מאת ד”ר בן פודה שקד

ממחקר חדש אשר פורסם בגיליון אוקטובר של ירחון Annals of Emergency Medicine עולה כי חולים המתקבלים לחדר המיון ומועברים למיטת מסדרון במחלקות האשפוז הינם ככל הנראה בעלי תוצאות טובות יותר לעומת אלו הנותרים לשהייה ממושכת בחדר המיון או מועברים למיטה רגילה.

החוקרים מסבירים כי בעקבות עלייה בצפיפות במרכז הרפואי בו עובדים, הונהגה בשנת 2001 מדיניות מוסדית לפיה חולים המתאשפזים מועברים למיטה במסדרון בהיעדר מיטה רגילה פנויה. לדבריהם, על אף שמנהג זה היה נפוץ עוד טרם הייתה התמחות ברפואה דחופה, קמה התנגדות רבה למדיניות זו מחשש שמא אין הדבר בטוח עבור החולים. החוקרים מתארים את ניסיונם עם העברת חולים מאושפזים מחדר המיון למסדרונות מחלקות האשפוז במהלך ארבע השנים האחרונות. בחדר המיון העירוני בו עובדים נבדקים כ-70,000 חולים בשנה.

החוקרים מדווחים כי במהלך תקופת המעקב, סך של 55,062 חולםי שנבדקו בחדר המיון אושפזו בבית החולים. מבין אלו, 1,798 חולים מתו (3.3%). מתוך כלל הקבלות, 2,042 חולים (3.7%) הועברו למיטות במסדרון, ויתר ה-53,020 הועברו למיטה רגילה. לא היו הבדלים מובהקים במין ובגיל החולים בין שתי הקבוצות (גיל ממוצע 55 ו-54 שנים, 48% ו-50% נשים, בקרב החולים שהועברו למיטה רגילה ואלו שהועברו למיטת מסדרון, בהתאמה).

חציון משך הזמן מהטריאז’ בחדר המיון ועד לאשפוז עצמו היה 426 דקות בקרב אלו שהועברו למיטה רגילה ו-624 דקות באלו שהועברו למיטת מסדרון (p < 0.001). מציבת החולים החציונית בחדר המיון בעת הטריאז’ הייתה נמוכה יותר עבור חולים שהועברו למיטה רגילה לעומת אלו שהועברו למיטת מסדרון (44 לעומת 50, p < 0.001).

לדברי החוקרים, בכ-25% מהמקרים נמצאה מיטה מתאימה במחלקת אשפוז עבור החולים שהועברו למיטה במסדרון מיד עם קבלתם לאשפוז. 25% נוספים מהמקרים הועברו לחדר בתוך כשעה. יתר 50% קיבלו מיטה רגילה תוך כשמונה שעות.

החוקרים מוסיפים כי שיעורי התמותה באשפוז היו גבוהים יותר בקרב החולים שהועברו למיטה רגילה לעומת אלו שהועברו למיטת מסדרון (2.6% לעומת 1.1%), וכי שיעור ההעברות ליחידה לטיפול נמרץ היה אף הוא גבוה יותר בקרב אלו שהועברו למיטה רגילה (6.7% לעומת 2.5% באלו שהועברו למיטת מסדרון).

בשל המבנה הרטרוספקטיבי של מחקרם זה, מכירים החוקרים בכך שאין ביכולתם למדוד את דחיפות מצבם של החולים ואת עומס המחלה הראשוני.

החוקרים טוענים כי ממצאיהם אלו מעודדים את בתי החולים לפתח פרוטוקולים המאפשרים מעבר של חולים מחדר המיון אל מקומות זמניים חלופיים כגון מסדרונות מחלקות האשפוז. הם מוסיפים כי היו מעוניינים להרחיב את פרוטוקול התפוסה המלאה שלהם ולשקול עריכת מחקר פרוספקטיבי בהקצאה אקראית בנושא.

החוקרים מציינים כי לאחרונה פרסמו מידע נוסף במסגרת כנס של ה-American College of Emergency Physicians שנערך בבוסטון, לפיו שהייה ממושכת של חולים מאושפזים בחדר המיון קשורה לשיעור מוגבר של תמותה ולשהייה ממושכת יותר בבית החולים. ממצאים אלו תומכים אף הם בטענה לפיה יש לשאוף להעביר את החולים מחדר המיון ולא להותיר אותם לשהייה ממושכת בו.

Ann Emerg Med 2009;54:487-491

לידיעה במדסקייפ