חומצות שומן מסוג אומגה 3 (Omega 3 fatty acids) הם שומנים לא רווים מסוג poly unsaturated fats הנמצאים בדגים או בשמן דגים ועשויים לספק הגנה מפני מחלת לב כלילית.

לאחרונה מתגבר העניין בקרב אנשי בריאות והציבור הרחב בתפקידם במניעה ובטיפול במחלות קרדיו-וסקולריות. 

עם זאת, ישנם תחומים בהם עדיין קיימת אי-ודאות רבה. הצריכה האופטימלית של חומצות שומן אומגה 3 עדיין לא נקבעה בוודאות, כמו כן מנגנון הפעולה של חומצות שומן אלו אינו מובן במלואו.

מספר מחקרים הגיעו לתוצאות סותרות, וקיים חשש גובר בנוגע לזיהום הסביבתי הפוגע בדגים מסוימים ועשוי לזהם מוצרים אלו.

מאמר זה סוקר את העדויות הקיימות כיום בנוגע לשמן דגים ומחלות קרדיו-וסקולריות, מנגנוני הפעולה האפשריים, וכיווני הפיתוח והמחקר העתידיים.

התצפיות הראשונות שקשרו בין צריכת דגים להגנה מפני מחלות לב נעשו באוכלוסיית גרינלנד שם נצפתה שכיחות נמוכה של מחלות לב על אף שהתזונה הכילה שומן ממקור דגי בכמות גדולה. רוב מחקרי ההתבוננות הראו קשר הפוך בין צריכת דגים לסיכון למחלת לב כלילית ומוות פתאומי.  סקירה שבחנה תוצאות 11 מחקרי עוקבה פרוספקטיביים הגיעה למסקנה שצריכת דגים מפחיתה באופן משמעותי את שיעור התמותה ממחלת לב כלילית באוכלוסיה בסיכון גבוה. מחקרים בודדים לא הצליחו להראות תועלת  הקשורה לצריכה מוגברת של אומגה 3, הסבר אפשרי לכך הוא העובדה שנערכו באוכלוסיות בהם צריכת הדגים גבוהה בכל מקרה.

מספר מחקרים אקראיים ומבוקרים בחנו את השפעת דגים ותוספי מזון המכילים שמן דגים על מחלת לב כלילית, בעיקר במטופלים לאחר אוטם בשריר הלב.

מחקר DART הקצה אקראית מעל 2000 גברים שעברו זמן קצר לפני כן אוטם בשריר הלב לשלוש קבוצות התערבות תזונתית. במטופלים שקבלו ייעוץ להגברת צריכת הדגים בתזונה היתה ירידה משמעותית סטטיסטית של קרוב ל-30% בתמותה במשך תקופת מעקב של שנתיים, בעיקר משום הירידה בתמותה על רקע מחלות קרדיו-וסקולריות.

מחקר GISSI-Prevenzione האיטלקי הקצה אקראית מעל 11,300 מטופלים לאחר אוטם בשריר הלב לנטילה יומית של גלולה המכילה כ-850 מ”ג אומגה 3, 300 מ”ג ויטמין E, שניהם או פלצבו. בקבוצה שנטלה גלולות המכילות שמן דגים היתה ירידה משמעותית סטטיסטית של 15% בסיכון היחסי המשולב לתמותה כללית, אוטם לא קטלני בשריר הלב ושבץ. הסיכון היחסי לתמותה מסיבות קרדיו-וסקולריות היה מופחת ב-30% והסיכון למוות פתאומי ב-45%. השפעות אלו נצפו כבר לאחר 4 חודשי טיפול.

למרות שהעדויות הללו מצביעות על השפעה מגנה של חומצות שומן מסוג אומגה 3 על מחלת לב כלילית, המנגנון שאחראי לתועלת זו נותר בלתי ברור. לחומצות שומן מסוג אומגה 3 ישנן מספר השפעות בעלות פוטנציאל קרדיו-פרוטקטיבי, אך התרומה היחסית של כל אחד מהם אינו מובן במלואו.

ההשפעות המיטיבות של שמן דגים יוחסו במקור להשפעות האנטי-תרומבוטיות, אך לאחרונה עלו עדויות שמצביעות שההשפעה העיקרית עשוייה להיות דווקא אנטי-אריתמית.

במחקר ה- GISSI-Prevenzioneהירידה בתמותה היתה במידה רבה קשורה לירידה בתמותה הפתאומית, ובדומה למחקר DART לא היתה ירידה משמעותית בשיעור המקרים של אוטם לא-קטלני.

תוספת שמן דגים לתזונה מעלה את הואריאביליות בקצב הלב במטופלים לאחר אוטם, דבר שמפחית את הסיכון לתמותה והפרעות קצב חמורות. מחקרים בבעלי חיים הראו ששמן דגים מגן מפני פרפור חדרים לאחר חסימה מכוונת של עורק כלילי. עם זאת, יש צורך המחקרים נוספים על מנת להוכיח השפעה אנטי-אריתמית ישירה בבני אדם.

שפעול טסיות והצטברותן באתרים של פריצת פלאקים בלתי יציבים מביאים ליצירת תרומבוס, אירועים חשובים אלו הפכו יעד טיפולי מקובל בתסמונת כלילית חריפה. עם זאת, קיים ויכוח באשר להשפעות של אומגה 3 על תפקוד טסיות ותרומבוזיס. הוכח שמינון גבוה של חומצות שומן אלו מפחית איגור טסיות, אך במינונים נמוכים יותר ההשפעה המעכבת על הטסיות קלה בלבד. לכן לא ברור האם השפעה אנטי-תרומבוטית זו הינה בעלת משמעות קלינית, והאם היא תורמת לירידה בתמותה הנצפית במינונים נמוכים יחסית.

חומצות שומן מסוג אומגה 3 עשויות להשפיע על התהליך הטרשתי. במטופלים עם מחלת לב כלילית תוספת אומגה 3 לתזונה, בהשוואה לפלצבו, הביאה לשיפור קל בטרשת כפי שהוערך באנגיוגרפיה. מחקר שנעשה לאחרונה במטופלים לפני ניתוח אנדארתרקטומי הראה שחומצות השומן מסוג אומגה 3 חדרו בקלות לפלאק הטרשתי והביאו לשיפור ביציבות הפלאק, ולפחות הסננה דלקתית שלו.

לתהליכי דלקת יש תפקיד מרכזי בהתפתחות והתקדמות מחלת לב כלילית. חומצות שומן מסוג אומגה 3 הן בעלות השפעה אנטי-דלקתית מוכרת שעשויות לתרום להשפעות המועילות מבחינה לבבית.

חומצות שומן מסוג אומגה 6 עוברות עיבוד אנזימטי לחומצה ארכידונית שעוברת מטבוליזם למתווכים דלקתיים תוך תאיים שמגבירים איגור טסיות ודלקת. חומצות שומן מסוג אומגה 3 מתחרות עם חומצה ארכידונית על העיבוד האנזימטי ובכך מעכבים את התהליכים הדלקתיים בתוך התא.

בנוסף לכך, שמן דגים מדכא יצירת ציטוקינים מעוררי דלקת ומפחית את הביטוי של מולקולות האחראיות על היצמדות תאים. תהליכים אלו חשובים בגיוס תאים לבנים אל אנדותל כלי הדם, תהליך מרכזי ביצירת טרשת ודלקת. אך עדיין לא ברור המנגנון המולקולרי המדויק בו תהליכים אלו מתרחשים.

תפקוד לקוי של האנדותל מצוי באנשים עם גורמי סיכון קרדיו-וסקולריים ומחלת לב כלילית. לחומצות שומן מסוג אומגה 3 יש השפעה ישירה על התפקוד הואזו-מוטורי של האנדותל. רמות גבוהות קשורות בשיפור בהתרחבות העורקים במטופלים עם מחלת לב כלילית. בגברים עם היפרליפידמיה תוסף מזון המכיל אומגה 3 הביא לשיפור כללי בהיענות העורקים.

שמן דגים עשוי להביא גם להפחתה קלה בלחץ הדם, יתכן שדרך ההשפעה על תפקוד האנדותל. מחקרים אקראיים ומבוקרים שהשתמשו במינון גבוה מהמקובל הראו השפעה מתונה בלבד.חסר מידע בנוגע להשפעת הטיפול במינונים נמוכים יותר.

חומצות שומן מסוג אומגה 3 מפחיתות גם את רמת הטריגליצרידים בתלות במינון, כאשר מינון של 4 גרם ביום מביא לירידה של כ-25-30% ברמת הטריגליצרידים. ההשפעה על רמת הכולסטרול היא קטנה ויתכן שחסרת חשיבות קלינית. במינונים נמוכים יותר של כ-1 גרם ליום נצפתה הפחתה קטנה בלבד וככל הנראה אינה אחראית לכשעצמה על ההשפעה הקרדיו-וסקולרית המיטיבה.

על פי ההמלצות של ה- American Heart Association:

·        למטופלים ללא מחלה כלילית ידועה מומלץ לאכול מגוון דגים (עדיף שמנוניים, כדוגמת מקרל, הרינג, טונה, סלמון, סרדינים ופורל) לפחות פעמיים בשבוע, וכן להכליל שמנים ומזונות עשירים ב-alpha linolenic acid.

·        למטופלים עם מחלה כלילית מתועדת מומלץ לצרוך גרם אחד של acid eicosapentanoic ו-acid docosahexanoicביום, עדיף ממקור דגים שמנוניים.

·        מטופלים עם היפרטריגליצרידמיה: מומלץ לצרוך 2-4 גרם eicosapentanoic acid ו- docosahexanoic acid ביום, בצורת גלולה תחת מעקב רפואי.

עד כאן ההמלצות.

יש לציין שלא קיימים מחקרים שבחנו את ההשפעה של שמן דגים כטיפול מניעתי ראשוני, לכן יש בעייתיות בהמלצה על הטיפול האוכלוסיה זו.

על אף ההתקדמות שחלה בהבנה של ההשפעות של חומצות שומן מסוג אומגה 3 על מחלות קרדיו-וסקולריות, עדיין יש נושאים רבים שאינם ברורים. יש צורך במחקרים פרוספקטיביים ומבוקרים גדולים על מנת להבהיר איזו אוכלוסייה תפיק תועלת מירבית מטיפול זה, וכן מחקרים מעבדתיים שישפרו את ההבנה של מנגנוני הפעולה שאחראיים על התועלת קרדיו-וסקולרית בעקבות צריכת שמן דגים.

הערת העורך: נראה שיש הסכמה לכך שמטופלים עם רקע של מחלות לב יפיקו תועלת מתזונה עשירה בחומצות אומגה 3 או מתוספי תזונה. יש מקום להניח שתזונה כזו בקרב בריאים תהיה גם היה לתועלת, ונראה לכן שכשאנו מדברים על שינוי באורח חיים, לאומגה 3 יכול להיות תפקיד ומקום בשינוי זה.

Omega 3 fatty acids and cardiovascular disease—fishing for a natural treatment. J N Din et al. BMJ  2004;328:30-35 (3 January),למאמר