מתוצאות מחקר בשלב II עולה כי בחולים עם IPF (Idiopathic Pulmonary Fibrosis), טיפול ב-Imatinib לא הביא לשיפור שיעורי ההישרדות או התפקוד הריאתי.
החוקרים עדיין מקווים כי תרופות ממשפחת TKI (Tyrosine Kinase Inhibitor) יסייעו בטיפול בחולי IPF והם ממתינים לתוצאות מחקר נוסף הנערך בימים אלו, בעיקר מאחר שהממצאים שהתפרסמו לאחר שהמחקר הנוכחי יצא לדרך, לפיהם בחולים רבים עם IPF קיימים גליקופרוטאינים המעכבים את פעילות Imatinib (גליבק).
החוקרים היו מעודדים מהנתונים ממודלים מעבדתיים ומודלים בבעלי חיים של פיברוזיס ריאתי, ומדיווחים בנוגע לטיפול ב- Imatinib במחלות דלקתיות ופיברוטיות אחרות. לכן הם ערכו השוואה בין Imatinib ובין פלסבו במסגרת מחקר אקראי, כאשר היעד העיקרי שנקבע היה ירידה במדדי FVC (Forced Vital Capacity) של 10% ומעלה, או תמותה. חולים עם מחלה חמורה לא-נכללו במחקר.
החוקרים מדווחים כי רק 45 מבין 119 המשתתפים במחקר (37.8%) השלימו את 96 שבועות המחקר, ו-35 חולים (29.4%) פרשו בשלב מוקדם בשל תופעות לוואי או הסרת ההסכמה למחקר.
החוקרים לא זיהו הבדלים בין קבוצת הטיפול וקבוצת הפלסבו בשיעורי יעד הסיום העיקרי, או הבדלים בשינויים במדדי FVC או DLCO (Diffusion Capacity of Carbon Monoxide) בכל שלב במהלך המחקר.
ריוויון החמצן בדם עורקי היה טוב יותר בקבוצת המטופלים ב- Imatinib לאחר 48 שבועות, אך לא לאחר 72 או 96 שבועות.
8 מבין 59 החולים שטופלו ב- Imatinib ו-10 מבין 60 החולים בקבוצת הפלסבו מתו במהלך 96 שבועות המחקר.
תופעות לוואי, כולל תופעות לוואי חמורות, היו נפוצות יותר בקרב מטופלים ב- Imatinib. מספר החולים שהפסיקו את הטיפול בשל תופעות לוואי שיוחסו לטיפול התרופתי היה גבוה יותר בקרב מטופלים ב- Imatinib (n=13) לעומת מטופלי פלסבו (n=6).
החוקרים מסכמים וכותבים כי לרוע המזל, המחקר הנוכחי מצטרף לעדויות אחרות בספרות הרפואית, שלא הצליחו לתרגם את ההשפעה החיובית של הטיפול במודלים מעבדתיים ובמודלים של בעלי חיים במחקרים שנערכו בבני אדם עם IPF.
הם מציינים כי צפויים מספר מחקרים נוספים בנושא.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!