ע”פ דיווח מתוך אתר TheHeart בגיליון ספטמבר של האגודה האמריקאית לסוכרת (ADA) תכלל הצהרה מאת פרופ’ קאהן ושות’ לפיה לשימוש הנרחב כיום במונח הסינדרום המטבולי אין בסיס מדעי ומחקרי מספק, ושיש צורך במחקרים ועדויות מדעיות כדי שניתן יהיה להשתמש במושג זה לצרכי איבחון וטיפול. בשלב זה, לדעת הכותבים המייצגים את ADA נראה שאין תועלת בכך שמגדירים אוכלוסיות רחבות כלוקים בסינדרום או מחלה ללא בסס מוצק.
הכותבים מציינים שבכל מקרה, יש לבחון ולטפל בכל גורם סיכון למחלת לב וכלי דם, מבלי להתייחס לשאלה אם המטופל עונה על ההגדרה של סינדרום מטבולי או לא. ההגדרה (שאינה אחידה לחלוטין) היא כזכור עמידה בלפחות שלושה מתוך 5 קריטריונים: השמנת יתר (לפי רוחב מותניים ובחלק מהמקרים BMI ) , רמת HDL-C נמוכה, רמות סוכר בצום גבוהות יחסית (תנגודת אינסולין) , לחץ דם גבוה , ורמות גבוהות של טריגלצרידים).
לכן, עד שלא יהיה בסיס מדעי מוצק יותר למשמעות הקלינית של הסינדרום, אין מקום לדעתם לשים תוויות על מטופלים, ולהתחיל בטיפולים המכוונים לטפל באופן כוללני בסינדרום המטבולי.
ע”פ הכתבה ב-TheHeart קיימת מגמה מצד מס’ חברות תרופות ומומחים למצב תרופות מסויימות כמיועדות לטיפול בסינדרום המטבולי (rimonabant להשמנת יתר ו-rosuvastatin להורדת כולסטרול) וכעת אמנם רצים מחקרים מאוד גדולים שבוחנים יעילות התכשירים הללו בקרב מטופלים המוגדרים כ”נשאים” של סינדרום מטבולי.
מחבר ההצהרה בעיתון של ADA פרופ’ קאהן מסביר שלמונח של סינדרום מטבולי הייתה חשיבות בהעברת מסר למטופלים על סיכון קרדיווסקולרי מוגבר, על יצירת הזיקה בין סוכרת למחלות קרדיווסקולריות ושיתוף הפעולה בין מומחי סוכרת לקרדיולוגים כתוצאה מכך, אך לדעתו, המונח והשימוש בו “תפסו חיים משל עצמם” והרחיקו לכת מידי. כלומר, ההתייחסות לסינדרום המטבולי כיום דומה להתייחסות למחלה בפני עצמה, כשלמעשה אין כיום הנחיות טיפול ברורות ובדוקות ל”מחלה” זו.
קאהן אומר בראיון ל-TheHeart שבמידה רבה משמעות ההגדרה של הסינדרום המטבולי דומה למשמעות של בן מלומד האומר לאימו : “בהתחשב בכל הפרמטרים את אנושית ויש לך מחלה שקוראים לה ‘חיים’ …”
עם זאת, יש לציין שבין המומחים השונים המצוטטים בכתבה נראה כי יש הסכמה לכך שהסינדרום המטבולי משמש “סמן אזהרה” יעיל לסוכרת, וכפרדיקטור לסוכרת הוא יכול להוות כלי מועיל. יש יותר ספיקות ואי הסכמה לגבי מידת היעילות של השימוש בהגדרות הסינדרום לחיזוי תחלואה קרדיווסקולרית. (אם כי כמובן סוכרת היא גורם סיכון משמעותי מאוד למחלות קרדיווסקולריות..).
הערת המערכת: נראה שההכרזה הזו תיצור עוד עניין רב בקהיליה הרפואית בעולם ובארץ, ועוד נזכה לצפות בלא מעט Debates בעניין זה…השאלה היא כמובן אם מדובר בויכוח סמנטי ותיאורטי בלבד שאין לו השלכה על קביעת איבחון , טיפול וטיפול מונע, או שלתוצאות הויכוח תהיינה גם תוצאות שיבואו לידי ביטוי בעדכון קווי הנחייה ברורים ופרקטיים.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!