מאיירס-ג’וינט מכון ברוקדייל עורך סקר תקופתי מדי שנתיים אחר תפקוד מערכת הבריאות מנקודת המבט של הצרכנים. הסקר האחרון נערך בסוף 2009 על ידי ד”ר שולי ברמלי-גרינברג, פרופ’ רויטל גרוס, גב’ יפעת יאיר ומר אייל עקיבא. הסקר נערך בקרב מדגם מייצג של האוכלוסייה הבוגרת בישראל (בני 22 ומעלה). רואיינו 1,903 איש ושיעור ההיענות מתוך המדגם היה 80%.  להלן מפורטים הממצאים העיקריים מהסקר, תוך השוואה לממצאי הסקר הקודם שנערך ב-2007[1]. 

את המחקר מלווה ועדת הגוי בה שותפים נציגי כל קופות החולים, משרד הבריאות, משרד האוצר, המוסד לביטוח לאומי, וארגוני צרכנים.

מגמות ברמת השירות של קופות החולים
שביעות רצון

·         ב-2009 נשמרה באופן כללי רמת שירות גבוהה בקופות החולים, והמרואיינים דווחו על רמה גבוהה של שביעות רצון מהקופה שלהם (90% מרוצים או מרוצים מאד בהשוואה ל-88% ב-2007).

·         שיעור המרוצים והמרוצים מאד עומד על 93% במכבי שירותי בריאות, 92% בקופת חולים מאוחדת, 91% בקופת-חולים לאומית ו-88% בשירותי בריאות כללית. בהשוואה לממצאים משנים קודמות נראה כי קיימת מגמה של צמצום הפערים בשעורי המרוצים והמרוצים מאד בין הקופות השונות.

·         יש לציין כי חלה עלייה מובהקת בשעור המרוצים והמרוצים מאד מהקופה בקרב מבוטחי לאומית (מ-86% ב-2007 ל-91% ב-2009).

·         שעור “המרוצים מאד” הוא להערכתנו מדד רגיש יותר לשינויים במערכת. קיימים הבדלים בין הקופות גם בשעור המרוצים מאד: 38% בקופת חולים לאומית, 37% במאוחדת, 35% במכבי ו-32% בכללית.

·         יש לציין כי חלה עלייה ניכרת בשעור המרוצים מאד מהקופה בקרב מבוטחי כללית (עלה בשנתיים האחרונות מ- 20% ב-2007 ל-32% ב-2009).

·         ב-2009 חלה עליה בשעור המרוצים מאד במרבית תחומי השירות של הקופות שנמדדו (תשעה פריטים): מהרמה המקצועית של רופא המשפחה והרופא המומחה, מיחס האחיות והפקידים, מהקלות בה ניתן לקבל הפניות ותרופות, משירותי המעבדה, ממבחר התרופות ומנקיון וטיפוח מתקני הקופה. לא חל שינוי בשעור שבעי הרצון מיחס רופאי המשפחה. עלייה זו נובעת מעלייה בשעור המרוצים מאד במרבית תחומי השירות במכבי ובכללית (ב-8 מהפריטים).

רמת שירות

·         משך ההמתנה למומחה ללא שינוי משמעותי לעומת 2007: 42% המתינו עד שבוע, 17% המתינו בין שבוע לשבועיים ו-41% המתינו יותר משבועיים.  יש לציין כי 55% מהממתינים יותר משבועיים ענו שזמן ההמתנה “לא סביר” לדעתם.

·         משך ההמתנה במרפאה הראשונית ירד: 67% ממתינים עד 15 דקות (לעומת 63% ב-2007) ו-14% המתינו מעל חצי שעה (לעומת 17% ב-2007).

·         שעור העונים “קשה/קשה מאד לקבל טפול רפואי כשנזקקתי” עמד על 14%. בניתוח לפי קבוצות אוכלוסיה, נמצאה עליה בשיעור המשיבים “קשה” או “קשה מאד” בקרב בעלי הכנסה נמוכה (18% ב-2009 לעומת 13% ב-2007), דוברי ערבית (12% ב-2009 לעומת 4% ב-2007) וקשישים (17% ב-2009 לעומת 11% ב-2007).

רפואה מונעת

·         נמשכה מגמת העליה מאז 1999  בשעור ביצוע הממוגרפיות לנשים בנות 50 ומעלה: 70% בצעו ממוגרפיה בשנתיים האחרונות לעומת 66% ב-2007, אולם השינוי אינו מובהק סטטיסטית. ממצאים אלה דומים לנתוני תכנית מדדי האיכות לרפואת הקהילה בישראל [2]. נמצא שיפור בקרב נשים דוברות רוסית (72% ב-2009 לעומת 59% ב-2007). עם זאת, נמצאה ירידה בשיעורי ביצוע הממוגרפיה בקרב נשים בעלות הכנסה נמוכה (60% ב-2009 לעומת 77% ב-2007).

