במאמר שפורסם בכתב העת Alimentary Pharmacology & Therapeutics מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי שימוש בנוגדי-דלקת שאינם סטרואידים (Nonsteroidal Anti-Inflammatory Drugs), פרט לאספירין, מלווה בהפחתה תלוית-משך טיפול בסיכון לסרטן מעי גס ורקטום. השפעה זו לא תועדה עם טיפול בכונדרואיטין סולפאט וגלוקוזאמין, או עם Metamizole או Dipyrone, אשר גם להן השפעה על פעילות אנזים COX-2.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את ההשפעה המגנה של NSAID שאינם-אספירין מפני התפתחות ממאירות, תוך הערכת דפוסי שימוש שונים. עוד הם ביקשו לבחון את ההשפעה האפשרית של תרופות להקלה תסמינית באוסטיאוארתריטיס (כונדרואיטין סולפאט וגלוקוזאמין) ו-Metamizole או Dipyrone, שגם להן השפעה על פעילות COX-2.
החוקרים אספו נתונים ממאגר BIFAP וכללו 15,491 מקרים חדשים ו-60,000 ביקורות שנבחרו באקראי. להערכת הקשר בין התרופות הרלבנטיות ובין סרטן מעי גס ורקטום, הם יצרו מודל סטטיסטי ייעודי.
השימוש בתרופות ממשפחת NSAID, לא כולל אספירין, נקשר עם סיכון מופחת לסרטן מעי גס ורקטום (יחס סיכויים מתוקן של 0.67) וההשפעה גדלה באופן ליניארי עם משך הטיפול (p<0.001). ההשפעה פחתה עם הפסקת הטיפול, אך נותרה מובהקת סטטיסטית עד שנה אחת.
כל התרופות הפרטניות שנבחנו הדגימו סיכון מופחת לממאירות. השילוב עם מעכבי תעלות מימן לא השפיע על ההשפעה המגנה של נוגדי הדלקת (יחס סיכויים מתוקן של 0.64).
מנגד, השימוש בכונדרואיטין סולפאט וגלוקוזאמין לווה בסיכון מופחת לממאירות (יחס סיכויים מתוקן של 0.79), אך הסיכון נעלם לאחר הוצאת מטופלות ב-NSAID במהלך השנה או שלוש השנים הקודמות. לא תועדה השפעה מגנה לטיפול ב-Metamizole.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים כי השימוש ב-NSAID, מעבר לאספירין, מלווה בסיכון מופחת לסרטן מעי גס ורקטום, כאשר ההשפעה המגנה גדלה באופן ליניארי עם עליה במשך הטיפול.
Aliment Pharmacol Ther. 2019;50(3):295-305
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!