המאפשרים הפקת תאי גזע עובריים, התחדשות והתרבות שלהם בתרחיף ללא התמיינות. מעבר לכך, הם הראו שעל ידי שינוי בתנאי התרבית ניתן לכוון באופן מבוקר את הבשלת התאים בתרחיף לתאי אב של מערכת העצבים.

תוצאות המחקר פותחות אפשרות לגדל כמויות גדולות של תאי גזע עובריים בתוך מצע גידול נוזלי במיכלים גדולים בהם קיימת בקרה ממוחשבת ומדוייקת של תנאי הגידול. מעבר לכך על ידי שינוי בתנאי הגידול ניתן יהיה לכוון את התאים במערכות תעשיתיות מבוקרות של תרחיף להבשיל לכמויות גדולות של תאים מסוג אחד הנדרשים להשתלה בחולים או לשם מחקר.

“תוצאות המחקר הינן צעד חשוב בדרך לקראת ייצור אוטומטי ומבוקר של הכמויות הגדולות של תאים שידרשו להשתלה במיליוני חולים ולשימושים נוספים בתעשיה ובמחקר”. מסכם פרופ’ בנימין ראובינוף, מנהל המרכז לחקר תאי גזע עובריים אנושיים בהדסה, שעמד בראש צוות המחקר.

עבודת המחקר בוצעה במסגרת השתלמות שלאחר דוקטורט של ד”ר דבורה שטיינר ותרמו לה חוקרים רבים נוספים ממרכז הדסה לחקר תאי גזע עובריים אנושיים.

מקור: דוברות הדסה