GRED שקט עלול להיות מאחורי סיבוכי שינה (כנס ACG)

יתכן ואנשים המתלוננים על קשיי שינה סובלים ממחלת GRED (החזר קיבה ושט) אפילו אם הם מכחישים סימפטומי צרבת, על פי מחקר שהוצג בכנס השנתי של הקולג’ האמריקאי לגסטרואנטרולוגיה.

יש חולים ללא סימפטומי צרבת משמעותיים החווים צרבת במהלך השינה, ציינו החוקרים בהצגת המחקר. יש לציין כי מחקר זה עוד לא פורסם אלא רק הוצג בכנס. כאשר מגיעים חולים עם הפרעות שינה לא מוסברות, על הרופא לשקול GRED שקט כסיבה אפשרית.

מחקר זה נערך לאחר שמחקרים קודמים הראו כי חולי GRED מדווחים לעיתים קרובות על הפרעות בשינה וכי ההתעוררות מהשינה היתה קשורה לצרבת, אך סימפטומים נשימתיים הקשורים ל-GRED יכולים להתרחש ללא צרבת. לכן רצו לבדוק החוקרים האם אנשים עם הפרעות שינה אך ללא צרבת חווין GRED שקט.

104 נבדקים שהתלוננו על הפרעות שינה לפחות 3 לילות בשבוע גויסו למחקר. לאחר שבועיים של רישומי יומני שינה, 81 נבדקים סווגו כסובלים מהפרעות שינה. הנבדקים עברו הערכות פוליסומנוגרפיות שכללו הערכת pH בושט דיסטלית. ההערכות התבצעו בהפרש של 10-21 יום.

מתוך 104 חולים , 21 (26%) סבלו מצרבת לפחות לילה אחד. החוקרים הגדירו ריפלוקס כ-pH ושט של פחות מ-4 ונמשך יותר מ-30 שניות לפחות לילה אחד. בקרב אלו עם ריפלוקס, 5 (21%) היו עם יותר מ-4% זמן מגע חומצה (ACT), ו-6 (25%) חוו לפחות אירוע אחד שנמשך יותר מ-5 דקות, קריטריון נוסף ל-GRED.

ACT ממוצע היה 28% מהלילה, וכל אפיזודת ריפלוקס נמשכה בממוצע 34.4 דקות. התעוררות התרחשה כמעט בכל אפיזודות הריפלוקס (94%). כשהחוקרים השוו תוצאות אלו לקבוצת השוואה היסטורית של חולי GRED סימפטומטים עם תלונות על השינה, ACT ממוצע היה נמוך משמעותית, 12% (P < .05).

ממצאים אלו מאשרים את החשדות לגבי חולי GRED אסימפטומטים המתלוננים על הפרעות שינה. כמו כן, העדר צרבת אינו שולל אבחנת GRED.

לכן, כשבודקים חולה עם הפרעות שינה, על הרופא לכלול GRED באפשרויות האבחנה, יחד עם אסתמה לילית, דום נשימה בשינה, ומצבים נוספים העלולים לגברום להתעוררות לילית.

אם יש חשד ל-GRED, טיפול נסיוני למשך שבועיים עם מעכב משאבת פרוטון עשוי לסייע באבחנה, במקום אנדוסקופיה. אם יש שיפור משמעותי בהפרעות השינה, יש חשד כי זו מחלת GRED. לגבי טיפול במעכב משאבת פרוטון, ניתן להתחיל טיפול בביקור הראשון. עם זאת, אם החולה סובל מ-GRED מעל 5 שנים, או מעל גיל 50, על הרופא להזמין אנדוסקופיה.

לידיעה במדסקייפ

ACG 70th Annual Meeting: Abstract 308. Presented Nov. 1, 2005

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם לדחק וחרדה בזמן הריון השפעה על משך ההיריון? (Eur J Epidemiol)

    האם לדחק וחרדה בזמן הריון השפעה על משך ההיריון? (Eur J Epidemiol)

    במאמר שפורסם בכתב העת European Journal of Epidemiology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה קשר אפשרי בין תחושת דחק וחרדה בזמן הריון ובין סיכון מוגבר ללידה בשבוע מוקדם יותר, אך רק בשבועות מוקדמים של ההיריון. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שהאטיולוגיה אינה ידועה היטב, לידה מוקדמת מהווה סוגיה רפואית חשובה מאחר והינה […]

  • היסטוריה של הפלות חוזרות מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות דמנציה (Eur J Epidemiol)

    היסטוריה של הפלות חוזרות מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות דמנציה (Eur J Epidemiol)

    בנשים עם היסטוריה של הפלות חוזרות תועד סיכון מוגבר להתפתחות דמנציה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת European Journal of Epidemiology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי עוד ועוד עדויות מצביעות על הקשר בין היסטוריה פוריות ורביה, כולל גיל הופעת מחזור ווסת ראשון, ולדנות וגיל בעת הופעת מנופאוזה, ובין הסיכון להתפתחות דמנציה. עם זאת, אין […]

  • תכשירים אנטי-פסיכוטיים מסוימים מלווים בסיכון מוגבר לדלקת ריאות (JAMA Psychiatry)

    תכשירים אנטי-פסיכוטיים מסוימים מלווים בסיכון מוגבר לדלקת ריאות (JAMA Psychiatry)

    טיפול במינון גבוה של תרופות אנטי-פסיכוטיות, בפרט Quetiapine, Clozapine ו-Olanzapine, מלווה בסיכון מוגבר לדלקת ריאות בחולים עם סכיזופרניה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Psychiatry. טיפול מונותרפי בתכשירים עם עומס אנטי-כולינרגי גבוה גם מעלה את הסיכון לדלקת ריאות. החוקרים התבססו על מספר מאגרי נתונים ארציים ובחנו את הנתונים אודות חולים שטופלו בשל סכיזופרניה […]

  • האם חרדה מעלה את הסיכון למחלת פרקינסון? (Br J Gen Pract)

    האם חרדה מעלה את הסיכון למחלת פרקינסון? (Br J Gen Pract)

    בחולים עם אבחנה של חרדה סיכון גבוה כפליים להתפתחות מחלת פרקינסון, בהשוואה לאלו ללא הפרעת חרדה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת British Journal of General Practice. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חרדה הינה מאפיין ידוע של השלבים המוקדמים של מחלת פרקינסון, אך אין מידע אודות הסיכון העתידי למחלת פרקינסון באלו עם הופעה חדשה […]

  • טיפול ב-Pantoprazole מגן מפני דימום מדרכי עיכול עליונות בחולים תחת הנשמה פולשנית (N Engl J Med)

    טיפול ב-Pantoprazole מגן מפני דימום מדרכי עיכול עליונות בחולים תחת הנשמה פולשנית (N Engl J Med)

    במאמר שפורסם בכתב העת New England Journal of Medicine מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בחולים תחת הנשמה פולשנית, טיפול ב- Pantoprazole הפחית משמעותית את הסיכון לדימום משמעותי קלינית מדרכי עיכול עליונות, ללא השפעה משמעותית על הסיכון לתמותה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי לא ידוע אם טיפול במעכבי תעלות מימן מועיל או […]

  • משלב Bulevirtide עם Peginterferon Alfa-2a עדיף על Bulevirtide לבדו כנגד זיהום כרוני בהפטיטיס D (מתוך N Engl J Med)

    משלב Bulevirtide עם Peginterferon Alfa-2a עדיף על Bulevirtide לבדו כנגד זיהום כרוני בהפטיטיס D (מתוך N Engl J Med)

    משלב Bulevirtide במינון 10 מ”ג עם Peginterferon Alfa-2a עדיף על Bulevirtide במינון 10 מ”ג בלבד בטיפול בחולים עם זיהום כרוני בנגיף הפטיטיס D (HDV, או Hepatitis D Virus) כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת New England Journal of Medicine. במחקר בשלב 3, טיפול מונותרפי ב- Bulevirtide הוביל לתגובה נגיפית בחולים עם זיהום כרוני […]

  • שכיחות גבוהה של חרדה ודיכאון בחולים עם מלנומה עורית (British Journal of Dermatology)

    שכיחות גבוהה של חרדה ודיכאון בחולים עם מלנומה עורית (British Journal of Dermatology)

    מתוצאות מטה-אנליזה חדשה שפורסמו בכתב העת British Journal of Dermatology עולה שכיחות גבוהה של חרדה ודיכאון בחולים עם מלנומה עורית ממארת. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי העומס הפסיכולוגי של מלנומה עורית עשוי להשפיע על מכלול הטיפול בחולים, כולל היענות לטיפול, סיכויי הישנות ותמותה. עם זאת, אין נתונים רבים אודות השכיחות וגורמי הסיכון לחרדה ודיכאון באוכלוסיית […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את Donanemab לטיפול במחלת אלצהיימר מוקדמת (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את Donanemab לטיפול במחלת אלצהיימר מוקדמת (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) אישר את הטיפול ב- Donanemab, תכשיר כנגד-עמילואיד, הניתן פעם כעירוי תוך-ורידי אחת לחודש למבוגרים עם מחלת אלצהיימר תסמינית בשלב מוקדם, כולל ליקוי קוגניטיבי קל או דמנציה קלה עם הוכחה פתולוגית לעמילואיד. המומחים מסבירים כי Donanemab אחת לחודש הינו הטיפול הראשון והיחיד כנגד נגעי עמילואיד עם הוכחות התומכות […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה