האם יש קשר בין שתיית קפה ובין סיכון להפרעות קצב? (מתוך כנס ה-EPI-PNAM)

מאת ד”ר נגה ליפשיץ

מתוצאות מחקר שהוצג בכנס ה- Cardiovascular Disease Epidemiology and Prevention and Nutrition, Physical Activity, and Metabolism (EPI-PNAM) 2010 , עולה כי נצפה קשר בין שתיית מספר כוסות קפה ביום ובין סיכון מופחת להפרעות קצב.

החוקרים מסבירים כי מטופלים רבים מייחסים תלונות על פלפיטציות לשתיית קפה. עם זאת, הראיות הקיימות בספרות לא מצביעות על קשר שכזה. עבודות קודמות שנערכו בנושא מצאו תוצאות לא עקביות, בחלקן נצפה קשר בין שתיית קפה ובין סיכון מעט מוגבר לאוטם לבבי פטאלי ולא פטאלי, בייחוד במעשנים, ולא נמצא קשר בין שתיית קפה ובין סיכון מוגבר לתמותה הכוללת או לתמותה קרדיווסקולארית.

במחקר הנוכחי בדקו החוקרים נתונים על 130,054 משתתפים מה- Kaiser Permanente health planאשר מילאו שאלון על צריכת הקפה והרגלי בריאות נוספים.

מתוצאות המחקר עולה כי לאחר תקנון למשתנים שונים, ביניהם מדד מסת הגוף (BMI), לחץ הדם וערכי הכולסטרול, נמצא קשר בין שתיית קפה ובין סיכון נמוך יותר לאשפוזים בשל הפרעות קצב. החוקרים מציינים כי למשתתפים ששתו למעלה מ-4 כוסות קפה ביום נמצא סיכון נמוך ב-18% לאשפוז בשל הפרעות קצב, ומוסיפים כי הקשר נצפה הן בנשים והן בגברים, בקבוצות אתניות שונים, וכן במעשנים ולא-מעשנים.

הסיכון היחסי (RR) להפרעות קצב ע”פ צריכת הקפה מוצג בטבלה הבאה:

















































הפרעות קצב


< כוס קפה אחת ליום

RR (95% CI)


1-3 כוסות קפה ביום

RR (95% CI)


> 4 כוסות קפה ביום

RR (95% CI)


כל הפרעות הקצב


0.97 (0.851.11)


0.93 (0.84-1.02)


0.82 (0.730.93)


Paroxysmal supraventricular tachycardia


0.85 (0.541.34)


1.01 (0.721.40)


0.63 (0.410.98)


Paroxysmal ventricular tachycardia


0.99 (0.591.63)


1.04 (0.711.53)


1.22 (0.791.87)


פרפור פרוזדורים


0.82 (0.671.00)


0.88 (0.761.01)


0.81 (0.690.96)


רפרוף פרוזדורים


0.99 (0.651.93)


0.86 (0.621.20)


0.80 (0.541.19)


פעימות מוקדמות


1.98 (1.023.84)


0.98 (0.541.79)


0.62 (0.281.35)


הפרעה לתפקוד ה-SA Node


1.04 (0.711.52)


0.90 (0.671.21)


0.88 (0.621.24)


הפרעות קצב אחרות


1.02 (0.791.32)


0.93 (0.771.14)


0.72 (0.560.93)


לדברי החוקרים, משקה הקפה מכיל מספר מרכיבים, כולל אנטי-אוקסידנטים, שעשויים לצמצם את הסיכון להפרעות קצב. עם זאת, הם מציינים כי כאשר נבדקו משתתפים ששתו קפה נטול קפאין בלבד לא נמצאה השפעה מגנה, ולכן ייתכן כי קיים קשר לקפאין עצמו.

בשלב זה לא ברור מהו המנגנון העומד בבסיס הקשר שנצפה במחקר. בין ההסברים האפשריים שמציעים החוקרים ניתן לציין כי קפאין מתחרה עם אדנוזין במוח, ולכן ייתכן שקיימת תחרות דומה גם בלב. אדנוזין משפיע על ההולכה ועל החלמת תאי שריר הלב לאחר הדה-פולריזציה, ועל כן קיצור התקופה הרפרקטורית עלול לעורר הפרעות קצב.

בין מגבלות המחקר מציינים החוקרים כי מדובר במחקר תצפיתי ויש לאשר את התוצאות במחקרים נוספים. כמו כן, יעד המחקר העיקרי כלל אשפוזים בשל הפרעות קצב, ולא הפרעות קצב קלות יותר שלא הובילו לאשפוז.

מתוך הכנס Cardiovascular Disease Epidemiology and Prevention and Nutrition, Physical Activity, and Metabolism (EPI-PNAM) 2010.

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    בקשישים עם יתר לחץ דם שאינו מטופל עליה של 36% בסיכון למחלת אלצהיימר, בהשוואה לאלו ללא יתר לחץ דם ועליה של 42% בסיכון למחלת אלצהיימר לעומת אלו עם יתר לחץ דם מטופל, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology. החוקרים השלימו מטה-אנליזה להערכת נתונים אודות 31,250 משתתפים בגילאי 60 שנים ומעלה (גיל ממוצע של […]

  • האם מעכבי SGLT-2 מספקים הגנה טובה יותר לכבד ממעכב DPP-4 בחולים עם סוכרת מסוג 2? (Diabetes, Obesity and Metabolism)

    האם מעכבי SGLT-2 מספקים הגנה טובה יותר לכבד ממעכב DPP-4 בחולים עם סוכרת מסוג 2? (Diabetes, Obesity and Metabolism)

    בחולים עם סוכרת מסוג 2 ומחלת כבד שומני על-רקע הפרעה מטבולית, הסיכון לסיבוכים בכבד דומה עם טיפול בתרופות ממשפחת מעכבי DPP-4 או מעכבי SGLT-2, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Diabetes, Obesity and Metabolism. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי עלו דיווחים שהציעו כי מעכבי SGLT-2 עשויים להגן על חולים עם סוכרת מסוג 2 ומחלת כבד […]

  • הוספת טיפול הממוקד בגרורות עשוי לשפר הישרדות חולים עם אדנוקרצינומה של הלבלב (J Clin Oncol)

    הוספת טיפול הממוקד בגרורות עשוי לשפר הישרדות חולים עם אדנוקרצינומה של הלבלב (J Clin Oncol)

    הוספת טיפול ממוקד בגרורות לטיפול סיסטמי משפר הישרדות ללא-התקדמות מחלה בחולים עם אדנוקרצינומה של הלבלב, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of Clinical Oncology. המחקר בשלב 2 הינו מחקר אקראי, רב-מרכזי, שכלל 41 חולים עם אבחנה של אדנוקרצינומה של הלבלב עם גרורות מעטות, אשר לקחו חלק במחקר EXTEND. המשתתפים במחקר חולקו באקראי […]

  • ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    מגזין הג'ורנאל קלאב המשולב מס' 3: בקרב מטופלים הנוטלים נוגדי קרישה, הסיכונים הטרומבוטיים מחד גיסא, והדימומיים מאידך גיסא, מתחרים זה בזה ומובילים לתהליך קבלת החלטות מורכב סביב תקופת הניתוח. נביא כאן את ההנחיות של המכללה האמריקנית לרופאי חזה לייעול הניהול הסב-ניתוחי (Perioperative) של טיפול נוגד קרישה. לפי הנחיות אלו, התקופה הסב-ניתוחית מתחילה שבוע לפני ההתערבות, ומסתיימת כ-4 שבועות לאחר מכן.

  • קצב לב מהיר במנוחה מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה ותמותה בחולים עם מחלת כליות כרונית (Sci Rep)

    קצב לב מהיר במנוחה מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה ותמותה בחולים עם מחלת כליות כרונית (Sci Rep)

    קצב לב מהיר יותר במנוחה, גם בטווח התקין, מלווה בסיכון מוגבר לתמותה ואירועים קרדיווסקולאריים בחולים עם מחלת כליות כרונית שאינם תחת טיפולי דיאליזה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Scientific Reports. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי קצב לב מהיר במנוחה הינו גורם סיכון בלתי-תלוי לתמותה מכל-סיבה ואירועים קרדיווסקולאריים באוכלוסייה הכללית; עם זאת, הקורלציה […]

  • גורמי סיכון לאירוע מוחי בחולים לאחר תיקון מסתם מיטראלי בצנתור (Am J Cardiol)

    גורמי סיכון לאירוע מוחי בחולים לאחר תיקון מסתם מיטראלי בצנתור (Am J Cardiol)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת American Journal of Cardiology עולה כי בחולים שהופנו לניתוח תיקון מסתם מיטראלי קצה לקצה בצנתור עם MitraClip שיעורים נמוכים של אירוע מוחי, כאשר סיבוך זה מופיע לרוב לאחר השחרור ותוארו בעיקר בחולים עם פרפור פרוזדורים, הפרעה בתפקוד כלייתי, או מדד CHA2DS2-VASc גבוה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות פרופיל […]

  • האם טיפול הורמונאלי כנגד סרטן שד עשוי להפחית את הסיכון לדמנציה? (JAMA Netw Open)

    האם טיפול הורמונאלי כנגד סרטן שד עשוי להפחית את הסיכון לדמנציה? (JAMA Netw Open)

    בנשים עם סרטן שד שקיבלו טיפול הורמונאלי תועד סיכון מופחת לאבחנה של מחלת אלצהיימר ודמנציה, כך עולה מתוצאות מחקר עוקבה רטרוספקטיבי שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי טיפול הורמונאלי מהווה טיפול מקובל בנשים עם סרטן שד חיובי לקולטנים להורמונים, למרות ההשפעה הקוגניטיבית האפשרית של הטיפול, כולל קשר אפשרי עם מחלת […]

  • חיסוני ילדים מנעו 1.1 מיליון מקרי תמותה בארצות הברית בשלושת העשורים האחרונים (Morb Mortal Wkly Rep)

    חיסוני ילדים מנעו 1.1 מיליון מקרי תמותה בארצות הברית בשלושת העשורים האחרונים (Morb Mortal Wkly Rep)

    מנתונים חדשים שפרסם המרכז לבקרת מחלות ומניעתן (Centers for Disease Control and Prevention) עולה כי בין השנים 1994 עד 2003, תשעה חיסוני שגרה בילדות מנעו למעלה מ-1.1 מיליון מקרי תמותה בארצות הברית. החוקרים בחנו את הנתונים הארציים להערכת התועלת הבריאותית והכלכלית של תשעה חיסונים שנכללו בתכנית החיסונים לילדים של המרכז לבקרת מחלות ומניעתן (CDC’s Vaccines […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את Vorasidenib לטיפול בגליומה (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את Vorasidenib לטיפול בגליומה (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) לטיפול במקרים מסוימים של גליומה דיפוזית עם מוטציות IDH (או Isocitrate Dehydrogenase) ומדובר בטיפול הממוקד הראשון שאושר לטיפול בסוג זה של גידולים מוחיים. באופן ספציפי, הטיפול הפומי מכוון כנגד IDH1 ו-IDH2 ומאושר לטיפול לאחר ניתוח במבוגרים וילדים בגילאי 12 שנים ומעלה עם אוליגודנדרוגליומה או אסטרוציטומה בדרגה 2 […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה