Carek PJ, Mainous A. The preparticipation physical examination for athletics: a systematic review of current recommendations. BMJ USA 2002;2:661-5.  למאמר

מבוא

בדיקות טרם השתתפות בפעילות ספורטיבית הן דבר נפוץ, לעתים מחויב על פי חוק, וקיימות המלצות ארגונים שונים לגבי אופי הבדיקה ותוכנה. מטרת הבדיקה הינה בעיקר לאתר סכנות אפשריות למתאמן, כגון פציעה או מוות פתאומי. מטרות משנה יכולות להיות מתן הערכה לרופא לגבי תפקודו הגופני של הנבדק ולספק הזדמנות למתן המלצות רפואה מונעת. שאלת המחקר היא האם הבדיקה הגופנית טרם ההשתתפות בפעילות ספורטיבית עונה על דרישות בדיקות סקר רפואיות.

שיטה

חיפוש במאגר המידע Medline וברשימת מקורות של מאמרים נבחרים לגבי מאמרים אשר מופיעות בהן המילים “preparticipation physical examination”. נכללו מחקרים אשר תארו את סוג אוכלוסיית הנבדקים וסיפקו מידע לגבי אישור או שלילית פעילות בקרבם. ההגדרה לבדיקת סקר יעילה כוללת שני מרכיבים: האחד הינו יכולת הבדיקה לזהות מצב אשר ללא ביצועה לא היה מזוהה, תוך דיוק באבחנה לשם מניעת יצירת אבחנה שגויה (FP) או פספוס המצב (FN). המרכיב השני הינו כי זיהוי מוקדם של המצב על ידי בדיקת הסקר יביא לשיפור בפרוגנוזה, כגון הפחתת תחלואה או תמותה, לעומת אבחנת המצב רק כאשר כבר מופיעים הסימפטומים. כך, אמורה הבדיקה לספק דיוק ויעילות.

תוצאות

176 מחקרים נמצאו כמתאימים, מתוכם אף לא אחד תאר קבוצת ביקורת אשר נבחרה באופן אקראי או תאר נבדקים אשר הוגבלו מפעילות או אושרו לפעילות בטעות. כך, לא ניתן לדון על מידת דיוק בדיקת הסקר, כיוון שעקרון מרכזי אינו מתקיים (קרי, חישוב שיעורי FP או FN  ). מחקרים (11 במספר) דיווחו לגבי אחוז הספורטאים אשר אושרו לפעילות או הוגבלו, ונבחרו לשם עיבוד נוסף. ברובם, ההשתתפות בבדיקה במסגרת המחקר היתה בחירת הספורטאים. בנוסף, המידע הרפואי אשר סופק על ידי הנבדקים לא אומת על ידי צוותי החוקרים. במחקרים לא פורטו דיים הקריטריונים לאישור או הגבלה מפעילות. גורמים כגון אלו מקשים מאוד על הסקת מסקנות אוביקטיביות. עקב חוסר מידע, לא ניתן לבצע השוואה בין שיעורי התמותה בקרב ספורטאים אשר נסקרו לבין אלו שלא.

מסקנה

תוצאות מחקר זה מעידות כי אין בבדיקה הגופנית טרם ההשתתפות בפעילות ספורטיבית בכדי לענות על הדרישות להגדרה “בדיקת סקר”. הדבר נובע מהעדר קבוצת ביקורת, מאי וודאות לגבי אחוז הספורטאים אשר נבדקים בבדיקות מתוך כלל הספורטאים, ומהגדרות שונות במחקרים שונים. לגבי אחת המטרות של הבדיקה, מניעת פציעות, אין הסכמה כי תיקון הפרעות מוסקולוסקלטליות מסוגים שונים (גמישות יתר, חולשה, הבדלי צד וכדומה) מפחיתה את הסיכון לפציעה. לגבי מניעת מוות פתאומי, יכולתה של הבדיקה למנוע מקרים כאלו מוטלת בספק: המאורע הינו נדיר ביותר, ומדובר במספר עצום של מתאמנים אשר יש לסקור. במחקרים אשר צוטטו, לא זוהה אף מקרה חדש של היפרטרופיית שריר הלב בבדיקות הסקר.

מגבלות המחקר יתכן וישנן עבודות נוספות אשר לא נכללו; המחקר לא בחן שיטות סקר נוספות פרט לראיון ולבדיקה הגופנית.

דבר העורכים

נושא שנוי במחלוקת זה, של בדיקות טרום פעילות, עלה בגליון מס’ 3 בהקשר למאמר שדן בנושא מוות פתאומי במאמץ (למאמר). נזכיר כי מתוך 115 ספורטאים אשר מתו בעת מאמץ ועברו בדיקות סקר, רק ב- 3% הועלה חשד למחלה לבבית ורק באחד היתה האבחנה נכונה (ואגב, נאסרה עליו פעילות).

הרעיון של כותבי המאמר המוצג בגיליון זה, לבחון את היעילות של בדיקות סקר בספורטאים, הוא חשוב ביותר. עם זאת, לדעתנו לא ניתן להסתמך על תוצאותיו בבואנו להמליץ אם לבטל או לשנות את חוק הספורט הקיים בארץ (המחייב בדיקות טרום פעילות שנתיות לספורטאים). במאמר נכללו רק מחקרים שכללו ראיון ובדיקה גופנית, ולא נערך דיון לגבי בדיקות נוספות, כגון א.ק.ג. במנוחה, מבחן מאמץ, אקו לב וכדומה. ישנה גם שאלה לגבי נקודות הסיום של המחקרים: האם יש לבחון רק מוות פתאומי או בעיות מוסקולוסקלטליות? ברור כי ממצאי המחקר מעידים כי יש עוד כר נרחב למחקר בתחום זה של רפואת הספורט.

חשוב להדגיש כי אין בממצאי מחקרים כגון אלו לפטור אותנו מבדיקת הספורטאי או להקל ראש בבדיקה. יש לעשות כל מאמץ באיתור אותם גורמי סיכון לפציעה ולתמותה בקרב ספורטאים והאוכלוסיה הפעילה, ויש להקפיד ולחפשם באופן אקטיבי. אנו ממליצים לרופאים להכיר את ההנחיות הקיימות בארץ ובעולם לביצוע בדיקות טרום השתתפות ולפעול על פיהן [1-3].

1. Franklin BA, et al. Cardiovascular evaluation of the athlete: issues regarding performance, screening and sudden cardiac death. Sports Med 1997; 24: 97-119.

2. Maron BJ, et al. Recommendations for preparticipation screening and the assessment of cardiovascular disease in masters athletes. Circulation 2001; 103: 327-334.

3. קונסטנטיני נ. בדיקות טרום פעילות, חוק הספורט וחוק חדרי כושר. מתוך: “פעילות גופנית ורפואת ספורט”, בעריכת קונסטנטיני נ., הוצאת אאורורה בע”מ, 2000.