היפרכולסטרולמיה משפחתית – כאשר רמת הכולסטרול הרע מסכנת אותנו/ ד”ר חוסין אוסאמה, מנהל מחלקה לרפואה פנימית א’ ומרפאת לפידים, מרכז רפואי זיו

כולסטרול עורק

היפרכולסטרולמיה משפחתית (ידועה בקיצור כ- FH מהשם (Familial Hypercholesterolemia הינה מחלה תורשתית שגורמת לעליית כולסטרול בדם בצורה בולטת. סביב יום המודעות העולמי למחלה, להלן מספר עובדות על המחלה ה’שקטה’ והקטלנית.

הכולסטרול הוא מולקולה שנמצאת בדם בצורה תקינה ומחולקת למספר סוגים. אחד הסוגים נקרא כולסטרול LDL (‘הכולסטרול הרע’), והוא העיקרי בדם. תפקידו להוביל כולסטרול מהכבד לרקמות בגוף, שם הוא נחוץ לבניית קרומי תאים, הורמונים חשובים כמו הורמוני מין זכריים ונקביים, קורטיזול, מלחי מרה ועוד.

עלייה עודפת של כולסטרול LDL בדם גורמת לשקיעתו בדפנות העורקים שמובילים דם מחומצן לאיברי הגוף, להיווצרות רבדים בחלל העורקים ולחסימה חלקית שהולכת ומחמירה עם התקדמות המחלה. תהליך זה של הצטברות כולסטרול בחלל העורק נקרא טרשת עורקים.

כולסטרול LDL מתפנה לתוך התאים דרך קולטן הנמצא על פני קרום התא. חלבון PCSK9 הנמצא במחזור הדם, נקשר לקולטן וגורם לפירוקו וע”י כך מעכב את הפחתת הכולסטרול הרע בדם. חסר של החלבון PCSK-9 או עיכובו יגרום להגברת יעילות הקולטן ל- LDL בהכנסת הכולסטרול לתוך התאים ולירידת רמתו בדם.

היפרכוסלטרולמיה משפחתית הומוזיגוטית מול הטרוזיגוטית

היפרכולסטרולמיה משפחתית הינה מחלה גנטית שבה קיים פגם בתפקוד הקולטן ל- LDL , דבר שגורם לעלייה ברמת ה- LDL מעל 300 מ”ג במידה והפגם קיים בעותק אחד של הגן (מחלה הטרוזיגוטית) ומעל ל- 600 מ”ג באם הפגם קיים בשני העותקים של הגן (מחלה הומוזיגוטית). חולים במחלה הומוזיגוטית מפתחים טרשת עורקים כבר בגיל צעיר. ההערכה היא כי כיום חיים בישראל אלפי חולים הסובלים מהיפרכולסטרולמיה משפחתית הטרוזיגוטית ועשרות חולים בהיפרכולסטרולמיה משפחתית הומוזיגוטית, הנחשבת למחלה נדירה. חולי היפרכולסטרולמיה משפחתית הומוזיגוטית יפתחו מחלה של עורקי הלב כבר בלידה או בשנים הראשונות לחייהם, ואילו חולים בהיפרכולסטרולמיה משפחתית הטרוזיגוטית יפתחו מחלה בעורקי הלב כבר בעשור השלישי-רביעי לחייהם.

היפרכולסטרולמיה יכולה להתבטא בהופעת בליטות צהובות בעור מעל לעפעפיים (קסנתילזמה), מעל לגידים (קסנתומה) בעיקר בגיד שנמצא בחלקו האחורי של העקב (גיד אכילס) או מעל למפרקי האצבעות בגב כפות הידיים. בנוסף יכולה להופיע טבעת לבנה מסביב לקשתית. בהמשך החולים מפתחים תעוקת חזה שמתבטאת ככאב בחזה בזמן מאמץ, או כאוטם חריף בשריר הלב.

היות והמחלה גורמת להיצרות בעורקים כליליים (עורקים שמספקים דם לשריר הלב) לפני הופעת תסמיני המחלה, ישנה חשיבות מכרעת לגילויה מוקדם ככל הניתן. בעזרת טיפול מונע ניתן להפחית את הסיכון להתפתחות חסימות בעורקים כליליים. חשוב להיות ערים להיסטוריה משפחתית של מחלה בעורקים כליליים בגיל צעיר, ובמידה וידוע על בן משפחה מדרגה ראשונה שמאובחן כחולה בהיפרכוליסטרולמיה משפחתית, יש לפנות לאבחון המחלה. כמו כן, רמת כולסטרול LDL מעל 190 מ”ג, או הופעת  אחד הסימנים שמצוינים לעיל, הינם רמזים העשויים להעיד על קיומה של היפרכולסטרולמיה משפחתית.

הטיפול בהיפרכולסטרולמיה משפחתית

הטיפול בהיפרכולסטרולמיה הומוזיגוטית, שהינה מחלה נדירה יותר, כולל טיפול פולשני ב’אפרזיס’, המסנן את דם החולה מכולסטרול LDL . כמו כן, ישנם כיום טיפולים נוספים עבור חולים אלו, ביניהם ג’קסטאפיד וקינאמרו.

הטיפול במחלה ההטרוזיגוטית כולל תזונה דלת כולסטרול ותרופות להורדת רמת ה- LDL בדם, ביניהן תרופות מקבוצת הסטטינים שמעכבים את יצור הכולסטרול בכב , כאשר לעתים קיים צורך בשילובן עם תרופה שמעכבת ספיגת כולסטרול מהמעי (אזיטימיב).

לאחרונה חלה פריצת דרך משמעותית בטיפול ב-LDL , עם פיתוחה של קבוצת תרופות חדשה, המעכבת את פעילות החלבון PCSK-9 . עיכוב חלבון זה נעשה ע”י נוגדן שמתחבר לחלבון PCSK-9 ובכך מנטרל את פעילותו. כך, התרופות החדשות גורמות למעשה להגברת פעילות הקולטן של LDL , ובכך לירידת רמת כולסטרול-LDL בדם. כיום ישנן שתי תרופות במשפחה זו, שאושרו על ידי רשויות הבריאות בעולם:  אלירוקומאב (פראלואנט) שאושרה על ידי ה-FDA ואבולוקומאב (רפאטה), שאושרה ע”י ה-FDA והן על ידי ה-EMA . מחקרים שנעשו מצאו כי שימוש בתרופות אלו הוביל לירידה דרסטית ברמת כולסטרול LDL בדם, עד ל- 75%. טיפולים אלו מיועדים לפי שעה עבור אותם חולים בהיפרכולסטרולמיה משפחתית, הסובלים מערכים גבוהים של כולסטרול LDL ואינם מצליחים להגיע לערכי המטרה באמצעות אפשרויות הטיפול הקיימות.

לאחרונה פורסם מחקר חדש, בשם RUTHERFORD בכתב העת הרפואי Lancet , שמצא כי טיפול ברפאטה הוביל לירידה של בין 60% ל-66% ברמת ה-LDL , בקרב חולים הסובלים מהיפרכולסטרולמיה משפחתית הטרוזיגוטית. רפאטה הפחיתה את רמת כולסטרול LDL כבר לאחר כארבעה שבועות מתחילת הטיפול וניתנה במינון של 140 מ”ג פעם בשבועיים או במינון 420 מ”ג פעם בחודש. הסבילות לתרופה הייתה מצוינת עם מיעוט תופעות לוואי. יעילותה של קבוצת הטיפולים החדשה בהורדת כולסטרול הינה גבוהה, בין אם ניתנת במשלב עם התרופות המקובלות כיום להורדת כולסטרול, ובין אם היא ניתנת כטיפול יחיד. אין ספק כי כניסתה של משפחת תרופות זו לישראל הינה נדבך חשוב ביכולת הרפואה להעניק טיפול יעיל לחולים הסובלים מרמת כולסטרול LDL גבוהה, להפחית את הסיכון לתמותה ולתחלואה לבבית, ולאפשר להם איכות חיים טובה.

מקורות:

Raal FJ, Stein EA, Dufour R, Turner T, Civeira F, Burgess L, Langslet G, Scott R, Olsson AG, Sullivan D, Hovingh GK, Cariou B, Gouni-Berthold I, Somaratne R, Bridges I, Scott R, Wasserman SM, Gaudet D. (2015). PCSK9 inhibition with evolocumab (AMG 145) in heterozygous familial hypercholesterolaemia (RUTHERFORD-2).  Lancet;385(9965):331-40.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • שבירת מיתוסים עם פרופ' רז: איך נדע שילדינו בסיכון להשמנת יתר

    שבירת מיתוסים עם פרופ' רז: איך נדע שילדינו בסיכון להשמנת יתר

    שלום וברוכים הבאים לעוד פרק של “שבירת מיתוסים”. והיום נדון בנושא שמטריד הורים רבים – השמנת יתר בילדיהם. איך נדע אם ילדינו נמצאים בסיכון להשמנת יתר? מהם הסימנים שעלינו לשים לב אליהם? ומה ניתן לעשות כדי למנוע את ההתפתחות של השמנת יתר עוד לפני שהיא מתחילה? בפרק זה נעסוק בגורמי הסיכון, נבחן את השפעת אורח […]

  • האם תרופות שאינן סטטינים להפחתת כולסטרול מגנות מפני סרטן כבד? (Cancer)

    האם תרופות שאינן סטטינים להפחתת כולסטרול מגנות מפני סרטן כבד? (Cancer)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Cancer עולות עדויות התומכות בהשפעה המגנה של סטטינים מפני סרטן כבד ומעידות על השפעה מגנה דומה גם עם תכשירים שאינם סטטינים ומפחיתים רמות שומנים בדם הודות לעיכוב ספיגת כולסטרול. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים רבים הציעו כי סטטינים עשויים להפחית את הסיכון לסרטן כבד, אך לא ידוע אם לתרופות […]

  • וריאנטים גנטיים בחולי פרקינסון נפוצים יותר מכפי שסברו בעבר (Brain)

    וריאנטים גנטיים בחולי פרקינסון נפוצים יותר מכפי שסברו בעבר (Brain)

    וריאנטים גנטיים הקשורים עם מחלת פרקינסון נפוצים יותר מכפי שסברו בעברו ומתוארים ב-13% מהחולים במחלה, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת Brain. ממצאי המחקר מדגישים את חשיבות בדיקות גנטיות וייעוץ לחולים עם מחלת פרקינסון. המדגם כלל משתתפים שלקחו חלק במחקר PD GENEration, מחקר רב-מרכזי, תצפיתי וקליני המציע בדיקות גנטיות וייעוץ גנטי לחולים עם מחלת […]

  • ההשפעה של נוירופיברומטוזיס על איכות החיים של החולים (JAMA Dermatol)

    ההשפעה של נוירופיברומטוזיס על איכות החיים של החולים (JAMA Dermatol)

    תמונות במכשירי הטלפון הנייד עשויות לשמש ככלי מהימן להערכת מאפיינים של נוירופיברומות עוריות בחולים עם אבחנה של נוירופיברומטוזיס מסוג 1 (NF1), כך עולה מתוצאות מחקר חדש שזיהה גם קורלציה בין היקף נוירופיברומות עוריות ובין איכות החיים, עם השפעה בולטת במיוחד של חומרת המעורבות של הפנים על הבריאות הנפשית. במסגרת המחקר שתוצאותיו פורסמו בכתב העת JAMA […]

  • האם קסנתלזמה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב? (Ophthalmology)

    האם קסנתלזמה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב? (Ophthalmology)

    מתוצאות מחקר חדש בראשות דר’ יעל לוסטיג מהמרכז הרפואי שיבא ברמת גן עולה כי Xanthelasma Palpebrarum, המתאפיינת בנגעים צהבהבים על העפעפיים, אינה מלווה בסיכון מוגבר לדיסליפדימיה או מחלות לב וכלי דם. החוקרים השלימו מחקר מקרה-ביקורת במרכז יחיד בישראל ובחנו את הנתונים אודות 35,452 משתתפים (גיל ממוצע של 52.2 שנים, 69% גברים) שעברו בדיקות סקר רפואיות […]

  • שבירת מיתוסים עם פרופ' רז: סטטינים מול טיפולים טבעיים

    שבירת מיתוסים עם פרופ' רז: סטטינים מול טיפולים טבעיים

    שלום וברוכים הבאים לעוד פרק של “שבירת מיתוסים”. היום בפרק מיוחד ננסה לשבור מיתוס בטיפול בכולסטרול גבוה. בפרק הזה נדבר על הסטטינים, התרופות הקונבנציונליות להורדת כולסטרול, מול תוספי צמחים וטיפולים אלטרנטיביים. פרופסור רז יסייע לנו להבין את ההבדלים בין הגישות, מה הסיכונים ותופעות הלוואי הפוטנציאליות של השימוש בסטטינים והטיפולים הטבעיים, וננסה לענות על השאלה מדוע […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה