בגילאי אמצע החיים (לפני תום הוסת) בנשים עם סוכרת מסוג 1 צפיפות המינרלים בעצם (BMD) נמוכה ב- 3 עד 8 אחוזים מאשר בנשים בנות אותו גיל ושאינן חולות בסוכרת.
מחקרים פרוספקטיביים הראו שקיים סיכון גבוה לשברים בנשים מבוגרות החולות בסוכרת מסוג 1 ביחס לנשים בריאות באותו גיל. הסיבה היא, כאמור, BMD נמוכה באותן נשים עם סוכרת כאשר הן היו צעירות יותר. בנוסף, מחלה קרדיווסקולרית ידועה כסיבוך נפוך באנשים מבוגרים סוכרתיים וייתכן וקיים קשר בין ההפרעה הקרדיווסקולרית באוכלוסיה הנ”ל לבין ה- BMD.
ע”מ לבחון את התאוריה שלהם, השוו החוקרים היסטוריה של שברים קליניים ו- BMD ב- 67 נשים החולות בסוכרת מסוג 1 בגילאים 35 עד 55 לעומת 237 נשים בריאות מאותו מוצא אתני, גיל ומצב סוציואקונומי.
ההבדל ב- BMD בין נשים סוכרתיות לנשים בריאות, נע בסטיית תקן של בין 0.5 ל- 1 באברי הגוף השונים (אגן, ירך ועקב). נשים סוכרתיות גם דיווחו על היווצרות יותר שברים אחרי גיל 20.
ישנם הסברים רבים לממצאים הנ”ל, אך עדיין לא ידוע איך סוכרת מסוג 1 משפיעה על העצם.
ישנה האפשרות שהבקרה הגליקמית המועטה והשינויים הרבים המתרחשים בעצם או שינויים תת-קלינים במערכות הקרדיווסקולרית, הכליה והעצבים במחלת הסוכרת הם אלה המשפיעים על העצם, כתוצאה מכך שגורמים למצב של חולי ממושך.
העובדה שלנשים החולות בסוכרת מסוג 1 יש צפיפות מינרלית נמוכה בעצם עוד לפני שלב הפסקת הוסת, מרמז על הגברת סיכוייהן לפתח דלדול של העצם (אוסטאופרוזיס) בעתיד.
לפיכך ממליצים החוקרים על טיפולים מיוחדים באוכלוסיית נשים זאת.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!