ממחקר חדש שפורסם ב-American Journal of Geriatric Psychiatry עולה כי היסטוריה של דיכאון לפני שבץ מנבאת שבץ לאחר דיכאון ואת הסיכוי לנטילת תרופות נוגדות-דיכאון.

מתוצאות המחקר עולה כי 75.7% מהחולים עם היסטוריה של דיכאון לפני-שבץ פיתחו דיכאון גם לאחריו. מנגד, רק 20.9% מאלו ללא דיכאון לפני שבץ פיתחו דיכאון לאחר האירוע המוחי (OR = 9.5).

החוקרים מסבירים כי מרבית המחקרים להערכת דיכאון לאחר-שבץ לא בחנו את מצב הדיכאון לפני-שבץ ממגוון סיבות. לדבריהם, למרות שאין עדויות רבות בנוגע לטיפול לפני דיכאון, מצטברות עוד ועוד עדויות בנושא, ונראה כי חלק מהרופאים נוטים להתחיל בטיפול מניעתי או מתחילים בשלב מוקדם לאחר שבץ במתן טיפול נגד דיכאון.

על-בסיס הנתונים במערכת Veterans Healthcare System, החוקרים זיהו 790 חולים, ששרדו לפחות 60 ימים לאחר אירוע שבץ מוכח. בסה”כ, 9.4% מהחולים אובחנו עם דיכאון לפני אירוע השבץ. כ-26% מהחולים אובחנו עם דיכאון לאחר שבץ (n=205).

כ-32% מהמשתתפים טופלו בתרופות ממשפחת SSRI (Selective Serotonin Reuptake Inhibitor). בסה”כ, תרופות אלו נרשמו ל-89.3% מהחולים שקיבלו  אותן לפני אירוע השבץ, ול-21% מאלו שלא נטלו אותן מעולם (OR = 31.9,  p<0.0001).

בקרב חולים עם אבחנה של דיכאון בתוך 30 ימים מאירוע השבץ, SSRI ניתנו במהלך תקופה זו ל-47.6% מאלו שאובחנו עם דיכאון לפני שבץ ו-39.4% מאלו ללא אבחנת דיכאון לפני-שבץ.

מנגד, בקרב אלו ללא אבחנה של דיכאון פחות מ-30 ימים לאחר השבץ, 47.2% מאלו עם היסטוריה של דיכאון טופלו ב-SSRI, זאת בהשוואה ל-7.2% בהשוואה מאלו ללא היסטוריה של דיכאון. מספרים אלו מעידים על כך ששיעור גבוה יותר של יוצאי צבא עם אבחנה של דיכאון לפני-שבץ קיבלו טיפול מניעתי או המשך טיפול ב-SSRI לאחר האירוע המוחי.

Am J Geriatr Psychiatry 2010

לידיעה במדסקייפ