לפני שאתם נכנסים לרופא חשוב שתבדקו מה שלומו:

מחקר ישראלי חדש מצביע על כך שמצב רוח רע של רופאים גורם להם לדבר פחות עם המטופלים אך לרשום להם יותר תרופות והפניות מקצועיות. המחקר הוצג בשבוע שעבר בכנס ירושלים למדיניות בריאות של המכון הלאומי לחקר שרותי הבריאות ומדיניות הבריאות ע”י פרופ’ תלמה קושניר, מומחית לפסיכולוגיה רפואית מאוניברסיטת בן גוריון.

המחקר בחן האם מצב רוח רע של הרופא, הנובע מכעס, מתח וכיו”ב, משפיע על רמת התקשורת שלו עם החולה, כמות המרשמים לתרופות שהוא מנפיק וכמות ההפניות לבדיקות מעבדה, בדיקות אבחון, ורופאים מומחים. כמו כן נבדק האם תשישות כרונית של הרופא משפיעה על כל המשתנים האלו.

במסגרת המחקר השיבו 188 רופאים ראשוניים מהקהילה (רופאי משפחה, ילדים וכלליים) באופן אנונימי על שאלה אחת שחזרה על עצמה ב-4 גרסאות: “ביום בו אתה מרגיש טוב/רע/עייף/עצבני, באיזו מידה אתה מדבר עם המטופלים/רושם מרשמים לתרופות/מפנה לבדיקות מעבדה/מפנה לבדיקות אבחוניות/מפנה להתייעצות עם רופא מומחה?”. הרופאים התבקשו להתייחס לכל אחת מההתנהגויות בסולם של 1 עד 7, ע”פ הפירוט הבא:

1 ב- 50% פחות מתמיד

2 ב- 25% פחות מתמיד

3- ב- 10% פחות מתמיד

4- כמו תמיד

5- ב- 10% יותר מתמיד

6- ב- 25% יותר מתמיד   

7- ב- 50% יותר מתמיד

במקביל נבדקה רמת התשישות הפיזית-נפשית-קוגנטיבית של אותם רופאים. כדי לאבחן האם הם סובלים מתשישות ברמה גבוהה או נמוכה הם התבקשו לדרג מ- 1 (כמעט אף פעם) ל- 7 (כמעט תמיד) 14 משפטים שונים כמו: “אני חש תשישות פיזית”, “אני מרגיש שנמאס לי”, “אני מרגיש לא מאורגן לאחרונה” וכו’…

תוצאות המחקר מצביעות על כך שלמצב רוח טוב או רע יש השפעה משמעותית על כל 5 ההתנהגויות שנבדקו (שיחה עם מטופל, הנפקת מרשמים לתרופות, הפנייה לבדיקות מעבדה, הפנייה לבדיקות אבחוניות, הפנייה להתייעצות עם רופא מומחה), כמו כן נמצא שהשיחה עם המטופלים היא באופן עקבי במגמה הפוכה ל- 4 ההתנהגויות האחרות, כלומר, בימים בהם הרופא נהנה ממצב רוח טוב הוא מדבר יותר עם המטופלים אך רושם פחות מרשמים לתרופות, פחות הפניות לבדיקות מעבדה ובדיקות אבחוניות וכן פחות הפניות לרופאים מומחים. לעומת זאת, בימים בהם הרופא סובל ממצב רוח רע/עייף/עצבני הוא מדבר פחות עם המטופלים אך רושם יותר מרשמים לתרופות, יותר הפניות לבדיקות מעבדה ובדיקות אבחוניות, ויותר הפניות לרופאים מומחים.

כמו כן נמצא שתשישות כרונית מעצימה את השפעת מצבי הרוח המשתנים: ניכר שהשפעת מצב הרוח על ההתנהגות אצל רופאים שסובלים מתשישות ברמה גבוהה היא חזקה ובולטת יותר מאשר בקרב רופאים הסובלים מתשישות ברמה נמוכה. אצל הרופאים התשושים נמצאו פערים והבדלים משמעותיים יותר בהתנהגות בין הימים בהם יש להם מצב רוח טוב לימים בהם יש להם מצב רוח רע. זאת ועוד, הרופאים שסובלים מתשישות ברמה גבוהה נתנו יותר הפניות מכל הסוגים מאשר רופאים שסובלים מתשישות ברמה נמוכה.

פרופ’ תלמה קושניר: ” הממצא כי בימים של מצב רוח רע רופאים נוטים לדבר פחות עם המטופל ועשויים לייצר הפניות ומרשמים מיותרים מצביע על כך שמצב רוח רע של הרופא עלול להזיק למערכת הבריאות הן מבחינת איכות הטיפול והן מבחינת העלויות שלו. מנגד, מצב רוח טוב של הרופא משפיע באופן הפוך ועשוי לסייע בשליטה על עלויות הטיפול.  גם לרמות גבוהות של תשישות בקרב רופאים יש ע”פ ממצאי המחקר מחיר גבוה רופא תשוש רושם יותר תרופות ויותר הפניות.   

נמסר על ידי סלעית כץ-אפודי,

דוברת המכון הלאומי לחקר שרותי הבריאות ומדיניות הבריאות