פרוביוטיקה סדרת כתבות

כתבה ראשונה בסדרה: האמנם פרוביוטיקה מפחיתה תופעות לוואי של טיפול אנטיביוטי?

טליה לביא

M.Scדיאטנית קלינית 

בשנים האחרונות תופס המחקר בנושא פרוביוטיקה תאוצה עקב גילוי ופיתוח של זני חיידקים בעלי תועלות ספציפיות. מחקרים קליניים מבוקרים מוכיחים ומחזקים את המגמה כי לחיידקים הפרוביוטיים מקום חשוב הן במניעה והן בטיפול במגוון רחב של מחלות.

החיידק הנחקר ביותר, שתועלותיו הן המוכחות ביותר במחקרים in vitro, בבע”ח ובמחקרים קליניים הוא LGG. לקטובצילוסGG ((LGG הוא זן חיידק שבודד מאדם בתחילת שנות ה- 80 ע”י ד”ר גורבאך Gorbach וד”ר גולדין Goldin, ומכאן נגזר שמו. שמו המדעי הוא rhamnosus Lactobacillus casei. הוא משתייך לקבוצת החיידקים הלקטובצילים, אשר מייצרים חומצה לקטית.

מס’ תנאים חשובים להבטחת יעילותם של החיידקים הפרוביוטים:

• 
  
  שהם אכן מסוגלים להתיישב באופן קבוע במעי, ואלמלא כן, יש להוסיפם לתזונה באופן יומיומי על מנת לשמור על רמה קבועה במעי.


• 
  
  שהם שורדים את המעבר מהתנאים החומציים בקיבה לסביבה הבסיסית במעי.


• 
  
  שהתנאים בתוך המוצר ובמהלך תהליך הייצור מאפשרים להם לחיות ולשרוד.


• 
  
  שהם בטוחים לשימוש. החיידקים הפרוביוטים המקובלים בשימוש בתעשיית המזון מוגדרים כ-
  (Generally Recognized As Safe” (GRAS

LGG  בודד ממיקרופלורה ממעי של אדם בריא.

יכולתו להיצמד לתאי המעי ולהתיישב במערכת העיכול של האדם הוכחה, והיא בולטת מזו של חיידקים פרוביוטיים אחרים.

לLGG יש עמידות גבוהה במיוחד לחומצות המרה והקיבה. ההישרדות של הזן במעיים גבוהה מזו של חיידקים פרוביוטיים אחרים (כ- 72 שעות ב- %70, ועד 7 ימים ב-%30 מהאנשים), והיא משתפרת כשהוא נאכל עם מוצרים על בסיס חלב.

LGG נראה בתרבית כמושבות גדולות בצבע לבן- קרם עם קצה, כשלקטובצילים אחרים בפלורה הנורמלית נראים כמושבות קטנות לבנות ברקע. ההופעה של מושבות אלו, שהיא ייחודית, מאפשרת לזהות את האורגניזם בתרבית צואה מאדם שצרך מוצרי חלב שמכילים LGG. לעומת זאת, קשה להוכיח שלזנים פרוביוטיים אחרים יש אכן מושבות במערכת העיכול .

איור מס’ 3: LGG נצמד למוקוזת המעי ומונע את ההידבקות של חיידקים פתוגניים

LGG חיידק פרוביוטי עם תכונות ייחודיות:

Lactobacillus GG הוא זן החיידקים הפרוביוטי הנחקר ביותר בעולם.

תכונותיו ותועלותיו הביולוגיות תועדו במאות פרסומים החל משנת 1983, בה הוא התגלה.      כ- 150 מהפרסומים הם מהעשור האחרון, כולל עשרות מחקרים קליניים מבוקרים.

את תועלותיו המוכחות של LGG אסקור בסדרה בת 3 מאמרים:

• 
  
  טיפול נלווה לאנטיביוטיקה


• 
  
  תועלות ובטיחות בילדים


• 
  
  תועלות במבוגרים

טיפול נלווה לאנטיביוטיקה

טיפול אנטיביוטי עלול לפגוע במיקרופלורה של המעי, ולתסמינים שהשכיח בהם הוא שלשול.

ההיארעות של שלשול על רקע של טיפול אנטיביוטי נעה בין 5% ל- 25% במבוגרים ובין 8% ל- 30% בילדים.

החומרה של שלשול מטיפול אנטיביוטי יכולה לנוע בין שלשול חולף ועד שלשול קשה הכולל הפרעות באלקטרוליטים, התייבשות, קוליטיס, מגה-קולון ובמקרים קיצוניים אפילו מות.

מטא-אנליזה בנושא פרוביוטיקה ומניעת תופעות לוואי משניות לטיפול אנטיביוטי שהתפרסמה ב- BMJ בשנת 2002 מסכמת כי פרוביוטיקה יעילה במניעת שלשולים במבוגרים ובילדים (1).

הפגיעה של הטיפול האנטיביוטי באיזון של המיקרופלורה היא כנראה הגורם לשלשול, יחד עם התרבות בלתי מבוקרת של  מיקרואורגניזמים פתוגניים, השפעה טוקסית של האנטיביוטיקה על המוקוזה ועל תנועתיות המעי.

מס’ מנגנונים מעורבים במניעת תופעות הלוואי ע”י החיידקים הפרוביוטיים:

מנגנון פעולתו של LGG לדוגמא הוא ייצור של רכיבים אשר מעכבים את הגדילה של חיידקים גרם שליליים וגרם חיוביים. חומצות שומן קצרות שרשרת המיוצרות ע”י החיידק מפריעות להתרבות החיידקים הפתוגניים. ההיצמדות של החיידק למוקוזת המעי היא אחד המשתנים העיקריים המשפיעים על יעילותו, ע”י כך שהיא מעכבת באופן תחרותי את ההיצמדות של חיידקים פתוגניים לדופן המעי.

מתן של LGG במהלך טיפול אנטיביוטי נמצא יעיל בהפחתה של תופעות הלוואי בילדים ובמבוגרים.

LGG רגיש למרבית סוגי האנטיביוטיקה, למרות זאת, הוא שורד במעי במהלך טיפול אנטיביוטי.

הוא בודד מצואה בכ-% 60 מהמטופלים שטופלו באריתרומיצין, אמפיצילין ופניצלין.

מניעת שלשול משני לטיפול אנטיביוטי בילדים

תרופות אנטיביוטיות הן התרופות הנרשמות ביותר ברפואת ילדים.

במקביל למגמה לצמצם את הטיפול האנטיביוטי, בעיקר במחלות ויראליות, ניתן גם להפחית את תופעות הלוואי באמצעות טיפול נלווה של חיידקים פרוביוטיים.

החיידק שנמצא היעיל ביותר בהפחתת שכיחות שלשול משני לטיפול אנטיביוטי הוא LGG.

מתן LGG במחקר כפול סמיות שכלל 202 ילדים בני 6 חודשים עד 10 שנים, הפחית באופן מובהק את כאבי הבטן והיארעות השלשול בעת מתן טיפול אנטיביוטי דרך הפה(2).

גרף מס’ 7: השפעת מתן LGG על תופעות לוואי גסטרואינטסטינליות בזמן טיפול אנטיביוטי (2)

במחקר אחר (3), אשר בדק את השפעת מתן פרופילקטי של LGG על תופעות לוואי של טיפול אנטיביוטי שניתן לכ- 120 ילדים עם זיהומים במערכת הנשימה, היה שיעור השלשול בקרב הילדים שטופלו ב- LGG 5% לעומת 16% בקבוצת הביקורת במהלך השבועיים שלאחר הטיפול האנטיביוטי.

מניעת תופעות לוואי משניות לטיפול אנטיביוטי במבוגרים

הפחתת תופעות לוואי כתוצאה מטיפול אנטיביוטי באמצעות מתן LGG תוארה כבר בשנת 1990. מתן יוגורט מועשר ב- LGG ל- 16 מבוגרים יחד עם אריתרומיצין הביאה להפחתה משמעותית של כל תופעות הלוואי הגסטרואינטסטינליות מול מתן יוגורט בלתי מועשר (4).

פרוביוטיקה נמצאה יעילה במיוחד בהפחתת תופעות לוואי של טיפול אנטיביוטי ב-הליקובקטר פילורי (5).

טיפול אנטיביוטי משולש הוא הטיפול המקובל ביותר נגד הליקובקטר פילורי. תופעות הלוואי של טיפול זה הן המכשלה העיקרית של הטיפול.

תוספת LGG לטיפול אנטיביוטי נגד הליקובקטר פילורי בקרב 120 מטופלים(6) הפחיתה את כל תופעות הלוואי: נפיחות ( RR = 0.4, CI 0.2-0.8), שלשול ( RR = 0.3, CI 0.1-0.8) ושינויים בחוש הטעם (RR = 0.3 CI 0.1-0.7).

גרף מס’ 8: השפעת מתן LGG על תופעות לוואי בזמן טיפול אנטיביוטי ב- Helicobacter pylori(6)

לסיכום

טיפול אנטיביוטי בילדים ובמבוגרים מלווה בשכיחות גבוהה של תופעות לוואי.

פרוביוטיקה בכלל ו- LGG בפרט בטיחותי כטיפול נלווה, המפחית ביעילות את תופעות הלוואי.

References: