השנה  נכללה בסל הבריאות 2010  טכנולוגית משאבת בקלופן לטיפול בספסטיות אצל חולים מבוגרים הסובלים משיתוק מוחין וכן בקרב חולי טרשת נפוצה

הטיפול, השתלת משאבה המזליפה תרופה לחוט השדרה, מקטין משמעותית את סבל החולים ואת הצורך בניתוחים אורתופדיים חוזרים ונשנים ומחליף במקרים רבים ניתוח נוירוכירורגי מורכב שבמהלכו מבוצע חיתוך חלקי של עצבים בסמוך לחוט השידרה, הטיפול הוכח כיעיל ונימצא בשימוש גם בארץ לילדים עם שיתוק מוחין ספסטי.

משאבת בקלופן לטיפול בספסטיות בחולים עם שיתוק מוחין

שיתוק מוחין הנו ההפרעה השכיחה ביותר מבין ההפרעות בגיל הילדות הגורמות נכות. שיעור הילדים הלוקים בשיתוק מוחין הינו גבוה יחסית ונע בין 2 ל-5 מכל 1000 לידות. התופעה נפוצה יותר בקרב פגים שמשקלם נמוך מ-2.5 ק”ג, כ 5% ילקו בהפרעה.

שיתוק מוחין אינו בר-תיקון והוא נמשך לאורך כל החיים. הטיפול בחולים מתמקד בהגדלת יכולותיו של הילד בבית ובקהילה, ובמניעת עיוותים על רקע מתח שרירים מוגבר או במיזעור הנזק והכאב הכרוכים בכך.

“80% מהילדים עם שיתוק מוחין סובלים מספסטיות במידה זו או אחרת, מציינת ד”ר ליאנה בני עדני, נוירוכירורגית ילדים, מהמרכז הרפואי תל אביב( עש סוראסקי), מרביתם יסתפקו בטיפולים שמרניים יותר אך חלקם יהנו בודאות מן המשאבה עד כדי עצירת הידרדרות והחמרה בספסטיות, שמירה על טיווחי תנועה ולעיתים רבות שיפור בתפקוד ובאיכות חיים.”

שיתוק המוחין הספסטי הינו השכיח ביותר, מאופיין במתח שרירים מוגבר, המלווה בקישיון והתכווצות מתמדת של הגפיים, אם כי יתכן טונוס משתנה במהלך היום.

הספסטיות מלווה לעיתים בכאב, מגבילה את היכולת התפקודית של החולה, ומטילה עול פיזי, רגשי וכלכלי על בני משפחת החולה. כיום מתגברת ההכרה בקרב המומחים, כי עצם הספסטיות איננו טוב לילד, וכי הורדת התקפי ה”ספאסם” והורדת הטונוס עצמו, מאפשרת שיפור תפקוד בתחומים נוספים כגון: קשב, השגים לימודיים, מזעור פיצעי לחץ, שליטה טובה יותר על גב וראש, שיפור הדיבור, ושיפור ניכר בכאב המלווה את הספסטיות.

הטיפול בילד עם שתוק מוחין ספסטי הוא טיפול ארוך טווח. מאחר ולא ניתן לרפא את המחלה, מתמקד הטיפול כאמור במניעת עיוותים ובהגדלת יכולות הילד בבית ובקהילה. חיזוקים חיוביים יעודדו את הילד להגדיל את ערך עצמו ולקדם את עצמאותו ככל האפשר. מלוא היקפה של הבעיה אינו ברור מיד אחרי הלידה והמצב לאשורו מתגלה עם גדילת הילד והתפתחותו

ד”ר בני עדני, מציינת : “כאשר קיימת מעורבות של ארבע הגפיים, או מצב בו הילד הולך ומחמיר או מאבד תפקוד, המשאבה תהיה האופציה העדיפה. מצב של ספסטיות משמעותית שיכול להשתפר תחת הטיפול במשאבה יכול להיות בפגים, בתינוקות עם מום מוחי מולד שגרם לשיתוק מוחין, בילדים לאחר טביעה או נזק היפוקסי סביב או אחרי לידה, ובמצבים של חבלת ראש קשה עם נזק היפוקסי לילד.”

“טכנולוגיית  המשאבה המתוכנתת להזלפת בקלופן המיועדת לטיפול בספסטיות אצל ילדים  עם שיתוק מוחין נכללה אומנם בשנה שעברה בסל הבריאות, מציינת ד”ר בני עדני, אולם  עדיין קיימת חוסר מודעות לאפשרות טיפול זו בקרב הורים לילדים עם שיתוק מוחין הסובלים מספסטיות. כמו כן רופאים רבים המטפלים באופן שיגרתי בילדים הספסטיים, כולל אורטופדים, נוירולוגים, וצוותים שיקומיים אינם מכירים בארץ את הטיפול, את יעילותו, וחלקם מפאת חוסר הידע גם חוששים מטיפול חודרני. התוצאה הפשוטה היא שילדים ממשיכים להידרדר מבחינת הספסטיות, וככל שמדובר במצב יותר כרוני ובילד גדול יותר כך לפוטנציאל שלנו לעזור, גם אם הילד מלכתחילה מתאים לטיפול, הוא קטן יותר. בשל חוסר הידע מחד והחשש מפני הלא מוכר. למרות שהטיפול עשוי להתאים לעשרות ילדים חדשים מדי שנה, עד כה בוצעו רק 20 השתלות בארץ. הטיפול ניכנס לסל הבריאות רק ב2009 לילדים עם שיתוק מוחין, אולם עדיין, לצערנו אין מודעות מספקת בקרב הרופאים המטפלים והמשפחות שלא נחשפו עד כה לאפשרות טיפולית זו הקיימת בעולם המערבי משנת 1996. “

.מחקר  שהתפרסם  ב-Journal of Child Neurology מעיד כי טיפול במשאבה להזלפת בקלופן לעוויתיות אצל ילדים הסובלים משיתוק מוחין משפר את איכות חייהם של הילדים. למרות שלכאורה מדובר בטיפול הכולל השתלת משאבה ומתן חומר יקר, מסתבר כי בסופו של דבר, לאור השיפור בספסטיות ומזעור סיבוכים כרוניים לאורך השנים, מדובר בטיפול חסכוני יותר בסך הכל מבחינת המערכת הרפואית.

במשך שנים עוברים ילדים נפגעי שיתוק המוחין הספסטי ניתוחים אורתופדיים ונוירו כירורגים קשים. הניתוחים האורתופדיים מיועדים להארכת גידי השרירים בגפיים, שהתקצרו כתוצאה מהכיווץ התמידי,  או תיקוני עיוותי שלד, בפרקי הירכיים ועקמות. הבעיה איננה נפתרת עם ניתוח הארכת הגידים, וכיוון שהספסטיות עדיין ממשיכה, חלק גדול מן הילדים יצטרכו ניתוחים חוזרים ונשנים על מנת להתמודד מחדש בכל פעם עם קיצור הגיד וקיצור טווחי התנועה. בניתוחים הנוירוכירורגים שהינם לעיתים אלטרנטיבה להשתלת משאבה, מתבצע חיתוך סלקטיבי של שורשים אחוריים של העצבים היוצאים מחוט השדרה, של אותם סיבים הגורמים למתח השרירים המוגבר.

טכנולוגיה המקטינה משמעותית את הצורך בניתוחים הנ”ל אצל ילדים הסובלים משיתוק מוחין ספסטי, הינה השתלת משאבה המזליפה תרופה הקרויה בקלופן. המשאבה עצמה מושתלת באופן תת עורי באזור הבטן, אך מחוברים אליה צינורות אשר מובילים את התרופה (בקלופן ) לחלל תוך שידרתי (אינטראטקלי). הטיפול הישיר  וממוקד המטרה במערכת העצבים מאפשר למשאבת בקלופן להפחית את העוויתיות באמצעות מינונים נמוכים מאוד של התרופה בהשוואה לנטילה דרך הפה. בנוסף, הזלפת התרופה ישירות למערכת העצבים, מפחיתה תופעות לוואי סיסטמיות.המשאבה עוברת מילוי חוזר בתרופה  מידי 5-12 שבועות (בהתאם לגודל המשאבה והריכוז שכל ילד צורך במהלך היום). כיום נהוג להשתמש בטכנולוגיה מתקדמת, אשר נכללה בסל התרופות 2010, משאבה מתוכנתת מתוצרת חברת ” מדטרוניק” , המותווית לטיפול בספסטיות קשה ממקור מוחי או שדרתי, לרבות שיתוק מוחין, שבץ, פציעה מוחית, פציעה בחוט השדרה, וטרשת נפוצה. קיימת בשוק גם משאבה שאיננה מתוכנתת אלא עובדת על נפח קבוע של הזלפת תרופה יומית, מתוצרת חברת ג’ונסון את ג’ונסון.

חשוב לזכור כי גם ילדים או אנשים שטופלו בעבר בבקלופן בכדורים דרך הפה, ולא הגיבו לטיפול או פיתחו תופעות לואי יהנו מן התרופה הניתנת דרך המשאבה! זאת מפני הטיפול הישיר  וממוקד-המטרה במערכת העצבים על ידי המשאבה, המאפשר למשאבת בקלופן להפחית את הספסטיות ואת העוויתיות באמצעות מינונים נמוכים מאוד של התרופה בהשוואה לנטילה דרך הפה. בנוסף, הזלפת התרופה ישירות למערכת העצבים, מפחיתה תופעות לוואי סיסטמיות.

סטאטוס משאבת בקלופן בסל הבריאות כיום

משאבת בקלופן אושרה בשנה שעברה  בהתוויה מצומצמת לטיפול בילדים עם שיתוק מוחין עד גיל 18 הסובלים מספסטיות, אך כעת, החליטה וועדת הסל לשנת 2010 להרחיב את ההתוויה גם עבור מבוגרים וחולי טרשת נפוצה הסובלים מספסטיות קשה וסימפטומים קליניים חמורים.

החולים שלא נכללו בהתוויה לשנת 2010, הינם חולים שסובלים מספסטיות על רקע בעיה או מחלה אחרת כמו נפגעי ראש ונפגעי עמוד שדרה עם פגיעה בחוט השידרה. אלה אינם זכאים לטיפול במשאבה, וממשיכים לסבול מטונוס מוגבר הגורם לגוף מכווץ,להגבלה ביכולת להזיז גפיים, לכאבים קשים ולבעיות בשליטה על הסוגרים. באופן משני מתפתחות קונטרקטורות (קיבעון בפרקים) המקשות מאד על הטיפול היומיומי ועל שמירת ההגיינה, כך שלא מעט מן החולים האלה נאלצים להתמודד עם פצעי לחץ, ובעיקר כאב עם כל הפעלה וטיפול בהם.

טיפול במשאבה מתוכנתת להזלפת בקלופן יכול לעשות את ההבדל לחולים אלה, ובאופן משמעותי לשפר את איכות חייהם. הבדל הוא לעיתים בין חולה ששוכב במיטה באופן תמידי לבין יכולת לשבת בכיסא גלגלים ולהיות נייד, או בין לשבת בכיסא גלגלים לבין אפשרות לעמוד או אפילו ללכת בעזרת הליכון.

כאמור, השנה  נכללה בסל הבריאות 2010  טכנולוגית משאבת בקלופן לטיפול בספסטיות אצל חולים מבוגרים הסובלים משיתוק מוחין וכן בקרב חולי טרשת נפוצה.

 נמסר על ידי  שטרן אריאלי יח”צ