(*) אחראי פיזיותרפיה בבית האבות “הבית לאזרחים וותיקים” של רשת ביחד (התמונה באדיבות הרשת)

על פי דו”ח של המרכז הלאומי לבקרת מחלות והמועצה הלאומית לסוכרת, בנושא נטל התחלואה בסוכרת בישראל, בין השנים 1998-2007,  70%- 78% מקטיעות הגפיים שבוצעו בישראל נעשו בחולי סוכרת.  על פי מחקרים, אדם החולה בסוכרת מצוי בסיכון שנע בין 1525 אחוז להיווצרות פצע סוכרתי במשך חייו. פצעים בחולי סוכרת נגרמים בעיקר כתוצאה מפגיעה בעצבי החישה בכפות הרגלים והיעדרה של תחושת כאב ואי נוחות.

חיוני להתחיל לטפל בפצע מוקדם ככל האפשר, סמוך למועד הופעתו, לפני שיגדל ויזדהם ועלול לגרום לקטיעה.

קיימים שני סוגי פצעים באנשים סוכרתיים

הסוג הראשון  פציעה חריפה, כמו כוויות ממים רותחים או חימום הרגליים על ידי תנור בחורף.

הסוג השני   פצע לחץ, הנוצר בהדרגה באזורי לחץ, כתוצאה מעיוותים במבנה כפות הרגלים והאצבעות. באזורי הלחץ יופיע תחילה עור צהוב וקשה. בהמשך יופיע מתחת לעור הקשה כיב. ברגע שמופיעה הפרשה באזור (שמתבטאת בכתם בגרב וריח רע) זהו פצע. כשנוצר פצע, החולה, שלא מרגיש כלל כאב, מוסיף לדרוך על הרגל ולהפעיל לחץ על הפצע. הפצע לא מחלים בגלל הלחץ המופעל עליו ואף גדל והופך לעמוק יותר. פצע בכף רגלו של סוכרתי מעמידו בסיכון בשל סכנת חדירת זיהום חיידקי לפצע. זיהום חמור גורם להרס רקמות בכף הרגל ולנמק.

מצב זה עלול להביא לקטיעת חלק מכף הרגל, או הרגל כולה ואף למוות. מסיבה זו אין להזניח פצע בכף רגל של חולה סוכרת!

מערכת העצבים משמשת גם כמערכת המתריעה בפני סכנה. כך, כאשר אדם בריא נפגע, בכף הרגל לדוגמה, הוא יסבול מכאבים אשר מאותתים לו על הפגיעה שהתרחשה. תשומת הלב לפגיעה תגרום לאותו אדם לטפל בה ובכך למנוע סיבוך עתידי שלה.

חולה סוכרת אשר סובל מנוירופתיה פריפרית (הנגרמת מפגיעה בכלי הדם), איבד למעשה את מערכת האיתות הזו. מסיבה זו חולי סכרת רבים אשר נפצעים בכף הרגל, אינם מרגישים כלל את הפגיעה ולכן אינם ערים לפצע שהולך ומתפתח לכיב.

ניתוח קטיעת גפיים

בעבר נחשב להליך מסוכן, כשהתוצאה הייתה רמת תפקוד ירודה של האדם ואפשרויות בחירה מוגבלות בחייו. אנשים העוברים כיום הליכי קטיעת גפיים, יכולים, לרוב לשוב לסגנון חייהם הקודם, כשהם נהנים מיכולת תפקודית כמעט זהה. יחד עם זאת, בעוד שהליך זה נתפס כיום יותר כהתחלה , עדיין מדובר בהליך רפואי מורכב וכדאי להיערך אליו עם ידע מוקדם.

יתרונות ניתוח קטיעת גפיים

הקלת הכאבים. קטיעת גפיים מבוצעת בד”כ בשל סיבוכי מחלת הסוכרת, מחלת כלי דם, או בעקבות טראומה פיסית שהובילה לנזק לגפה ברמה שאינה ניתנת לטיפול. עם השלמת הניתוח והתחלת תהליך ההחלמה, תהיה הקלה משמעותית בכאב ממנו סבלו בעקבות הגורמים שהובילו לביצוע הקטיעה.

שיפור התפקוד. אנשים שסבלו מגפה שאינה מתפקדת, או שהתמודדו עם כאב כרוני ומגביל, נהנים משיפור בניידות ובתפקוד לאחר ביצוע הליך הקטיעה.

התנהלות לאחר ניתוח קטיעת גפיים

אביזרי העזר לשימוש  לאחר קטיעת גפה כוללים:

1. הגבהה לאסלה וידיות אחיזה לתמיכה

2. כסא רחצה, לבית שיש בו מקלחון, וקרש רחצה, לבית שיש בו אמבטיה, כולל ידיות אחיזה

3. התאמת כרית ישיבה למניעת לחץ באזור הישבן

4. הוצאת שטיחים מהבית למניעת סכנת החלקה

5. שרוכי גומי לנעל, גורב רגליים לרגל הבריאה, ויד עזר ארוכה

לקראת השחרור ותקופת השיקום

מספר ימים לאחר הניתוח האדם עובר שיקום במרכז שיקום או בבית. בתקופה זו הצוות הרב מקצועי הכולל אחות, רופא, פיזיותרפיסט ומרפא בעיסוק מלווה את המטופל עד לקבלת התותבת ובהתנהלות לאחר מכן. במסגרת ההדרכה האדם מתרגל תרגילים לביצוע תנועות במעברים, חיזוק שרירים, פעילות יומיומית ותרגילי ניידות.

בשתי מסגרות מסייע הפיזיותרפיסט לאדם להתרגל בהדרגה לתותבת, בתחילה בישיבה ולאחר מכן בעמידה והליכה. בנוסף, תלמד כיצד להרכיב את התותבת ולהסירה.

 פעילות גופנית נדרשת ותורמת לבריאות האדם חולה הסוכרת

• הפחתת רמות הסוכר ולחץ הדם.


• הפחתת רמות הכולסטרול הרע (LDL), והגברת רמות הכולסטרול הטוב (HDL).


• שיפור יכולת הגוף לעבד אינסולין.


• שיפור בריאות הלב.


• ירידה במשקל.


• ירידה במסת השומן בגוף.


• הגברה ברמות האנרגיה.


• ירידה ברמות הלחץ.

הוראות חיזוק וטיפול לאחר הקטיעה

תרגול הליכה בכל המצבים שמתאימים :

תרגול במדרגות, מדרון, חציית כביש, מדרכה, ודשא
כניסה ויציאה ממכונית.

בשלב הליכה עם הפרוטזה
חשוב לבדוק שהפרוטזה מתאימה לאדם.
יש תהליך של הצטמקות הגדם. צריכים למלא עם גרביים אם יש שחרור של מקום בבית הגדם או לשקול מדידה חדשה של בית הגדם.

כדאי להתייעץ עם הפיזיותרפיסט המטפל בכל שאלה או צורך שעולה.