מיאסטניה (חולשת שרירים) גראביס (גדולה) זוהי מחלה המתאפיינת באירועים של חולשת שרירים, כאשר חומרת החולשה בדרך כלל משתנה במהלך היום ולרוב מחמירה בערב או כאשר עייפים ולאחר הפעלה של השרירים. רוב החולים מתחילים עם תסמינים עיניים בלבד ויש מקרים בהם מתפתחים תסמינים קשים יותר של פגיעה בנשימה, פגיעה בדיבור, פגיעה בבליעה ובשרירי הגפיים ואף יכולה להוביל למצב מסכן חיים. בנוסף המחלה יכולה להשפיע גם על ההיבט הנפשי של המתמודדים עימה.

התסמינים שכיחים יותר בנשים בשנות ה-20-40, בגברים לעומת זאת, המחלה באה לידי ביטוי בגילאי 60-70 לרוב, חשוב לציין שהמחלה יכולה להופיע בכל גיל.

מיאסטניה גראביס היא מחלה אוטואימונית, בה הגוף עצמו מייצר חלבונים (נוגדנים) אשר פוגעים בתפקוד התקין של החיבור בין העצב לשריר (סינפסה), ובכך מפריעים להעברה התקינה של מידע מהעצב לשריר וגורמים לחולשת שרירים.

השרירים המעורבים במרבית המקרים הם השרירים אשר אחראים לתנועת גלגלי העיניים והרמה של העפעפיים, דבר הגורם לכפילות ראייה ולצניחת עפעף.

שרירים נוספים אשר יכולים להיות מעורבים הם שרירי הלעיסה והבליעה, השרירים אשר עוזרים לנו לדבר, שרירי הידיים והרגליים הגדולים ושרירי הצוואר.

אצל קרוב ל-85% מהמטופלים הנוגדן פועל נגד קולטנים (רצפטורים), אשר תפקידם לקלוט את הנוירוטרסמיטור אצטילכולין שמופרש מקצות העצבים.

איך מאבחנים מיאסטניה גראביס?

האיבחון מתחיל כשיש חשד לתסמינים אופייניים ע”י הערכה קלינית של המטופלים. הרופא ירצה לבדוק אם יש למטופל נוגדנים שפועלים נגד הקולטן לאצטילכולין או שהוא ייתן הפנייה לנוירולוג כיוון שישנם נוגדנים נוספים שאפשר לבדוק כשיש חשד למיאסטניה.

בנוסף לנוגדנים, ישנן בדיקות אלקטרופיזיולוגיות מיוחדות שאפשר לעשות כדי לעזור לאבחן מיאסטניה. בדיקות מקובלות הן EMG של סיב בודד ( Single fiber EMG),  בה בודקים ע”י מחט את ההפעלה של סיבי השריר. ישנה גם בדיקה שנקראתRepetitive nerve stimulation  ובה מבצעים גירוי חשמלי של העצב ותיעוד ההפעלה מהשריר.

בדיקה נוספת שאפשר לעשות במקרים מסויימים היא “מבחן טנזילון”. טנזילון זוהי בעצם תרופה שאמורה לשפר את תסמיני המיאסטניה והיא ניתנת לווריד ופועלת תוך 60 שניות ולטווח קצר. אם חולשת השרירים משתפרת באופן ניכר זה מחזק מאוד את האבחנה.

אפשרות נוספת היא להניח קרחון על השריר החלש ולראות אם יש שיפור, כי תסמיני מיאסטניה גראביס משתפרים בקור.

במידה ויש חשד למחלה זו כדאי לפנות לנוירולוג מומחה למחלות עצב-שריר או לנוירואימונולוג שמטפל במחלות אימוניות של מערכת העצבים.

הטיפול במיאסטניה גראביס

בשלב הראשון הנוירולוג המטפל ינסה לתת טיפול לתסמיני המחלה. בנוסף הנוירולוג ירצה לתת טיפול נוסף כדי לדכא את ייצור הנוגדנים על מנת להשיג מינימום תסמינים ולשפר את איכות החיים של המטופל. לרוב מתחילים טיפול בסטרואידים ובנוסף ישנן תרופות נוספות שניתנות במקביל או בהמשך בהתאם לצרכים ולרקע הרפואי של כל מטופל, תוך התייחסות לתסמינים ולתגובה של המטופל.

כאשר מאבחנים מיאסטניה חשוב לעשות הדמייה של בית החזה, ב 10%-15% מהמטופלים נמצא הגדלה בתוך בלוטה בשם בלוטת התימוס. אחת האפשרויות הטיפוליות היא הוצאה של הבלוטה. בחלק מהמקרים הדבר יגרום לנסיגה של המחלה לאחר מספר חודשים עד שנה מהניתוח.

במקרים בהם הגוף נחלש מסיבה כלשהי כגון מחלת חום, התסמינים יכולים להחמיר ואף להגיע לקוצר נשימה עד למצב מסכן חיים.

טיפ חשוב נוסף הוא לדעת שיש תרופות שיכולות להחמיר מיאסטניה וכדאי לוודא שטיפול שמקבלים למחלות אחרות לא מחמיר את חולשת השרירים.

כיום ישנם טיפולים חדשים למיאסטניה גראביס ומחקרים שפורסמו לאחרונה מציגים תגובה קלינית משמעותית של המטופלים כבר בשלב מוקדם של הטיפול וכן נמצאו כנסבלים היטב. תרופות אלה הוגשו השנה לסל התרופות בישראל.

התרופות החדשות מציעות גישות טיפוליות חדשניות וממוקדות שפועלות על המחלה האוטואימונית הזו בשני מנגנונים שונים, ובכך מגדילים את הארסנל הטיפולי הקיים למחלה. Efgartigimod, החוסם את הקולטן FcRn, מעכב את תהליך מחזור הנוגדנים מסוג IgG בדם ועל ידי כך מוביל לירידה ברמות הנוגדנים העצמיים הפתוגניים במחלה⁽¹⁾, ו-eculizumab המעכב את הפעלת מערכת המשלים⁽²⁾.

לסיכום, מיאסטניה גראביס היא מחלה אוטואימונית, לעיתים מאתגרת לאבחנה וטיפול, שמשפיעה באופן משמעותי על איכות החיים של המתמודדים עימה. עם זאת, חשוב לדעת שישנן אפשרויות טיפול מגוונת המעניקות פתרון לחולים ובני משפחותיהם.

ספרות:

1. Howard JF Jr, Bril V, Vu T, et al. Safety, efficacy, and tolerability of efgartigimod in patients with generalized myasthenia gravis (ADAPT): a multicentre, randomized, placebo-controlled, phase 3 trial. Lancet Neurology 2021; 20: 526-536.
2. Howard JF Jr, et al. Safety and efficacy of eculizumab in anti-acetylcholine receptor antibody-positive refractory generalized myasthenia gravis (REGAIN): a phase 3, randomized, double-blind, placebo-controlled, multicentre study. Lancet Nuerology 2017 ; 16 : 976-986.