·         נמצאה עליה בשעור המדווחים על בדיקת לחץ דם בחצי השנה האחרונה ( 52% ב-2009 לעומת 48% ב-2007). בניתוח לפי קבוצות אוכלוסיה, נרשמה עליה בקרב הקשישים (68% ב-2009 לעומת 61% ב-2007) ואלו שאינם חולים כרוניים (47% ב-2009 לעומת 41% ב-2007). 

נטל כספי

·         נמצאה עליה באחוז המדווחים כי התשלומים לבריאות מכבידים במידה רבה (24% ב-2009 לעומת 22% ב-2007), וירידה באחוז המדווחים כי התשלומים לא מכבידים בכלל (21% ב-2009 לעומת 30% ב-2007).

·         נמצא שעור גבוה של מדווחים על הכבדת תשלומי המשפחה בקרב בעלי הכנסה נמוכה (36%), וחולים כרוניים (35%).

·         חלה עלייה משמעותית בשעור המדווחים על הכבדת תשלומי המשפחה בקרב דוברי הערבית (24% ב-2009 לעומת12% ב-2007).

פנייה מחוץ למערכת הציבורית

·         שעור הפונים לרופא פרטי ב-3 החודשים האחרונים נותר ללא שינוי (20%). יצוין כי שעור הפונים למטפל ברפואה האלטרנטיבית ב-3 החודשים האחרונים (16%) קרוב לשעור הפונים לרופא פרטי. ב-2009, צעירים ודוברי עברית פונים יותר לרופא פרטי ולרפואה אלטרנטיבית.

·         שעור בעלי ביטוח משלים בקרב האוכלוסייה הבוגרת נשאר ללא שינוי מובהק (81%).  שעורי הבעלות על ביטוח משלים נותרו נמוכים יחסית בקרב ערבים (63%) ובעלי הכנסה נמוכה (66%).

·         עם זאת, ב-2009 נמצאה עליה בשיעורי הבעלות על ביטוח משלים בקרב ערבים (63% ב-2009 לעומת 53% ב-2007) וקשישים (80% ב-2009 לעומת 73% ב-2007). יצויין כי לראשונה שיעורי הבעלות על ביטוח משלים בקרב הקשישים דומים לשיעורי הבעלות בקרב האוכלוסייה הכללית.

·         שעורי הבעלות על ביטוח מסחרי  (35%) נשאר ללא שינוי מובהק לעומת 2007 אך חלה עליה בשיעור המדווחים על בעלות על ביטוח סיעודי (38% ב-2009 לעומת 33% ב-2007).

נגישות לשירותים

בסקר נבחנו בעיות בנגישות לשירותים הקשורות בתשלומים, מרחק, והגבלות מנהליות.

ויתור על טיפול רפואי או על תרופה בגלל המחיר

·         לא נמצא שינוי בשעור המדווחים שויתרו בשנה האחרונה על טיפול רפואי (לא כולל טיפול שיניים ותרופות), בגלל התשלום לפחות פעם אחת (7%). מבין המוותרים על טיפול בגלל התשלום כמחצית ויתרו על רופא מקצועי וכשליש ויתרו על בדיקות וטיפולים אחרים שבסל. בנוסף, כ-10% ויתרו על שירותים מחוץ לסל (כגון שרות מהמשלים, רפואה אלטרנטיבית ואופטיקה).  (שינוי תמהיל לעומת 2007; ב-2007 רבע מהמוותרים ויתרו על שירות מחוץ לסל).

·         לא נמצא שינוי גם בשעור המדווחים שויתרו על תרופת מרשם בשנה האחרונה (10% לעומת 11% ב-2007).  כשליש מאלו שויתרו על תרופת מרשם ציינו כי ויתרו על תרופה למחלה כרונית.  חלק מהמוותרים (35%) אמרו כי לקחו תרופה תחליפית. 

·         בדקנו את שעור המרואיינים שדווחו כי ויתרו על טפול רפואי או על תרופה או על שניהם (14% ב-2009 לעומת 12% ב-2007) . נמצא כי שיעור המדווחים על ויתור גבוה בקרב בעלי ההכנסה הנמוכה (22%) ובקרב חולים כרוניים (18%).

·         ויתור על טיפול שיניים בגלל המחיר: 28% מהמרואיינים דיווחו כי ויתרו על טפול שיניים בשל המחיר בשנה האחרונה לפחות פעם אחת. שיעור המדווחים על ויתור על טיפולי שיניים גבוה בקרב בעלי ההכנסה הנמוכה (38%) ובקרב צעירים (30%).

ויתור על טיפול רפואי בגלל המרחק

·         לא חל שינוי בשיעור המדווחים כי ויתרו על טיפול רפואי בגלל המרחק (11%) לפחות פעם אחת בשנה שחלפה.

·         לעומת זאת, חלה עלייה בשעור המוותרים על טיפול רפואי בגלל המרחק בקרב החולים הכרוניים (13% ב-2009 לעומת 9% ב-2007), ובקרב הערבים (10% ב-2009 לעומת 4% ב-2007).

·         כמחצית מהמוותרים ויתרו על ביקור אצל רופא מקצועי, וכרבע ויתרו על שירותי רפואה ראשונית; 11% ויתרו על שירותים מחוץ לסל.

·         ב-2009 שעור הויתור על טיפול רפואי בגלל המרחק גבוה בקרב בעלי הכנסה נמוכה (14%), נשים (13%) וחולים כרוניים (13%).

הגבלות מנהליות של הקופה

·         כמחצית מהמרואיינים דיווחו שביקשו הפנייה או התחייבות. מתוכם, 18% ענו כי קבלו הפניה או התחייבות מהקופה לאחר מאמץ או עם קושי (ללא שינוי לעומת 2007).

·         עלייה משמעותית בקרב דוברי הערבית המדווחים על קבלת הפנייה או התחייבות לאחר מאמץ או עם קושי (26% ב-2009 לעומת 14% ב-2007)

·         ב-2009 בכללית ובמכבי שעור גבוה יחסית מדווח על קבלת הפנייה או התחייבות אחרי מאמץ או בקושי (22% ו-21% בהתאמה) לעומת לאומית (16%), ומאוחדת (10%).

רפואה ראשונית

·         83% מהמרואיינים דווחו כי פנו לרופא המשפחה בשנה האחרונה. כצפוי, שעורי הפניה גבוהים יותר בקרב קשישים (94%) חולים כרונים (94%) ונשים (85%).

·         14% מאלו שבקרו אצל רופא משפחה בשנה האחרונה ענו כי בבקור האחרון רופא המשפחה לא הסביר להם מספיק על המצב הרפואי והטפול (לעומת 17% ב-2007). בנוסף, ירד שיעור המדווחים כי בבקור האחרון רופא מקצועי לא הסביר להם מספיק על המצב הרפואי והטפול (14% ב-2009 לעומת 18% ב-2007).

·         42% מהמרואיינים ענו כי אין רופא המרכז את כל המידע הרפואי על הטיפולים הרפואיים שהם מקבלים. כשליש מהחולים הכרוניים ומהקשישים ענו שאין להם רופא שממלא תפקיד זה. 

טיפול במצוקה נפשית ברפואה הראשונית

·         היקף המצוקה הנפשית: 23% מהאוכלוסייה הבוגרת דווחו על מצוקה נפשית בשנה האחרונה שקשה היה להם להתמודד איתה לבד (ללא שינוי מובהק לעומת 2007).

·         שעורי המצוקה הנפשית גבוהים במיוחד בקרב חולים כרונים (36%), קשישים (29%), בעלי הכנסה נמוכה (27%) ונשים (29%).

·         היקף האיתור של מצוקה נפשית נשאר נמוך. רק 16% מכלל האוכלוסייה דווחו כי “בשנה האחרונה רופא משפחה שאל אותך או דיבר איתך  על מצוקה נפשית, דכאון, מצב-רוח, עייפות, בעיות רגשיות, בעיות ריכוז וכדומה”. יתרה מכך, רק 36% מאלו שחשו מצוקה נפשית בשנה האחרונה דווחו כי רופא המשפחה שאל או דיבר איתם על כך.

מאפייני בריאות של האוכלוסייה לפי קופה

·         דיווח על הערכת מצב בריאות כבינוני או גרוע גבוה בקרב מבוטחי לאומית (36%) לעומת כללית (26%), מכבי (23%) ומאוחדת (19%)

·         דיווח על מצוקה נפשית בשנה האחרונה גבוה בקרב מבוטחי לאומית (31%) לעומת כללית (23%), מכבי (22%) ומאוחדת (19%)

·         דיווח על מחלה כרונית גבוה בקרב מבוטחי כללית (34%) ולאומית (32%) לעומת מכבי ומאוחדת (26%).

ניהול הטיפול התרופתי

·         רוב הנשאלים (62%) אמרו כי בשנה האחרונה נזקקו בעצמם לתרופה כלשהי (תרופת מרשם או תרופה ללא מרשם).

·         40% מהמרואיינים ענו שבשנה האחרונה לקחו תרופות מרשם באופן קבוע ועוד 5% לקחו תרופות ללא מרשם באופן קבוע (כלומר מדי יום במשך חודש לפחות). 

·         לא חל שינוי מובהק בשיעור המדווחים כי בשנה האחרונה רופא עבר איתם על רשימת כל התרופות שהם לוקחים  (54% ב-2009 לעומת 57% ב-2007). 

·         שיפור ניכר נמצא בתשובה לשאלה ” האם רופא הסביר לך מספיק  על התרופות שאתה לוקח”? 76% ממי שלקחו תרופה כלשהי השנה ענו בחיוב לעומת 62% שענו כך ב-2007. שיפור נרשם גם בקרב  אלו שלקחו תרופה באופן קבוע: 79% ענו בחיוב ב-2009 לעומת 71% ב-2007.

·         נמצאה עליה בשיעור המדווחים כי הפסיקו לקחת תרופה או שינו את המינון על דעת עצמם בלי להודיע לרופא (16% ב-2009 לעומת 12% ב-2007).  מבוטחי מכבי, לאומית ובעלי הכנסה נמוכה מפסיקים לקחת תרופא או משנים את המינון על דעת עצמם יותר מאחרים.

הערכת תפקוד מערכת הבריאות

·         המרואיינים נשאלו שאלה כללית על תפקוד מערכת הבריאות: “באופן כללי, האם אתה מרוצה מאד, מרוצה, לא כל כך מרוצה או לא מרוצה ממערכת הבריאות בישראל?”. שאלה זו מתייחסת לתפקוד של כלל הגורמים במערכת הבריאות (קופות החולים, בתי החולים ואחרים).

·         נמשכת מגמת העליה בשעור המרוצים או המרוצים מאד ממערכת הבריאות (69% לעומת 63% ב-2007).

·         נציין כי שיעורי שביעות הרצון ממערכת הבריאות נמוכים משביעות הרצון משירותי קופות החולים   (90% ענו שהם מרוצים או מרוצים מאד באופן כללי מקופות החולים).

·         שביעות הרצון גבוהה יותר ממערכת הבריאות נמצאה בקרב ערבים (85%) וקשישים (76%). 

·         המרואיינים התבקשו גם לבחור את המשפט המתאר בצורה המדויקת ביותר את דעתם על  מערכת הבריאות בישראל.

·         44% אמרו שלדעתם בסך הכל המערכת פועלת דיי טוב ונדרשים רק שינויים קלים כדי לשפר אותה; 48% אמרו שיש כמה דברים טובים אבל נדרש שינוי יסודי כדי לשפר אותה; ו-8% אמרו שמערכת הבריאות כל-כך בעייתית שצריך לבנות אותה לגמרי מחדש.

·         שעור גבוה יותר בקרב בעלי הכנסה נמוכה אומרים שצריך לבנות את המערכת לגמרי מחדש (11%).

סוף דבר

בבואנו להעריך את משמעות ממצאי הסקר יש מקום לבחון אותם על רקע ההתפתחויות הכלליות במשק ובסקטור הבריאות.  את הנתונים על העליה בתחושת הנטל הכספי ניתן להבין בהקשר של המגמות הכלכליות. התקופה  מאז 2008 התאפיינה בהאטה במשק כתוצאה ממשבר כלכלי עולמי[3]. במקביל, כדי לתמוך בקופות בתקופה זו, בשנים 2008-2009 יושמה תכנית הממשלה לתמיכה בקופות החולים מעבר לעדכון הסל. תוכנית שיושמה בקופות החולים כללית, מכבי ומאוחדת; הסכם הייצוב עם לאומית עדיין לא נחתם.

נתוני הסקר מצביעים על שיפור במרבית מדדי איכות השירות שנבדקו בקופות. נתונים אלו צריכים להבחן במקביל להכבדת התשלומים ולקשיי הנגישות בהם נתקלות האוכלוסיות החלשות ובפרט החולים הכרוניים ובעלי ההכנסה הנמוכה.

בחודשים הקרובים יפורסם דוח המחקר הכולל נתוח מעמיק של ממצאי הסקר ומשמעותם תוך התייחסות למגמות לאורך זמן, והשוואה מפורטת בין קופות חולים ובין קבוצות אוכלוסייה.