מטופלים הסובלים מעודף משקל או מהשמנת יתר צפויים להרוויח יותר מהורדת לחץ הדם (מתוך Hypertension)

מאת ד”ר בן פודה שקד

מניתוח חדש של תוצאות מחקר ה-Perindopril Protection Against Recurrent Stroke Study (PROGRESS) אשר פורסם בגיליון מרץ של ירחון Hypertension ובו ביקשו החוקרים לבחון את מדד מסת הגוף (BMI), עולה כי טיפול להורדת לחץ הדם הביא לירידה ברת השוואה בסיכון למחלה וסקולארית ושבץ לכל אורך טווח משקל הגוף. עם זאת, מאחר ואלו הסובלים מעודף משקל או השמנת יתר מצויים בסיכון קרדיווסקולארי בסיסי גבוה יותר לעומת אלו שמשקלם תקין, אלו הראשונים הם שהראו את הרווח הרב ביותר מבין המטופלים, טוענים החוקרים.

החוקרים מסבירים כי מטופלים הסובלים מהשמנת יתר הוכחו כבעלי רמות גבוהות יותר של יתר לחץ דם ושימוש רב יותר בתרופות אנטיהיפרטנסיביות, על אף שיתר לחץ הדם שלהם פחות נשלט. מאחר והם מצויים בסיכון קרדיווסקולארי רב יותר, פעמים רבות הם נפסלים מהשתתפות במחקרים של תכשירים להורדת לחץ הדם, הם מוסיפים. לפיכך, נערך המחקר הנוכחי במטרה לבאר את אי הבהירות ביחס ליעילות של תרופות שונות להורדת לחץ הדם בקרב מטופלים עם השמנת יתר בהשוואה לכאלו במשקל תקין.

תוצאות המחקר מראות כי יש לטפל באנשים עם השמנת יתר בצורה אגרסיבית יותר ליתר לחץ הדם לעומת מטופלים אחרים. עם זאת, לא ברור עדיין לדברי החוקרים שמא ההשפעות של כל סוגי התרופות האנטיהיפרטנסיביות הינן דומות בין נבדקים עם השמנת יתר לאלו ללא השמנת יתר, שאלה שתצריך לטענתם את המשך המחקר בתחום.

תוצאות ראשוניות ממחקר ה-PROGRESS פורסמו בשנת 2001 והראו כי בחולים עם סיפור של שבץ, טיפול להורדת לחץ הדם בשילוב עם התכשיר מעכב ה-ACE Perindopril והתכשיר המשתן Indapamide מנע את הישנות השבץ, בהשוואה לתרופת דמה, וזאת אף בחולים בהם לא היו ערכי לחץ דם גבוהים. באותו מחקר לא היו כל קריטריוני הכללה או פסילה ביחס לערכי לחץ הדם, כך שהנבדקים יכלו להיות נורמוטנסיביים או היפרטנסיביים. בכמחציתם נרשמו ערכי לחץ דם מוגברים בתחילת המעקב, מציינים החוקרים.

החוקרים מוסיפים כי ביצעו הפעם ניתוח של נתוני ה-BMI של מחקר ה-PROGRESS, במסגרתו נחלקו 6,105 משתתפי המחקר לרביעונים על פי מדד מסת הגוף: אלו בעלי BMI נמוך מ-23.1 kg/m2; אלו בעלי BMI בין 23.1-25.3 kg/m2; אלו בעלי BMI שבין 25.4-27.8 kg/m2; ואלו בעלי BMI הגבוה מ-27.9 kg/m2.

החוקרים מצאו יתרון עקבי לטיפול בהגנה כנגד אירועים וסקולאריים רציניים לאורך הרביעונים, עם תוצאות דומות לשבץ ולתת הסוגים השונים של שבץ.

עם זאת, ההשפעות המוחלטות של הטיפול היו יותר מכפולות ברביעון הגבוה של ה-BMI לעומת הרביעון הנמוך ביותר. ברביעונים הולכים ועולים ובמהלך חמש שנות מעקב, הם מציינים, מנע הטיפול הפעיל אירוע וסקולארי רציני אחד עבור כל 28, 23, 13 ו-13 נבדקים שטופלו. לדברי החוקרים, אין המדובר בממצא מפתיע, מאחר והחולים ברביעון הגבוה ביותר של ה-BMI הראו את ההימצאות הגבוהה ביותר של שימוש בתרופות אנטיהיפרטנסיביות. הם מוסיפים כי המחקר נערך בשנים 1995 עד 1997, אז הייתה הימצאות נמוכה יותר של השמנת יתר כוללת (12.2%) מזו הקיימת כיום.

לטענת החוקרים, התוצאות מספקות תמריץ נוסף להקצאה של תכשירים להורדת לחץ דם על בסיס הסיכון הוסקולארי הכולל ולא על בסיס ערכי לחץ הדם בלבד, ולזיהוי של המטופלים הסובלים מהשמנת יתר כאוכלוסייה נוספת של חולים המצריכים תשומת לב יתרה.

בנוסף, מזכירים החוקרים כי ההנחיות הנוכחיות לטיפול ביתר לחץ דם אינן מספקות המלצות ספציפיות לטיפול התרופתי בלחץ דם גבוה בקרב אלו הסובלים מעודף משקל או מהשמנת יתר. הדבר משקף לדבריהם את המידע המוגבל הקיים ביחס להשפעות הטיפול במטופלים עם השמנת יתר ויתר לחץ דם, ואת המספר המוגבל של מחקרים אשר בחנו עד כה שאלה זו. החוקרים מציינים כי לאחרונה פורסמה הצהרה של ה-European Society of Hypertension ובה מדגישים מומחים את הצורך במחקר המתייחס לסוגיה זו.

Hypertension 2010

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

    הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

    במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
    להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה