קרוב ל-50% ממקרי התמותה בשל שפעת בילדים התרחשו בילדים בריאים, כך לפי מחקר של ה-CDC המתפרסםכעת  ב-Pediatrics .

נתונים אלה, לדעת החוקרים ממחישים את העובדה שכל ילד יכול להיות למעשה בסיכון לתמותה בשל שפעת ללא קשר לגיל, או לגורמי סיכון רפואיים אחרים, ולכן את הצורך בכך שכל הילדים מעל גיל 6 יקבלו את החיסון השנתי. הם מעירים שכיום, בארה”ב, שיעור הכיסוי של החיסון לשפעת בקרב ילדים עומד בשנתיים האחרונות על כ-52% בלבד, ומתחת ליעד שהוגדר כ-80% התחסנות.  

החוקרים ניתחו נתונים של 830 מקרי מוות פדיאטרים הקשורים לשפעת שהתרחשו בין 2004 ל-2012. מבין 794 הילדים שהיה מידע רפואי זמין לגביהים, 341 (34%) היו ללא כל מידע רפואי קודם המעיד על תחלואה וסיכון מיוחד (כמו הפרעות נוירולוגיות, אסתמה, מחלת לב, כליות, כבד או פגיעה במערכת החיסונית) לעומת 453 (57%) היו ילדים עם גורמי סיכון אלה.

מבין כלל קבוצת המחקר, הגיל הממוצע של התמותה היה 7 , עם 35% מקרי מוות עוד בטרם הגעה לאישפוז בבית חולים.

כצפוי , המחקר הצביע על סיכון מוגבר לסיבוכים, לרבות תמותה, בין ילדים עם מחלות רקע: 33% של מקרי המוות בילדים בסיכון התרחשו בילדים עם הפרעות נוירולוגיות, ו-12% היו עם פגמים גנטיים מולדים.

עם זאת, החוקרים מצאו גם שילדים שנחשבו בריאים היו בסיכון כמעט כפול למוות לפני האישפוז בבית החולים בהשוואה לילדים עם גורמי הסיכון: סיכון יחסי של 1.9 (בטווח 1.6-2.4) , ועם סיכון של פי 1.6 לתמותה בתוך 3 ימים ממועד התחלת הסימפטומים (בטווח 1.3-2.0).

למרות שלא ברורה לכך הסיבה, נמצאה גם שכיחות כפולה לזיהום בקטריאלי שעשויה הייתה לגרום להחמרה בקרב קבוצת הילדים הבריאים בדרך כלל. (סיכון יחסי של 2.0, בטווח 1.5-2.5).

ילדים בריאים בדר”כ שנפטרו מהשפעת היו בשכיחות גבוהה יותר להיות צעירים מגיל 5 לעומת הילדים עם תחלואת הרקע. סיכון יחסי של 1.3 (בטווח 1.1-1.6 , p<0.001), עם גיל חציוני של 5 לעומת 8 בקבוצת הילדים עם תחלואת הרקע.

לדעת המחברים, המימצאים מדגישים את הצורך בטיפול אנטיויראלי אגרסיבי יותר מצד הרופאים, שעשוייה להפחית את חומרת המחלה והסיבוכים. למרות זאת, טיפול אנטיויראלי דווח בפחות ממחצית מהילדים שמתו בין 2010-2011 ו-2011-2012 במחקר זה. לדעתם יש מקום להתחיל בטיפול אנטיויראלי בילדים עם סימפטומים חמורים או מחלה מתקדמת, ואלו המאושפזים מבלי לחכות לתוצאות המעבדה, גם אם מדובר בילדים ללא גורמי סיכון נוספים. הם מציינים שהטיפול ב-Oseltamivir (תמיפלו) ניתן לשימוש בתינוקות החל מגיל שבועיים. בנוסף, טיפולים אנטיויראליים מומלצים ללא קשר לחומרת המחלה בילדים צעירים מגיל שנתיים ועבור כל המצבים המוגדרים כבעלי סיכון גבוה.

הם מסכמים שהפוטנציאל לתוצאות חמורות בשל שפעת צריך להילקח בחשבון עבור כל הילדים, גם כאלה שלהם גורמי סיכון לפתח סיבוכים וגם ילדים בריאים באופן כללי.

Pediatrics. Published online October 28, 2013