אעפ”י שב-66% ממקרי התמותה בארה”ב, מעורבים יילודים שנולדו בלידה מוקדמת (לפני שבוע 37 להריון), רק 17% ממקרי התמותה של יילודים מיוחסים לפגות, כגורם העיקרי לתמותה. מחקר חדש נועד למצוא מענה לאי ההתאמה הזו, ולהעריך בצורה מדויקת יותר את חשיבות הלידה המוקדמת בנושא תמותת יילודים בארה”ב.

במסגרת המחקר, החוקרים זיהו את 20 הסיבות המובילות לתמותת יילודים בשנת 2002, בארה”ב. הם בחנו את חשיבות הלידה המוקדמת בכל מקרה, ע”י קביעת שיעור היילודים שנולדו לפני המועד, עבור כל אחת מהסיבות לתמותה, ולקחו בחשבון את הקשר הביולוגי בין לידה מוקדמת וסיבה ספציפית לתמותה.

מבין 27,970 התיקים עליהם עברו החוקרים, 20 הסיבות המובילות לתמותה היו אחראיות ל-22,273 מקרי תמותה (80% מכלל מקרי התמותה של יילודים). מבין מקרי התמותה המיוחסים לאחת מ-20 הסיבות הללו, החוקרים ייחסו 9,596 מקרי תמותה של יילודים (34.3% מכלל מקרי התמותה של יילודים), ללידה המוקדמת. 95% ממקרי התמותה נרשמו בקרב יילודים שנולדו לפני שבוע 32 להריון, ושקלו פחות מ-1500 גרם, שני שליש ממקרי התמותה נרשמו במהלך 24 השעות הראשונות לחיים.

לסיכום, לאור ממצאי המחקר הנוכחי, נראה כי לידה מוקדמת היא הסיבה השכיחה ביותר לתמותת יילודים בארה”ב, ואחראית לשליש ממקרי התמותה של יילודים בשנת 2002. הפגות הקיצונית במרבית היילודים וזמן ההישרדות הקצר, מעידים על הצורך בהתייחסות מקיפה יותר לנושא תמותת יילודים, בכדי לאבחן, לבדוק וליישם שיטות יעילות יותר למניעת לידה מוקדמת.

PEDIATRICS Vol. 118 No. 4 October 2006, pp. 1566-1573

הערות עורך:

סקר אוכלוסיה זה מדגיש שוב את החשיבות שבמניעת לידה מוקדמת ופגות שהיא הסיבה המובילה לתמותה נאונטלית מוקדמת בעולם המערבי. עדיין עם התקדמות הטכנולוגיה והידע הרפואי פגים בשבועות צעירים (23-25 שבועות הריון) מהווים אתגר, לא רק להישרדות אלא גם להישרדות ללא פגיעות קשות.